הרב פרופ' יצחק כהן, המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו ומרצה במרכז אקדמי לב, התארח אמש בתוכניתו הקבועה בכאן מורשת, עמד על כמה עניינים חשובים בפרשת השבוע המשתקפים במלחמה הנוכחית ועשויים לשפוך אור על המאורעות האחרונים.

פרופ' כהן פתח ואמר כי בתחילת פרשת שמות אנו מגלים את מנועי האנטישמיות הרגילים מתחילים לנוע. פרעה מגייס את עמו להשמדת העם היהודי בתואנה שאם יבואו על מצרים אויבים מבחוץ, העם היהודי יהפוך להיות אויב מבית ויצטרף אליהם. עלילת הדם. פרעה מגייס את עמו להשמדת תינוקות ולשעבוד מר.

גלות זו ושעבוד זה נגזרו עוד בברית בין הבתרים. שם כורת ה' ברית עם אברהם "לזרעך נתתי את הארץ הזאת". אך תנאי קודם לכך: "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה". אברהם לא מערער ולא מתווכח על מה ולמה העונש לעם שעדיין לא נולד ועדיין לא חטא. שתיקתו זו בולטת על רקע מלחמתו של אברהם להצלת סדום, בה הטיח בה' 'השופט כל הארץ לא יעשה משפט".

פרופ' כהן אמר: "כאן נמצאת תמצית הסיפור היהודי. והיא למעשה חבויה גם באסון הכבד שפקד אותנו באופן פרדוקסאלי דוקא ביום חג שמחת תורה. מטרת הגלות והצרות אינה עונש. מטרתן לזכך ולרומם את העם, להעלות אותו קומה, להפנות אותו להתרכז בשורש ומשמעות החיים, לגרום לו להבין שיש לו תפקיד בעולם, והוא לא רשאי לישב בשקט ובשלווה ובנחת, כי באלו יש כדי לנוון את כוחות הנפש ואת רוממות הרוח. בפרשתנו מהדהד המוטו היהודי: 'וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ'. העם היהודי גדל ופורח מתוך מצוקה וצרה. הוא מחדד את מטרותיו, מכוונן את צליליו, מכייל את כליו ומשמיע קול ברור יותר בעולם. אברהם הבין שהגלות היא מנוע צמיחה למעשה ולכן לא חלק ולא הרהר אחר הגזירה."

פרופ' כהן הביא את דברי השפת אמת: "ובאמת מטרת הגלות היא להוציא כח הנשמות אל הפועל. ולכן שורש שם 'גלות' מלשון 'התגלות' שמתהפך אדם על ידי הנסיונות והגלות עד שמוציא מן הכוח אל הפועל, כל הארת הנפש ונשמה". פרופ' כהן הוסיף: "לא עבר זמן רב מהאסון ביום שמחת תורה ואנו כבר רואים רוממות והתעוררות גדולה בעם. המערכה הזו נותנת משמעות לאומה ולפרטים בה. לא לחינם אנשים נלחמים להגיע לשדה הקרב תוך סיכון נפשם ומניחים את חייהם האזרחיים מאחור.

המלחמה מעלה את משמעות חיינו מדרגה וממלאת אותם בתוכן נשגב. אם יש לך למה למענו תמות – יש לך למה למענו תחיה. וה'למה' הזה אינו חיים שוטפים ושגרתיים, שבהם הולכים לעבודה וחוזרים, ואט אט הופכים להיות המרכז של עצמנו. כשאומה מתרכזת בעצמה ובטיוב חייה ואין מעבר לכך משמעות נשגבת היא נידונה להתפוררות. זה מה שקורה היום באירופה ובמדינות ה OECD שממוצע היילודה שלהם עומד על 1.5 בלבד. כלומר משניים יוצאים פחות וזהו מנגון חיסול עצמי. אין להם 'למה' למענו יחיו שגדול מהם עצמם, ולכן אפילו ילדיהם זו הכבדה על חייהם. לשם התחלנו לצעוד לפני השביעי באוקטובר. המלחמה הזו העירה אותנו. אברהם הבין זאת אז ושתק.

פרופ' כהן הוסיף כי משה נקרא להוביל את מהלך הזיכוך והבניה הנכונה של העם כדי לצאת מהמשבר מחוזקים ולא מפורקים. הוא לא רואה את עצמו ראוי לעשות זאת ושואל 'מי אנוכי כי אלך אל פרעה'. כמוהו מנהיגים נוספים של העם, ישעיהו, ירמיהו, יונה ועוד. הרב זקס מציין כי תחושת הקטנות היא סימן לגדלות, וכי משה לבסוף הסכים למשימה מכיוון שהוא הרגיש בתחושה פנימית כי הסובלים במצרים הם אחיו. "ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם". אף שגדל מרבית חייו כמצרי, ולאחר מכן כמדייני, ורק בגיל שמונים הגיע והתייצב בפני פרעה, הוא הרגיש שהוא חלק מהעם. ע

לכן קרא לבנו גרשם כי אמר 'גר הייתי בארץ נכריה'. פרופ' כהן הוסיף כי אולי זה מסביר את התופעה הנדירה של אנשים המבקשים לעלות ארצה כיום ולהיות חלק מאחיהם בישראל. ארגון נפש בנפש דיווח כי ברבעון האחרון של 2023, רבעון האסון והמלחמה, הוכפלה כמות הבקשות לעליה ארצה, בהשוואה לתקופה המקבילה ב 2022.

ענין נוסף שמתגלה בפרשה ומשמש תמרור אזהרה חמור עבורנו היום, הוא מסקנתו של משה לפשר השעבוד הקשה, ומדוע הוא לא הגיע כבר לסיומו. בנסותו למנוע מריבה בין שני יהודים, אמר לו האחד "הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי". משה מגיב ואומר "אכן נודע הדבר". ההלשנה הזו למלכות גרמה למשה להבין מדוע העם עדיין בגלות. ומכאן מהדהד המדרש: 'דורו של אחאב עובדי עבודת כוכבים היו, והיו יוצאין למלחמה ונוצחין. ולמה כן? שלא היה ביניהן דילטורין (מלשינים). אבל דורו של שאול כולן היו דילטורין. לפיכך היו נופלים במלחמה". 

לשון הרע משפיע על התוצאות בקרב. הוא מחליש ומפורר את האחדות הנדרשת ומנמיך את הרוח. באין רוח ייפרע עם. לא בכדי עם ישראל לא קיבל את התורה מיד אלא רק כאשר הגיעו למדרגת "ויחן שם ישראל נגד ההר" כאיש אחד בלב אחד. 

האויבים מסביבנו נחלשו משמעותית, וחלקם כבר לא מהווים איום משמעותי, בעיקר בשל מלחמות האחים בתוכם. זו נורת אזהרה עבורנו. העם היהודי לא יכול להרשות לעצמו פריבילגיה של מחלוקת פנימית. משימותיו ותכליותיו גדולות מאוד וה'למה' הזה צריך לגרום לנו להניח המחלוקות בצד. איננו מעוניינים באזעקת השכמה נוספת אכזרית וקשה.

להצלחת חיילינו, לרפואת פצועינו ולהשבת כל חטופינו. אמן.