פרק ח'
התחיל השיעור, כשבמוחו של שחר רצות מחשבות:'טוב, אז מאיר אולי יבוא לישיבה שלנו, וזה יכול להיות דווקא ממש נחמד, והשאלה היא אם בכלל אני אדבר איתו.. בעיה.. טוב, דיה לצרה בשעתה..', שיעור הסטוריה, שחר פיהק, והניח את ראשו על השולחן שלו, משעמם.., ".. להוציא דפים, בוחן.." הגיע אליו במעומעם קולו של המורה, 'אוף! אין לי כח!', שחר הוציא את המחברת מתיקו, ותלש ממנה דף, וכתב למעלה בגדול-בוחן בהיסטוריה. "המורה" אמר אורי "חייבים לכתוב גם את השאלות?" "לא", השיב לו המורה, שחר בכל זאת העתיק את השאלות, וניסה לענות. 'אולי קצת חבל שלא הקשבתי בשיעור..' הירהר וקישקש קצת על הדף הריק למחצה, כעבור רבע שעה אסף המורה להסטוריה את הבחנים, ושחר הגיש לו את הדף הריק למחצה, ויצא לחצר, "מה קורה?" שאל אותו אורי, החבר שלו, "בסדר, ואיך הלך לך בבוחן?" "בסדר, ואיך לך?" "זיפת.. הייתי עייף, ולא ממש הקשבתי לו בשיעור.." "כן, ראיתי.. טוב, לא נורא, ממילא לא בטוח שזה ייכנס למגן.." "אהה.. אני ממש מקווה שזה אכן יהיה ככה, כלומר-שזה לא ייכנס לנו למגן.." "כן, גם אני מקווה בשבילך.?" "יופי" שחר חייך אל אורי, "מה יש לנו עכשיו?" "מתמטיקה" "אהה.. אז אני נכנס לכיתה.. אין לי חשק לאחר.. המורה הזה קפדן מידי מכדי לסלוח לי על איחור.. אני חייב להיכנס לכיתה.. סורי..". 'מה השעה? מה השעה? אני מתבייש להיכנס לו-ועוד לו-באמצע השיעור! אהה.. איזה מזל.. הוא עוד לא בכיתה..' שחר ניכנס לכיתה והתיישב במקומו, המורה ניכנס מייד אחריו, שחר הקשיב, 'מתמטיקה זה טוב..פיתוח של השכל.. ולא כמו היסטוריה.. או אנגלית למשל..' המורה הסביר להם את כל המשוואות, ושחר פתר אותן בהנאה. בדרך הבייתה אורי היתלווה אליו, והם נפרדו בחצי הדרך, והלכו כל אחד לכיוון ביתו.כשהוא הגיע לביתו הוא פתח את המחשב ובדף האינטרנט של ערוץ 7, והוא ראה שישנו מאחז בשם "תפארת ישראל", ושהמדינה עושה לו בעיות, והוא בגוש קטיף, אל מול נווה-דקלים, 'אולי אני אלך לשם?' שאל את עצמו, 'אין מצב.. בעצם-למה לא? בגרויות אני אוכל להשלים.. ושמה-אם יפנו-אז לא תמיד נוכל לחזור.. אבל.. עם מי אני אלך?! אוף!!! המילה הזו עברה בראשו הרבה פעמים באותו היום. "מה כתוב לך שם?" נכנסה אימו הבייתה "אוהה, שוב בלאגן.. אם הייתי יותר צעירה, ובלי מישפחה, אז אולי הייתי גם נוסעת לשמה.." "גם?!" "כן, אתה לא נוסע?" "לא יודע, הייתי רותה, אבל אין לי איך.. את יודעת-אני לא מדבר עם אף אחד.. וגם כיתה י"ב, כל הגרויות וזה.." "אהה, נכון, זו באמת בעיה.. בעצם-אתה יודע? מוטי, אחי, בא אלינו השבת, אז אולי תוכל לחזור איתו לנווה-דקלים?" "אהה, טוב, אולי, אני מתקשר לקובי-לשאול אותו אם יהיה להם מקום באוטו.." "אולי.." שחר התקשר לקובי, "הלוו? קובי? כן.. אמא שלי אמרה לי שאתם באים אלינו לשבת הבאה.. אז רציתי לשאול אם יש לכם מקום בשבילי, לחזור איתכם, כן, בגלל תפארת ישראל, אה, אין לכם? חבל.. טוב.. לא חשוב, אני מקווה שלפחות בחופש הגדול אני אוכל לבוא אליכם.. אהה.. גם אתה? טוב, ביי, אאה-וניפגשים בשבת-כן? יום טוב!", "נו?" נעצה ה בו אימו מבט שואל, "לא, הם לא יכולים.. אין להם מקום ברכב.. אבל זה לא כזה נורא..
__________
הפרק הקודם:
תגובות