15 שנה לטבח - גולדשטיין עדיין "הגבר"
גולדשטיין התיישב בקריית ארבע, שם החל לשמש גם כרופא המשפחה האזורי והחל את פעילותו הפוליטית בתנועת כ"ך (AP)
על המצבה נכתב: "פה נקבר הקדוש הרופא רבי ברוך גולדשטיין זכר צדיק וקדוש לברכה, נקי כפיים ובר ולבב, נרצח על קידוש ה'" (AP)
מאות הגיעו להלוויתו של גולדשטיין (AP)
"כשברוך ראה שמוציאים את כהנא מהכנסת ולא נותנים להביע דעות, הוא אמר לי שאין כאן דמוקרטיה". מרזל (גדעון צנטנר)
"זה אמנם טבח נורא, אבל אסור להוציא אותו מפרופורציה. אנחנו מדברים על תקופה בה בוצעו פיגועים רבים כנגד יהודים". יתום (ניר לנדאו)
"תמיד צריכים להיות עם האצבע על הדופק ולהפעיל את כל הרדארים בכל מה שקשור לטרור יהודי" (רויטרס)
פרסומת
יום שישי, 27 בפברואר 2009, 9:29 מאת: יהושע בריינר, מערכת וואלה! חדשות
חבריו של גולדשטיין, שרצח 29 מתפללים בחברון, מנסים לשחזר את האירועים ששינו את המציאות בעיר. מרזל מסביר: "הוא מאס בדמוקרטיה"
גולדשטיין התיישב בקריית ארבע, שם החל לשמש גם כרופא המשפחה האזורי והחל את פעילותו הפוליטית בתנועת כ"ך (AP)
על המצבה נכתב: "פה נקבר הקדוש הרופא רבי ברוך גולדשטיין זכר צדיק וקדוש לברכה, נקי כפיים ובר ולבב, נרצח על קידוש ה'" (AP)
על הגבול שבין קריית ארבע לחברון, בקצה הפארק על שם הרב כהנא, נמצאת חלקת קבר מוזנחת, מוקפת באבנים זעירות ומוסתרת על ידי שיחים. החלקה משקיפה על שכונת "גבעת האבות" ועל בתי הפלסטינים של חברון. הקבר הזה הפך עם השנים למוקד עלייה לרגל עבור ימנים ושמאלנים - אחד מהלל והשני מקלל. המצבה הצנועה לא מסגירה את הסערה שחולל האיש שקבור מתחתיה, ורק כיתוב פשוט אומר: "פה נקבר הקדוש הרופא רבי ברוך גולדשטיין זכר צדיק וקדוש לברכה, נקי כפיים ובר ולבב, נרצח על קידוש השם".
גם היום, 15 שנה אחרי, בטוחים התושבים היהודים בחברון ובקריית ארבע שברוך גולדשטיין הציל את תושבי היישוב היהודי בעיר. הביטויים "צדיק", "גיבור", בצד "שקט" ו-"עדין" מועלים בהקשרו כמעט בכל השיחות. הרצח של 29 מתפללים מוסלמים ופציעתם של 130 נוספים על ידי גולדשטיין כמעט אינם מוזכרים. "הוא היה אדם עדין נפש, שלא היה מסוגל להרים את קולו על איש", מעיד צבי קצובר, חברו של גולדשטיין ומי שכיהן כראש המועצה המקומית קריית ארבע בעת הרצח.
"יש לי רק דברים טובים להגיד עליו. הוא היה הרופא היחיד באזור ועבד 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. אם היה בא אליו פציינט ב-2:00 בלילה, הוא לא היה חושב פעמיים ומטפל בו בלי להשמיע שום תלונה. הוא הציל כל כך הרבה נפשות, יהודים וערבים. לצערי הרב, הבחור הטוב הזה נשבר, התמוטט ולבסוף מעד".
עשרות הרוגים
מאות הגיעו להלוויתו של גולדשטיין (AP)
ברוך גולדשטיין נולד בארצות הברית ב-1956 ובצעירותו החל לפעול ב"ליגה להגנה יהודית" בניו יורק, שם הכיר את מקים הליגה הרב מאיר כהנא והפך לתלמידו. בשנת 1983 סיים את לימודי הרפואה שלו ועלה לישראל, התגייס כרופא לצה"ל וקיבל דרגות סרן. גולדשטיין, יחד עם אשתו מרים וארבעת ילדיו, בחרו להתיישב בקריית ארבע, שם החל לשמש כרופא המשפחה האזורי והחל את פעילותו הפוליטית בתנועת כ"ך. גולדשטיין גם נבחר לכהן כחבר מועצת קריית ארבע מטעם המפלגה. משנפסלה תנועתו של כהנא להתמודד לכנסת, פרש מהמועצה והתמקד בעבודתו כרופא.
לפני 15 שנה, סמוך לשעה 5:00 בבוקר בחג הפורים, הגיע גולדשטיין למערת המכפלה כשהוא לבוש מדי צה"ל עם דרגות הקצונה, ובידיו רובה גליל. בזמן תפילת הבוקר של אחד מימי חודש הרמאדן, נכנס הרופא אל אולם יצחק שבמערה והחל לירות במתפללים. גולדשטיין רוקן חמש מחסניות, עד שהמתפללים השתלטו עליו והרגו אותו. התוצאה היתה קשה: עשרות הרוגים ולמעלה ממאה פצועים. המדינה הזדעזעה, ונשמעו קריאות לפינוי היישוב היהודי בחברון.
בעקבות האירוע הוקמה ועדת בדיקה ממלכתית בראשות השופט מאיר שמגר שקבעה כי גולדשטיין פעל לבדו, אך מצאה גם כשלים בהנחיות הצבא. מפקד אוגדת איו"ש דאז, שאול מופז, ואלוף הפיקוד דני יתום יצאו ובאו מאולם הוועדה, אך נוקו מכל אשמה.
"כשהגיע אליי הדיווח הראשוני חשנו שמדובר בפיגוע של מחבל פלסטיני", מספר יתום, שהיה לימים ח"כ מטעם העבודה, "רק ככל שהדיווחים התרבו הבנו שנקלענו לבעיה קשה. זו היתה עבורנו הפתעה גדולה כי לא השב"כ ולא המודיעין הצבאי נתנו לנו איזושהי התרעה. איש לא חשד בגולדשטיין. רופא מוערך שמגיע לבוש מדים ואפילו נושא דרגות. אף אחד לא עצר אותו כי זה היה נראה לכולם נורמלי".
המיתוס של "הפיגוע הגדול"
"כשברוך ראה שמוציאים את כהנא מהכנסת ולא נותנים להביע דעות, הוא אמר לי שאין כאן דמוקרטיה". מרזל (גדעון צנטנר)
"זה אמנם טבח נורא, אבל אסור להוציא אותו מפרופורציה. אנחנו מדברים על תקופה בה בוצעו פיגועים רבים כנגד יהודים". יתום (ניר לנדאו)
מה גרם לאיש המוערך - רופא וקצין במילואים - לבצע טבח בלב עיר האבות? "ערב קודם לכן", מספר חברו ופעיל הימין ברוך מרזל, "התכנסנו לקריאת מגילה במערת המכפלה ביחד עם ברוך. פתאום התחלנו לשמוע מאות ערבים צועקים "אטבח אל יהוד" ומנסים לפרוץ למערה. ידענו שעומד להיות פיגוע גדול בחברון, ולכן אין לי ספק שמה שהוא עשה הציל נפשות רבות". מרזל מספר כי מספר חודשים קודם לכן בשיחה פרטית, סיפר לו גולדשטיין כי "מאס בדמוקרטיה", כהגדרתו. "כשראה שמוציאים את כהנא מהכנסת ולא נותנים להביע דעות, הוא אמר לי שאין כאן דמוקרטיה", נזכר.
הסיפור אודות "הפיגוע הגדול" אותו מנע גולדשטיין שב ועולה בשיחות. "כמה ימים קודם לכן הגיע אלינו מופז", משחזר קצובר, "גם ברוך נכח בישיבה. מופז סיפר שישנן התרעות חמורות אודות פיגוע שהערבים מתכננים לבצע, ושעלינו להתארגן. כן, יש תחושה שהוא הציל אותנו מאותו טבח שתכננו הערבים".
"זה קשקוש מקושקש", אומר יתום, בתגובה לדברים על ההתרעות לפיגוע במתנחלים, "לא היה ולא נברא, וכך גם קבעה ועדת שמגר. זה פיגוע שנבע כתוצאה מתסכול עמוק ומרצון לנקום על כלל הפיגועים שהיו באזור חברון. לדעתו של גולדשטיין הצבא לא עשה מספיק כדי למנוע אותם אז הוא נטל את החוק לידיים".
לדברי חבריו של גולדשטיין, זרז נוסף לטבח שביצע היה סדרת הרציחות של ישראלים על ידי פלסטינים באזור חברון, כשבכולן נכח גולדשטיין מתוקף תפקידו. "מעל הכל", מספר מכר אחר של גולדשטיין, "היה הרצח של חברו מרדכי לפיד ובנו שלום ז"ל קצת פחות משנה קודם לאירוע במערה. זה היה אירוע מאוד קשה עבורו, שכן משפחת לפיד היתה חברה קרובה שלו".
כל המעידים על אישיותו של גולדשטיין מודים כי לא היה שום סימן שיעיד על הבאות. "לא ראיתי מעשה שכזה מגיע מכיוונו דווקא", מודה מרזל, "הוא היה יהודי צדיק שהציל חיי אדם ולא הראה מעולם נימה של רצון ללכת לכיוון אחר. הוא תמיד דיבר על החידלון שלנו, של הממשלה, אבל מעולם לא דיבר על נקמה או אמר לנו 'בואו נבצע מעשה'. זה הפתיע אותי כששמעתי שהוא היה מעורב באירוע".
לדברי יתום, הטבח זיעזע את החברה הישראלית בעיקר בשל זהותו של הרוצח. "לאחר האסון הסתבר לישראלים שישנם גם קיצונים יהודים שמוכנים לבצע פיגוע. זה אמנם טבח נורא, אבל אסור להוציא אותו מפרופורציה. אנחנו מדברים על תקופה לאחר האינתיפאדה הראשונה בה בוצעו פיגועים רבים כנגד יהודים. עד היום לא הגענו להכרה שיהודים קיצוניים יכולים לפעול כארגון טרור. אין שום אפשרות לעצור יהודי בודד שפועל לבד או קבוצה קטנה ששומרת על מידור שמתכוונים לבצע פיגוע כדוגמת הפיגוע במערת המכפלה".
גולדשטיין כמיתוס
"תמיד צריכים להיות עם האצבע על הדופק ולהפעיל את כל הרדארים בכל מה שקשור לטרור יהודי" (רויטרס)
"אין ספק שהטבח במערת המכפלה נצרב היטב בתודעה הישראלית", קובע ד"ר יצחק מועלם מהמחלקה למדעי המדינה במכללה האקדמית אשקלון, "לא רק בשל מספר ההרוגים, אלא גם בשל העובדה שהאירוע הגיע לאחר הסכמי אוסלו שכולם קיוו שיביאו לשינוי. המעשה של גולדשטיין היה לא רק מאבק על רקע אידיאולוגי, אלא גם מאבק בין-דתי, מכיוון שנעשה במכוון בתוך מסגד, ובתוך קודש הקודשים של חברון. בנוסף, אנו נוטים להשוות את הטבח הזה לטבח של מאורעות תרפ"ט שגם כן היו בחברון".
לדברי ד"ר מועלם, על אף מימדי הטבח, הוא לא שינה דבר בתפיסה הישראלית, ואפילו דחף לפעולות נוספות של הימין. "הטבח הגביר את המוטיבציה של הימין הקיצוני, שלבסוף המשיך ברצח רבין ובמחתרת בת עין".
פרסומת
היום, גולדשטיין הפך למיתוס של הימין הקיצוני, שרואה בו קדוש. נשים עקרות עולות לקברו והילולות נערכות בו. ההצדקה של הטבח בתואנה שהציל יהודים מפיגוע היא חלק מהמיתוס הזה. אם גולדשטיין תכנן שפעולתו תביא לשינוי במדיניות - הוא צדק, אבל לרעה: הטבח הוביל לחלוקת חברון ב-1997 על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ולהחמרה במצבם של המתיישבים. אם רצה למנוע ויתורים על ארץ ישראל, הוא השיג בדיוק את ההיפך".
מה למדנו מהטבח? "הלקח היחיד", אומר מועלם, "הוא שתמיד צריכים להיות עם האצבע על הדופק ולהפעיל את כל הרדארים בכל מה שקשור לטרור יהודי. קשה להגדיר בדיוק מאיפה יבוא המחבל היהודי הבא, אבל גולדשטיין, כאדם משכיל, היה יוצא מהכלל. הימין הקיצוני רק הקצין מאז, ולכן אירוע דומה לצערי יכול עוד להתרחש, וצריך להיות ערוכים לכך".
החברה לפיתוח גבעות ארץ ישראל