פך חרס צבוע באדום, נדיר ומרשים לאחסון נוזלים בן כ-1,200 שנה, שעליו, בין השאר, עיטורי גמלים, נחשף בחפירות שניהלה רשות העתיקות באתר חורבת ענים שביער יתיר.

"העובדה שהיוצרים בחרו לצייר על הפך שני גמלים, מצביעה על חשיבותם הרבה בתקופה העבאסית – במאה ה-10-9 לספירה. הגמלים היו כלי תחבורה יבשתי מרכזי להעברת סחורות, ולכן היו חיוניים אז לכלכלה." מסבירים כותבי המאמר אורן שמואלי, ד"ר דוידה דגן וד"ר ענת כהן -וינברגר מרשות העתיקות, וד"ר קטיה ציטרין מהאונ' העברית בירושלים.

המאמר מתפרסם היום בספר כחלק מכנס מחקרי דרום ה-20 של רשות העתיקות, שמתקיים באונ' בן גוריון בנגב ופתוח לציבור ללא תשלום.

הפך הצבעוני התגלה בחפירות ארכיאולוגיות מחודשות שניהלה רשות העתיקות במערה שהוסבה למגורים, ואשר במקור, שימשה כבית בד תת קרקעי מרשים לייצור שמן זית.

החפירות נערכו כחלק מפיתוח האתר למבקרים ביוזמת קרן קימת לישראל. בית הבד, ואיתו מבנה בית כנסת קדום מהתקופה הביזנטית שהתגלה בעבר באתר, עבר עבודות שימור נרחבות של מומחי מינהל השימור של רשות העתיקות.

מבנה בית הכנסת, שעבר עבודות שימור נרחבות בידי מומחי השימור של רשות העתיקות, התגלה לפני 40 שנה בחפירות של רשות העתיקות ומכון אבשלום. בין השאר, נמצאו גם שרידי רצפות פסיפס מרשימות, שמעידים על ההיסטוריה העשירה של המקום ועל החשיבות שייחסה לו הקהילה. "לפני כ-1,500 שנה, היה חבל יתיר חלק מחבל ארץ שכונה 'דרומא', בו חיו קהילות יהודיות לצד קהילות נוצריות". מסביר אורן שמואלי מרשות העתיקות. "אין ספק שבית הכנסת שהתגלה בענים שימש כמוקד הדתי של אוכלוסיה יהודית שחיה במקום".

בית הבד לייצור שמן, שנבנה במערה במעבה האדמה, וגילו כ-1,300 שנה (התקופה המוסלמית הקדומה), נחפר במלואו בשנה החולפת. התגלו בו זוג אבנים עצומות ששמשו חלק מממש אבני הסחיטה העצומות בו, המכונות "ניצבי יהודה". ביניהן, הותקן בעת העתיקה בורג עץ, אשר סחט את הזיתים והפיק מהם שמן. השמן אשר נזל, התנקז באגן אבן שבמרכז המתקן.

"הייחודיות של בית הבד ביער יתיר, היא שהוא בנוי בצורה מסודרת ומתקדמת לתקופתו. למעשה, מדובר בבית חרושת עתיק, שבו ניצבה מכונה משוכללת ויקרה לזמנה", אמר שמואלי.

פך החרס מיוחד שנתגלה, שימש לאחסון נוזלים. הוא עוטר בדגמים גאומטריים צבועים אדום, בציורים של שיירת בעלי חיים כולל גמל ואולי אף יען-"הגמל" "המכונף" או חמור. "בתקופה המוסלמית הקדומה הגמלים שימשו ככלי התחבורה העיקרי", מסביר שמואלי. "העובדה שמופיעים על הפך ציורי גמלים, מצביעה על חשיבותם הרבה בעת ההיא. הגמלים הובילו סחורות לכל רחבי האימפריה, ולכן היו חיוניים לכלכלה. בתקופה הרומי והביזנטית, נהוג להוביל סחורות באמצעות ספינות בים ומרכבות ביבשה, ובתקופה המוסלמית, הגמל הוא שלקח את הבכורה כאמצעי תחבורה יבשתי – ספינת המדבר החליפה את הספינה הרומית".

לדברי שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, "הנגב טומן בחובו שכבות היסטוריה רבות, וכל גילוי בו מאיר פן נוסף בעבר שלנו. אני מברך על שיתוף הפעולה של רשות העתיקות וקק"ל לטובת שימור בית הכנסת הביזנטי והכשרתו לביקור קהל ומזמין את כולם לצאת ולגלות את המורשת בכל רחבי הארץ".

"אנחנו מזמינים את כל מי שמתעניין בעבר להגיע היום לכנס ה-20 למחקרים וארכיאולוגיה בדרום, שפותח ללא תשלום לכולם", אומר אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות. "זוהי הזדמנות מצוינת להעמיק את ההיכרות עם העבר של אזור הדרום, ולשמוע על הגילויים האחרונים בתחום, ישירות מהחוקרים המובילים".

יפעת עובדיה לוסקי, יו"ר קק"ל: "קרן קימת לישראל גאה לקחת חלק בפיתוח ושימור אתר חורבת ענים ביער יתיר, המשלב היסטוריה יהודית עשירה עם ממצאים מרשימים מהעבר הרחוק. הגילוי של פך החרס המרהיב, לצד חשיפת בית הבד העתיק ושימור בית הכנסת הביזנטי, מחזקים את הקשר העמוק שלנו לאדמת הנגב ולמורשת התרבותית של האזור. אנו מזמינים את הציבור להגיע, ללמוד ולחוות את סיפורה המרתק של חורבת ענים, ולהמשיך לגלות את עברנו כחלק מהחזון של קק”ל לפיתוח ושימור אתרי מורשת בישראל".