פרק י"ד.
אחותו של שחר כבר הייתה מחוץ לחדרו, כשהדמעות שטפו את פניו של שחר, הוא
הביט בדף המידע של הטיול, שהוציא מכיסו, ולחש לעצמו, מיואש;"אוף!! איך אני
אמור להסתדר כבר?!" ונתן לו, לדף, להשמט על מיטתו, ומשם אל הריצפה. 'אולי
פשוט כדאי לי לוותר על זה?.. אבל אני כל-כך רוצה לצאת.. זה יהיה הטיול השנתי
האחרון שלי עם החבר'ה האלה.. ויש לי מספיק בעיות.. כמו כל השבו"שים שהיו לי,
מזל שמצאתי ישיבה, שהיא לא הסדר.. עם אורי, חצי מהבעיות שלי נחסכו.. רק זה
היה חסר לי עכשיו.. שירות צבאי.. ובלי אורי, טוב. אני אצא לטיול! אורי יהיה בשק"ש
לידי.. ואולי בעצם זה לא הולך להיות כזה גרוע.. ננסה את זה.. פעם אחת הרי זה רק
יהיה.. נתגבר, ונסתר.. יאללה! שחר! קום!' שטף פנים, וחזר למיטתו,'מזל שיש לי
מקלחת צמודה לחדר.. אף אחד לא היה צריך לראות אותי אדום כמו תינוקת אחרי
שהיא בכתה וצרחה.. כל-כך הרבה זמן..' שלך ספר, והניח אותו על השמיכה שכיסתה
אותו, בוהה, אחר-כך נטל את הפלאפון שלו לידיו, ופתח את הודעות הsms "אורי.. אני
יוצא לטיול השנתי.. מה איתך?" ושלח. אחרי שתי דקות מסך הפלאפון של שחר
הבהב, "אורי (פלאפון) מחייג אליך" 'אוף.. אין לי כל-כך חשק וכוח עכשיו לדבר איתו
עכשיו..' חשב שחר, וענה לצילצולו של אורי, "הלוו?" "כן?" "מה קורה? אני שמח
שהחלטת לצאת.. אתה יודע.. בכל זאת.. זה הכי כיף לצאת עם החבר שלך.."
"כן.. אתה צודק.." "ראיתי שמאוד מאוד נרתעת מהרעיון של שינה משותפת של
כולנו באוהל אחד.. אז שתדע לך שזה לא כזה נורא.. במיוחד שנהיה האחד ליד
השני.. בשק"שים.. שתדע לך שזה דווקא אמור להיות לנו כיף.. כמו ב"מחנה"..
אתה יודע.. אני מדריך בסניף שלנו של בני עקיבא שכאן, וזה היה דווקא מאוד
נחמד וכיף לישון כולם ביחד..נרגעת?" שאל אותו אורי, ושחר שמע שהוא מחייך,
"כן, בהחלט, ואני חושב שאתה צודק, ושדווקא זה יכול להיות סבבה ונחמד..
כשכולנו נהיה ביחד, כאילו, באותו האוהל" חייך אף הוא, "אני שמח שנרגעת..
כי אם לא היית בא-היית מאוד מאוד חסר לי..", "באמת? שמחתי לשמוע..
" ענה לו שחר, אגב צחוק משוחרר, "אז.. אז הכל בסדר איתך כבר?" שאל
אותו אורי, "כן.. כן.. בטח.. בוודאי.." ענה לו שחר, בנימה שהוא ניסה לשוות
לה רצינות, "יופי.. אז אני חושב שאני נפרד ממך לבנתיים.. באאיי.." "להתראות!"
השיב לו שחר, אבל אורי כבר ניתק. 'ישש!!' התרונן ליבו בקירבו 'זה עבר דיי
טוב, ומהר, באופן יחסי, יש! אני ממש חש מאושר.. עד כמה שזה מגוחך להיות
מאושר בגלל דבר שכזה.. אושר והקלה אני חש גם כן.. יש!' המשיך לשכב,
בוהה בתיקרה 'מזל שאת ההכתרה כבר עברתי.. ובשלום.. טוב שיש את
מה שניקרא "מאחורי הקלעים".. וטוב שאני יודע לצייר ולצבוע כל-כך יפה..
' חשב שחר לעצמו באושר מרוצה, ועצם את עיניו, עדיין בכיף ובהקלה, ופקחן שוב.
_________
הפרק הקודם:
____________________________________
מצטערת על הקיצור של הפרק.. הוא נכתב בנסיעה למה שניקרא ה"ריקודגלים"..
תגובהתגובות