לפני כשנתיים חיפש רועי רשף, מפתח בחברת סטארט-אפ, פלטפורמה טכנולוגית נוחה לעיון בספרי קודש. היה לו ברור שבעידן הטאבלט, הסמארטפונים והעננים, הוא יוכל להשיג גישה מהירה ללא מעט ספרים.

אך כשנכנס לחנות של אפל, Appstore, מצא בעיקר אפליקציות עם תוכן מצומצם ומחיר מנופח לדבריו - משניות ב-10 דולר, גמרא ב-20 דולר וכן הלאה.

"הרגיז אותי שמלבד עלות הפיתוח אין כאן עלויות גבוהות שנלוות להדפסה של ספר אמיתי - ועדיין גובים סכומים כאלו. לכן החלטתי לתת פתרון פונקציונלי חינמי שיפתור את הבעיה הזו", הוא משחזר.

אותו פתרון פונקציונלי עונה כיום לשם "ובלכתך בדרך", ואם אתם בעלי סמארטפון סביר להניח שכבר הספקתם להכיר את האפליקציה הידידותית הזו, שהגיעה לנתונים גבוהים מאוד - מעל 140,000 הורדות למכשירי אייפון, ומעל 60,000 הורדות למכשירי אנדרואיד. תוכלו לקרוא בה כמעט כל ספר יסוד שעולה על דעתכם, כולל מפרשים: תנ"ך, משנה, גמרא, סידור, שולחן ערוך, מדרשים, ספרי חסידות ועוד. והמחיר? בחינם, אלא מאי.

"מצוות עדיפות מכמה שקלים"

רועי רשף (30) הוא רק אחד מאותם יהודים שהחליטו לעשות מעשה ולהעשיר את כף היד שלנו בעוד קצת יהדות. ההיצע הכללי כיום מרשים למדי: זו יכולה להיות אפליקציה לאיתור מניין קרוב, אפליקציה ללימוד הדף היומי מכל זווית שרק תרצו, או אפליקציה קומפקטית שתציע לכם ללמוד איתה תורה במשך דקה ביום. המשותף לכל המרואיינים בכתבה זו הוא שהם לא ניסו לעשות קופה, לא חשבו בכיוונים כלכליים, אלא הקדישו את הזמן שאין להם ובנו יישום יהדות שימושי לתועלת הכלל.

גם אברהם מקובצקי (26) מרעננה עובד בחברת סטארט-אפ, וגם הוא החל את דרכו בעולם האפליקציות היהודיות-החינמיות מתוך צורך אישי. "אני מתעסק עם מובייל וסלולר מגיל העשרה", הוא מספר. "רכשתי את מכשיר האנדרואיד הראשון שיצא, ובזמנו היה היצע אפליקציות מאוד זניח, על אחת כמה וכמה בתחום אפליקציות היהדות. באופן אישי רציתי שתהיה לי אפליקציה של סידור, ברכון, תהילים וכו' - דברים שהשתמשתי בהם עוד מעולם הנוקיה. לא בניתי על כך שמישהו אחר יכין את זה, ולכן החלטתי להכין את האפליקציה בעצמי. למדתי את מערכת ההפעלה, וכך התחלתי ליצור אפליקציות שונות - סידור, תהילים, מציאת מניין ועוד".

למה בחינם? בכל זאת, הושקעה כאן לא מעט עבודה ומחשבה.

"היה ברור לי מהרגע הראשון שאני לא הולך לקחת על זה כסף. קודם כול, אני משתמש בצילומים מסידורים קיימים, ולכן גם לא לעניין לגבות כסף על כך. ובכלל, אני מעדיף את המצוות מאשר את הכמה שקלים שזה יכול להכניס. מה גם שבהיקפים האלה, קשה מאוד להתפרנס מאפליקציה שאין לה קהל של מיליוני אנשים ברחבי העולם. במקור עשיתי את זה בתור הובי שעושים מחוץ לשעות העבודה. זו תחושה טובה - אתה מקבל פידבקים טובים מיהודים מצרפת, מברזיל, מרוסיה וממקומות שאתה בכלל לא מאמין שיש בהם יהודים. אנשים מספרים שהם משתמשים באפליקציה מדי יום. עד עכשיו הורידו את התהילים כ120,000 אנשים, את הסידור יותר מ100,000, ואת 'Find A Minyan' כ12,000 משתמשים".

מקובצקי מספר שלאור כמות ההורדות הנאה הוא מקבל למייל הרבה מאוד פניות - בעיקר פידבקים ותודות, אבל גם בקשות לסידורים בגרסאות שונות - ועם קבלתן הוא דווקא שמח עוד יותר שהאפליקציה חינמית. "אם התוכנה הייתה עולה אפילו שני דולר, היו מורידים אותה משמעותית הרבה פחות אנשים. כרגע אין את המחסום הראשוני הזה, וגם לאחר מכן האנשים מתייחסים לתוכנה עצמה בזווית יותר קהילתית ולא 'קניתי ועכשיו חייבים לי'", הוא מסביר. "כל זה מייצר הווי שימוש יותר משותף בתוכנה. זה מאוד חיובי, והדברים האלה לא נבחנים בכסף".

גם אבנר שמואל, מהנדס מכונות במקצועו, לא חשב למדוד את הדברים בכסף. הוא פיתח אפליקציה לאיתור מנייני תפילה קרובים על פי פילוחים שונים, ומספר שכבר מההתחלה היה ברור לו שהיא תהיה חינמית לגמרי, ללא תשלום וללא שילוב של פרסומות. הפעם מסיבה קצת שונה. "את האפליקציה הקדשתי לאחי, חנניה שמואל ז"ל, שנפטר במסגרת שירותו הצבאי לפני מספר שנים. אני מקווה שכל איתור תפילה בעזרת האפליקציה יהיה לעילוי נשמת אחי. ההקדשה נמצאת בעמוד ה'אודות' של האפליקציה, שאגב משמשת גם חילוניים שמחפשים מניין קרוב כדי לומר קדיש".

איך עלה בכלל הרעיון?

"ישבתי עם חבר דתי, רועי טראב, בהרצאה קצת משעממת בעבודה. הוא שמע שכבר כתבתי אפליקציה בשם 'ספר הפתגמים המרוקאי', ושאל אם אוכל לכתוב אפליקציה לאיתור של מנייני תפילה על פי כל מיני פרמטרים. תוך זמן קצר, כבר במהלך ההרצאה, גיבשנו את הקונספט, ונשאר רק לבדוק האם לא קיים כלי כזה. גלשתי קצת באינטרנט והגעתי לאתר ששמו 'תפילות' (www.tfilot.co.il). האתר עשה את מה שחשבנו, חיפוש מניינים ברחבי הארץ, אבל עם ממשק אינטרנטי. הבנתי שאין טעם לבנות מאגר חדש כשיש מאגר קיים ומתוחזק היטב באינטרנט, ולכן מה שצריך לעשות זה לפתח ממשק לסמארטפון, שמבוסס על המאגר הקיים. משיטוט נוסף ראיתי שיש אפליקציות דומות, אבל עם תוצאות חיפוש באנגלית ועם פחות פרמטרים של חיפוש. יצרתי קשר עם מנהל האתר 'תפילות', מיקי סטריק, ולשמחתי הוא נתן את הסכמתו לשימוש במאגר הנתונים שלו. נשאר רק לפתח את ממשק המשתמש ולהפיץ. מכיוון שזה רק תחביב ולא העיסוק העיקרי שלי, זה לקח בערך כחודש, בשעות הערב, אחרי שהילדים נרדמו. ואולי זה המקום לומר לאשתי רחלי תודה על הסבלנות...".

ובכל זאת, לפתח אפליקציה זה לא דבר פשוט. כך למשל, אפליקציית המניין של אבנר שמואל חייבת להיות עדכנית בזמן אמת, כל הזמן ובכל מקום. משימה לא פשוטה בכלל, אבל כאן מסתבר שהוא מעדיף להסתמך באופן מלא על המקור. "בכל חיפוש של מניין בעזרת האפליקציה, החיפוש בעצם מתבצע מול המאגר באינטרנט, כך שתוצאות החיפוש עדכניות בזמן אמת", הוא מסביר.

"ה'תשלום' על העדכניות מתבטא לפעמים בהאטה בהפעלת האפליקציה, אבל זה מבטיח שהתוצאות מעודכנות בזמן אמת, וששום מניין לא יתפספס בגלל בעיית עדכון. כרגע אני מתכנן לשדרג את האפליקציה, לשפר את המהירות, להוסיף יכולת לאיתור תפילה לפי מיקום נוכחי של המשתמש, ולהוסיף אופציה להוספת נתוני מניין חדש דרך האפליקציה".

רועי רשף מתמודד עם אתגר טכני מסוג אחר. הרעיון להעלות את כל ספרי היסוד לאפליקציה אחת מרכזית בהחלט ראוי לשבח. אלא מאי, כמו שאומר רשף, הוא היה צריך לעבור מספר שלבים: הכנת החומר הכתוב לפורמט המתאים, קידוד האפליקציה והעלאתה. "קל לגמד לעמוד על כתפי ענקים ולהרגיש גבוה, אבל אני מסתמך על עבודת קודש רבה מאוד של סריקת הספרים או הקלדתם על ידי אנשים פרטיים בפרויקטים כמו ויקיטקסט ותורת אמת", הוא אומר.

"אמנם לא השקעתי כמעט בכלל במראה החיצוני של האפליקציה, אבל שמתי דגש חשוב על הפונקציונליות, כי זה מה שהיה חשוב לי - סימניות, מצב לילה וכו'. העובדה שהאפליקציה בחינם, והמספר העצום של הספרים בתוכה, הפכו אותה להצלחה".

אפליקציית "ובלכתך בדרך" מתעדכנת באופן תדיר, ומעת לעת מתווספים אליה ספרים חדשים שגולשים הקלידו לתוך ויקיטקסט או לתוך קבצים שמהם ניתן לחלץ את הטקסטים בשלמותם.

דקה של תורה

ויש אפליקציות יהודיות חינמיות שנולדו ממקומות שונים לגמרי. כך נולדה "דקה תורה ביום" (יותר מ25,000 הורדות עד כה), אחרי ששמרון כהן, מנהל מחלקת הנוער במועצה האזורית בנימין, ניסה להפיץ תכנים תורניים קצרים וקלים, בעיקר לחיילים, והגיע למסקנה שהסלולר הוא פלטפורמה מצוינת לכך. "כשהייתי ר"מ בעצמונה", הוא מספר, "חיפשתי דרך להפיץ תכנים תורניים קצרים, דברי תורה של רבנים וחומר תורני לחיילים, מתוך מחשבה שגם אם חייל מצליח לשמוע מעט – כדאי שיקבל לפחות תכנים מרוכזים שייתנו לו כוחות ונקודת מבט טובה. עברתי גלגולים ארוכים עד שהגעתי לרעיון האפליקציה.

"בהתחלה שלחתי סמסים לתלמידים עם מסרים קצרים, בהמשך הקלטתי סיכומי שיעור ושלחתי אליהם. התלמידים שמחו לקבל, אבל זה היה יקר ומורכב. כשהחלו לצאת הסמארטפונים, זו הייתה בעיניי פלטפורמה מאוד מתבקשת. זו לא אפליקציה שאתה מכין פעם אחת וזהו - כאן החומר מתעדכן מדי יום. יש כאן שיעורים של לא מעט תלמידי חכמים שמפנים מזמנם, מקליטים ושולחים. הם מבינים בהחלט את הערך הגדול של זה. בנוסף לכך שילבתי באפליקציה את זמני היום בהלכה, מצפן על מנת לדעת לאיזה כיוון להתפלל, וגם חומר לקריאה מספרון שערכתי, 'לכו לחמו בלחמי'. החומר מיועד לחיילים, משתדל להיות רוחני ומרומם, ומשלב כמובן הלכה. לא ייאמן עד כמה האפשרויות הטכנולוגיות מאפשרות לנו היום לעשות כל כך הרבה".

גם כהן מעניק את האפליקציה להורדה בחינם, ומסביר זאת בכך שהוא "לא יזם ולא סטארטאפיסט", אבל אומר שמאותה סיבה בדיוק, הטכנולוגיה בתחום היהדות לא מספיק מפותחת. "גורמים כלכליים מפתחים אפליקציות שעוסקות בתחומים אחרים, ואילו מי שמתעסק ביהדות הם בדרך כלל אנשים פרטיים, שזמנם מוגבל. לכן יש עוד הרבה מה להתקדם ולהתפתח. למרות זאת, אני חושב שגם גורמים מסחריים-כלכליים יכולים להיכנס לתחום. למשל, אתה רואה את עלוני פרשת השבוע ורואה כמה התחום מפותח, ודי ברור שאפשר להביא את היכולות השיווקיות ואת יתרונות הפילוח המגזרי גם לסמארטפון".

השילוב של התורה העמוקה מני ים עם דקה בודדת לא מציב רף נמוך מדי, שיאפשר לאנשים להרגיש טוב גם אם למדו רק דקה ביום?

"שאלה טובה. אני חושב שיש אנשים שזה בעיקר יוצר אצלם תיאבון. רואים את זה לפי הכניסות - אנשים נכנסים כביכול בשביל דקה, ואז נשארים עוד ועוד, הרבה מעבר לדקה. בוודאי שהאפליקציה לא מעודדת להסתפק בדקה של תורה ביום, אלא בעיקר לחבר אנשים ברמה הראשונית. הרבה פעמים יש לנו בעיה של יישוב הדעת. לפעמים נגמר היום ועוד לא למדנו תורה. ואז אתה רוצה משהו קצר, והאופציה לפניך. כלומר, מתחילים מדקה. זה רק מגדיל תורה.

"למדתי את זה על עצמי. כששאלתי חברים אם הם לומדים תורה בצבא, הם אמרו 'תשמע, זה קשה, אין לנו זמן'. אז הוצאתי את הספרונים 'לכו לחמו בלחמי' כדי לאפשר גם למי שעייף ואינו למדן גדול לקבוע עיתים לתורה. את זה כל אחד מסוגל ללמוד בקטנה. במהלך השנים פגשתי לא מעט חבר'ה, שבמשך שלוש שנים בצבא זה מה שהם למדו. האופציה האחרת הייתה שהם לא ילמדו כלום. לא נראה לי שמי שמסוגל ללמוד תורה בצבא יירד מהסטנדרטים שלו בגלל אותה חוברת".

כבדי הראייה חזרו ללמוד

האם אנו עדים לתחילתו של תהליך שיעביר חלק ניכר מהספרות התורנית אל הסמארטפונים והטאבלטים למיניהם? עד כמה הטכנולוגיה תכפה את עצמה על המציאות? והחשוב מכול: האם בלימוד גמרא באמצעות הטלפון הסלולרי שלנו לא נאבד באופן מסוים את הנשמה?

"החזון שלי הוא שבעתיד אנשים לא יצטרכו מדפים עמוסי ספרים שמבוססים על הטכנולוגיה המיושנת של עץ מת", מסכם רועי רשף, בלי יותר מדי סנטימנטים. "במקום זה יהיה להם מדף אחד ועליו קורא ספרים דיגיטלי, ובתוכו יהיו להם אלפי ספרי קודש. למושג ספר נדיר כבר לא תהיה משמעות".

ומה עם תחושת המגע, הריח, ובכלל - הנשמה?

"נראה לי שההתנגדות לדבר נובעת מתוך שמרנות רגשית לשמה, ולא בגלל סיבה עניינית. לגבי עניין הנשמה נראה לי שדווקא בתקופתנו השאיפה היא להכניס מן הקודש אל החול, ואם לא נשכיל לעשות את זה - יקרה ההפך חלילה. אגב, גם כתיבת הגמרא הייתה חידוש עצום ואפילו סוג של חטא, שהרי דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרם בכתב. המטרה היא להגביר את ההבנה בצורה מיטבית, הן מבחינת נגישות לתוכן ולתכנים נוספים, משלימים, רלוונטיים ומשיקים, והן מבחינת יכולת ההצגה ללומד. כך למשל, פנו אליי מספר כבדי ראייה וביקשו ממני יכולות הגדלת פונט שבזכותה הם יכלו סוף סוף לחזור וללמוד. בנוסף לכך אני מקווה לסיים את הפרויקט שבו אפשר ללחוץ בגמרא על מילה מסוימת, ונפתחים פירושי רש"י ותוספות על אותו מקום".

יהיו מן הסתם אנשים שלא יוותרו על הספרים בפורמט המוכר.

"כיום נראה סביר שספרי הדפוס יהפכו לנדירים כבר בעשרות השנים הקרובות. אנחנו עומדים מול מהפיכת המידע, וכדאי לנו להצטרף אליה ולא לטבוע תחתיה".