שנה שחונה

חורף קר חסר גשמים
רק שלכת מרוקנת כוחות
אפסו טללי ליל מרורים
כאב מעלה נשכחות.

אולי זה הסתיו
שמחק כל יורה ותקווה
קיצר לאיטו את ימיו
חסרי אהבה.

וקיץ שטרם זמנו הפציע
בערות בוערות בשדות-קש
מלקוש איננו, מסרב להופיע
נדמו חיים, עשב יבש.

יבוא אביב?