הלחץ על איראן בשבועות האחרונים הולך וגובר ומתקרב אל נקודת הרתיחה.
בתחילת השבוע שיגר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ איום מפורש לאיראן, ואמר: "אם איראן לא תעשה עסקה יהיו הפצצות, ואלו יהיו הפצצות שהיא לא ראתה מעולם".
למחרת איומו של טראמפ, נאם מנהיג איראן עלי ח'אמנאי בדרשת החג ואמר לנוכחים כי "אם הישות הציונית וארצות הברית יממשו את האיומים של טראמפ, הם יספגו מכה קשה".
אבל זה לא הסתכם רק באיומים מצד מנהיג איראן. כמה שעות קודם לכן דיווח העיתון האיראני "טהראן טיימס", שמזוהה עם השלטון האיראני, כי איראן נערכת בשטח לתגובה עצימה נגד ארצות הברית וישראל. "הטילים של איראן הוטענו והותקנו במשגרים בכל ערי הטילים התת־קרקעיות, והם מוכנים לשיגור. פתיחת תיבת פנדורה תביא נזק כבד לממשל בארצות הברית ולבעלות בריתה", כך לשון ההודעה. זאת ועוד, בכיר איראני חשף השבוע ב'טלגרף' הבריטי כי איראן לא יושבת בחיבוק ידיים אל מול איומי טראמפ, וממש בימים אלה היא נערכת למתקפה על הבסיסים האמריקניים באזור. המתקפה האיראנית, ציין הבכיר, תכלול טילים וכטב"מים ומטרתה לסכל את המתקפה של ארצות הברית וישראל על מתקני הגרעין במדינה.
חשוב לציין כי למרות המהלומות הדיפלומטיות המחריפות בין המדינות, שתי האופציות - זו הצבאית וזו המדינית - עדיין על הפרק. בחודשים האחרונים, בכמה הזדמנויות הביע הנשיא טראמפ מצידו את העדפתו להגיע להסכם חתום על פני פעולה צבאית התקפית נגד איראן. במכתב ששיגר למנהיג העליון של איראן ח'אמנאי, לפני כחודש ימים, הציב הנשיא האמריקני דד־ליין של חודשיים עד להגעה להסכם גרעין חדש, אך בינתיים לא מתנהלות שיחות באופן ישיר, והטון רק הולך ומחריף.
המסר לאיראנים ברור. כדאי שתחזרו בהקדם לשולחן המשא ומתן, אחרת תחטפו מכה צבאית קשה וכואבת. רצינות כוונתם של האמריקנים באה לידי ביטוי בכל המתרחש בבסיס של ארצות הברית באי דייגו גרסיה באוקיינוס ההודי, שבו נערכים כל העת למתקפה, כולל הבאת מפציצי B-2 הידועים ביכולתם המבצעית יוצאת הדופן והגדלה מסיבית של כוחות אמריקניים באזור.
הלחץ מתגבר. על פי הערכות מומחים, בימים אלה איראן קרובה מרחק של שבועות ספורים מהיכולת לייצר נשק גרעיני, והזמן לפעולה הולך ואוזל. בישראל מבינים שזמן ההכרעה קרוב מאי פעם ומקיימים דיונים מרתוניים בנושא, עם ובלי האמריקנים. הקבינט המדיני־ביטחוני נדרש אף הוא לנושא ודן באפשרויות שעל הפרק. אך האם האופציה הצבאית יורדת מהפרק בשלב זה לטובת הערוץ הדיפלומטי, או שמא מדובר בתרגיל מתוחכם להסחת הדעת לקראת התקפת מתקני הגרעין? מה האינטרס הישראלי בעת הזאת? והאם בכוחה של תקיפה באיראן להסיר אחת ולתמיד את איום הגרעין, או שמא תקיפה מוגבלת תוביל את איראן דווקא לדהור אל הפצצה?
"פיו וליבו שווים"
מאיר בן שבת, ראש מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית וראש המטה לביטחון לאומי לשעבר, מתייחס לאיומיו של נשיא ארצות הברית ברצינות רבה ולא רואה בהתנהלותו צעד טקטי בלבד כלפי איראן: "טראמפ הציג את עמדתו באופן פומבי ובבהירות כשאמר 'אם הם לא יעשו עסקה, יהיו הפצצות מהסוג שהיא מעולם לא ראתה בעבר'. הוא גם אמר בהזדמנות אחרת שיעדיף הסכם על פני פתרון צבאי. גישתו ברורה. פיו וליבו שווים", פוסק בן שבת. "איראן מבינה שההסכם שטראמפ היה רוצה לדחוק אותה אליו, הוא כזה שיגלגל לאחור את התקדמותה הגרעינית, יגביל אותה בתוכנית הטילים, יגבה ממנה מחיר יקר על הפעלת ארגוני פרוקסי, לא יהיה מוגבל בזמן ויכלול פיקוח אפקטיבי ואמצעי ענישה אוטומטיים, והתנהלותה של איראן מיועדת למשוך זמן ולשחוק את העמדה האמריקנית", הוא מסביר.
"כזכור, הדו"ח האחרון של הסוכנות הבין־לאומית לאנרגיה אטומית הצביע על ההתקדמות האיראנית בתוכנית הגרעין ועל הכמות המדאיגה של האורניום המועשר (ברמה של 60 אחוז) שברשותה, שכדבריו של המנכ"ל גרוסי 'אין מדינה לא גרעינית שמייצרת כמויות כאלה'".
ארצות הברית מקרבת כוחות אדירים לעבר איראן, עד כמה יש לאיום של טראמפ כיסוי?
"אינני סבור שמדובר באיום סרק. לעניות דעתי גם איראן לא סבורה כך. התגבור המשמעותי של הכוחות האמריקניים מבהיר בראש ובראשונה שהממשל האמריקני מציב את סוגיית איראן והמזרח התיכון במקום גבוה בסדרי העדיפות שלו".
בן שבת מצביע על כמה מטרות להיערכות הצבאית האמריקנית: "ראשית, טיפול באיום הח'ותי על נתיבי הסחר הימיים. שנית, הצבת איום בר מימוש על איראן. שלישית, רכישה מחדש של האמון מצד מדינות האזור, שנפגעו ממדיניותו של הנשיא ביידן ובמצוקתן התקרבו לרוסיה ולסין. הפעולה העצימה נגד הח'ותים מלמדת שבוושינגטון מעוניינים בהישגים מוחשיים ולא מסתפקים באיתות בלבד".
ח'אמנאי מאיים חזרה על האמריקנים. האם האיום שלו רציני, או שהוא רק שריר כדי לחזור לשולחן המשא ומתן חזק יותר?
"ההנהגה באיראן מודעת היטב לפערים ביחסי הכוחות בינה לבין ארצות הברית. היא גם זוכרת שאיומיו של טראמפ לא חזרו ריקם. כרגע היא מעבירה בו זמנית שני מסרים: האחד, נכונות לקיים משא ומתן עקיף ולא ישיר, והשני, מוכנות לעימות צבאי. הרושם הוא שהאיראנים עדיין בוחנים את הגבולות ואת רצינות כוונותיו של הנשיא טראמפ, וגישתם מיועדת לכרסם בנחישות האמריקנית ובלגיטימציה לפעולה צבאית ולמשוך זמן כמה שאפשר".
אבל ככל שהזמן חולף אנחנו מתקרבים לנקודת האל־חזור בסוגיית הגרעין. מה נכון מבחינת ישראל לעשות בעת הזאת? מה האינטרס הישראלי?
"צריך לומר ביושר, הדרך להבטיח הסרה מוחלטת של איומי איראן, הן בתחום הגרעין והן בתחומים האחרים, היא להביא לנפילתו של משטר האייתוללות. כל עוד יתקיים המשטר האסלאמיסטי הקיצוני הזה, שאיפותיו לא ישתנו", הוא מבהיר. "המשטר הזה יתאים את התנהלותו לאילוצים השונים, יבצע מניפולציות שונות ויפעל בדרכי רמייה והסתרה, מבלי להיות כבול לאילוצי זמן כלשהם".
במצב הנוכחי, שאיראן דוהרת לגרעין, לאן ישראל צריכה לחתור?
"ככל שאני מבין, המטרות המוצהרות הנוכחיות של ישראל ביחס לאיראן הן למנוע לצמיתות את התגרענותה הצבאית, להגביל את תוכנית הטילים שלה, להרתיע ולבלום את פעילותה החתרנית במדינות אחרות, לרבות הפעלת ארגוני פרוקסי ותמיכה בטרור. לשם כך, הדבר העיקרי שצריך להקפיד עליו הוא התיאום הישראלי־אמריקני, הן ברמת המנהיגים והן בדרג הביטחוני. חייבת להיות הסכמה בין המדינות על תמונת המצב העכשווית, על היעד שרוצים להגיע אליו, על הדרך לכך, על לוחות הזמנים ועל חלוקת ה'משימות' בין שתי המדינות. זאת במקביל לשיפור המוכנות בכל ההיבטים".
בישראל עולה חשש אמיתי שארצות הברית ואיראן בסופו של דבר יגיעו להסכם שהוא לא טוב למדינת ישראל. כיצד ניתן למנוע זאת? והאם הציפייה לאיראן לא גרעינית היא בכלל ריאלית?
"כמובן, תיאום מוקפד והסכמות בין הממשלים אמורים להסיר גם את החששות הללו. אני סבור שהציפייה ביחס לאיראן ללא גרעין היא ריאלית. הרפובליקה האסלאמית נמצאת בנקודת השפל הקשה ביותר מאז 1979, ומנגד ארצות הברית וישראל נמצאות בעמדת כוח ונחושות לנטרל את האיום האיראני. העולם מבין כיום טוב מבעבר את הסכנה הנשקפת מאיראן, וכולם גם מבינים ששעון הזמן הולך ומתקצר, ומכאן שיש בסיס לאופטימיות".
צדיקים מלאכתם נעשית
תת־אלוף במיל' יוסי קופרווסר, ראש מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, מציין כי גורל סוגיית הגרעין האיראני הגיע לנקודת קצה שמחייבת הכרעה בטווח הזמן הקרוב: "נשיא ארצות הברית טראמפ מגיע לטיפול בסוגיה נחוש, והוא רציני בכוונתו לפגוע בתשתיות הגרעין האיראני, לכן כדאי לאיראנים להיכנס למשא ומתן בנוגע לוויתור על היכולות האלה. אם זה לא יצליח, אני חושב שבמקרה של טראמפ מדובר באיום אמיתי, והוא יממש את איומו ויפעל צבאית כדי למוטט את תוכנית הגרעין האיראנית. הוא מבין שהאיראנים קרובים ביותר למימוש היכולת לנשק גרעיני, ולכן אי אפשר לדחות יותר את הטיפול בבעיה הזאת", הוא מדגיש את גודל השעה. "טראמפ אומנם חותר לסיים מלחמות בעולם, אבל הוא רוצה לסיים אותן מתוך עמדת כוח ולא מתוך חולשה. אפשר לראות שהוא מיישם את הגישה הזאת גם בנושא הח'ותים בתימן".
הוא חותר להגיע להסכם עם איראן, אבל מי אמר שזה מה שטוב לישראל?
"סוג ההסכם שהוא חותם עליו הוא הסכם שמתאים לדרישה הישראלית. מה שמעניין את ישראל הוא שלאיראן לא תהיה יותר יכולת לייצר נשק גרעיני, ואם לא תהיה לה יכולת, היא כנראה גם לא תייצר נשק גרעיני. גם שורת הסיום במכתב שטראמפ שלח לאיראנים על מה שהוא חותר להשיג בעצם מכוונת לכך, וזה עולה בקנה אחד עם מה שאנחנו רוצים. האם נצליח לשכנע את האיראנים לקבל את הדרישה הזאת? אי אפשר לדעת".
אתה אומר שהמטרה של ההסכם היא למנוע בעתיד יכולת לייצור נשק גרעיני, אבל היום אנחנו יודעים שהאיראנים במרחק של שבועות ספורים מנשק גרעיני. איך ניתן להשמיד את מה שכבר השיגו בלי מתקפה?
"טראמפ עומד על כך שזה יהיה פירוק של כל היכולות בצורה יסודית, ואני רוצה להאמין שזה יכלול גם את פירוק היכולות הקיימות. לא מובן מאליו שזה אפשרי, אבל זה מה שצריך להשיג".
אולי הרצון של טראמפ ללכת להסכם דווקא, הוא החמצה היסטורית לטיפול בגרעין אחת ולתמיד, כי בעצם יש לנו כרגע לגיטימציה בין־לאומית, יש לנו גיבוי של ארצות הברית ויש לנו גם חולשה של ההגנה האווירית באיראן בעקבות התקיפה הקודמת שלנו.
"כל המרכיבים האלה עוזרים לטראמפ לנסות להביא את האיראנים לוותר על הגרעין בהסכם. אם לא תוותרו על התוכנית, אזי אתם עומדים להתמודד עם ארצות הברית ולא רק עם ישראל. אני חושב שההבדל הגדול במה שטראמפ עושה הוא שהוא לא רק זורק את זה על ישראל. הוא לא אומר 'אם לא תקבלו את מה שאני מציע – ישראל תתקוף אתכם', אלא אומר 'אני אתקוף אתכם, אולי יחד עם ישראל, אבל בכל מקרה יש לכם עסק איתי'".
זו באמת נקודה מעניינת מאוד, כי ישראל בשלב הזה שותקת.
"צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים. למה אנחנו צריכים לדבר?", הוא תוהה. "יש כאן אמירה שמדובר בעניין שלא נוגע רק לישראל אלא לעולם כולו. ישראל אולי נמצאת בסכנה הגדולה ביותר אם איראן תגיע לנשק גרעיני, אבל היא לא היחידה שבסכנה, כי המטרה האיראנית היא לטפל בישראל כדי שניתן יהיה להנחיל את המשנה האיראנית לעולם כולו".
ובדיוק בגלל זה, מה יועיל הסכם איתם אם המהות שלהם והמשנה שלהם הן לחסל את ישראל ואז להשתלט על כל העולם?
"זה לא ישתנה, אבל יכול להיות שלא תהיה להם ברירה אלא להחליף את המועדים שבהם הדבר הזה יקרה. גם בעבר בהיתקלם במנהיגים חזקים הם עשו עצירה, לפעמים טקטית ולפעמים אסטרטגית. הם מבינים את מהותו של הכוח ויודעים שאין טעם להיכנס עם ראש בקיר מול כוח שהוא יותר גדול מהם. הם אומנם לפעמים מפגינים קצת יותר כוח ממה שיש להם באמת, אבל מדי פעם מוצאים את הפחד על פניהם ואז הם מודים ומכירים במגבלות הכוח שלהם".
אומרים על האיראנים שבכל המלחמות האחרונות הם הפסידו, אבל במשאים ומתנים הם תמיד מצליחים. אז אולי הטקטיקה של איראן היא למשוך זמן וככה להצליח להגיע ליעד?
"אין ספק שזו הטקטיקה שלהם, אבל השאלה אם טראמפ יאפשר להם לקדם את הטקטיקה הזאת. גם בקדנציה הראשונה של טראמפ הרעיון שלהם היה למשוך זמן ולחכות עד שטראמפ ייפול. להתפלל שיפסיד בבחירות ולחכות עד שזה יקרה. הגישה הזאת הצליחה. טראמפ באמת לא זכה בבחירות ההן, והיו להם ארבע שנים של ביידן שבהן הם יכלו לקדם בצורה משמעותית מאוד את הגרעין. עכשיו לצערם טראמפ שוב נבחר לנשיאות, ובפועל הם יודעים מי ניצב מולם. הם רואים את הצטברות הכוחות באזור, את נושאות המטוסים. הם רואים את הכול ומבינים את המשמעויות".
מבחינת ישראל הסכם יהיה מספק?
"צריך לראות את הפרטים ולוודא שזה אכן עולה בקנה אחד עם מה שטראמפ תובע כרגע מהאיראנים. כלומר פיקוח אמיתי ונרחב על פירוק תוכנית הגרעין האיראנית, כך שאיראן תישאר ללא יכולת לייצר נשק גרעיני - זה מה שישראל דורשת. ואם לא, גם ישראל וגם ארצות הברית ערוכות לפעילות צבאית כדי לוודא שאיראן תיאלץ לוותר על תוכנית הגרעין שלה ועל היכולת שלה לייצר גרעין. זה מה שאנחנו רואים גם מהצד האמריקני וגם מהצד הישראלי".
האם ניתן על ידי מתקפה, רחבה, חזקה ועוצמתית ככל שתהיה, להשמיד לחלוטין את מתקני הגרעין שמפוזרים ברחבי איראן ומוסתרים בעומקים שונים מתחת לפני האדמה?
"טכנית זה דבר שניתן לעשות מבחינה מבצעית. זה מורכב ולגמרי לא קל, ואתה לא יודע מראש מה תהיינה התוצאות, אבל זה אפשרי. וזה כמעט בטוח יוביל לתגובות חריפות מצד האיראנים. הם הכינו את מערך הטילים שלהם כדי להגיב, ולא מדובר רק באיום מהשפה לחוץ אלא זה גם איום אמיתי. ראינו את היכולות שלהם בשתי התקיפות שלהם כשהם ירו על ישראל. במידה ותהיה תקיפה באיראן, אין ספק שניאלץ להתמודד עם תגובה איראנית חריפה ביותר, אבל למזלנו היום חיזבאללה הרבה יותר חלש, סוריה לא נשלטת על ידי גורמים שתומכים באיראן, והמציאות שאנחנו ניצבים מולה היא פחות מדאיגה ממה שהייתה בעבר".
אולי היא הכי אידיאלית שהייתה אי פעם למתקפה?
"לא יודע אם אידיאלית, אבל בוודאי הרבה פחות מסוכנת משהייתה בעבר. לכן כל הגורמים מבינים שיש פה הזדמנות היסטורית, והאיראנים מצידם מוכנים לעשות כל מיני הגמשות נקודתיות בינתיים, בלי לוותר על היכולת שלהם לייצר נשק גרעיני. להערכתי ארצות הברית לא תשלים עם זה. אז או שהאיראנים יסכימו לוותר, או שניאלץ לצאת למתקפה צבאית מולם. אף אחד לא רוצה מתקפה צבאית אם אפשר לפתור את הבעיה בכלים דיפלומטיים ואחרים, אבל אם האיראנים לא יותירו ברירה, ארצות הברית וישראל מוכנות לכך".