משחקים וזהויות [שני שירים בהשראת "המשחק של אנדר"].

השירים נכתבו בעקבות הספר "המשחק של אנדר" מאת אורסון סקוט קארד. אני יכולה לתקצר לכם את הספר [זה ממילא לא יספיק] אבל מכיוון שכל שיר עוסק בנושא אחר אני אתקצר פעמיים בנפרד, משתי זוויות שונות. צר לי, אבל אם לא קראתם את הספר תבינו מעט מאד. אני מעלה בגלל שאני יודעת שיעקב קרא [וגם עינב].

[פרולוג ראשון: כל שורה בשיר היא תלת-משמעית. הספר מתנהל בשלושה משחקים (אם תרצו מימדים) שונים. הראשון, והמציאותי ביותר הוא החיים האמיתיים של אנדר. ההישרדות בבידוד של בית-הספר ללוחמה ופיקוד והמלחמות בבאגים. השני: המשחקים בחדר הקרבות, מין משחקים שמדמים קרב אמיתי בתנאי חוסר כוח-משיכה. השלישי: מעין משחק מסלול, משחק מחשב שבו המטרה היא להגיע לארץ הפיות שב"סוף העולם". הבית האחרון הוא סוג של פרולוג לשיר השני ובאופן טבעי אחת הכותרות מתייחסת יותר אליו].

אל סוף העולם / מתים אחרים

סוף העולם, מקום אחר,
רק אחד את הכיוון מוצא,
מאבדים שליטה,
מתלכדים נגד,
קופאים - טובעים - נהרגים.

הגנה היא דרכו להתקפה,
מפלס דרכו למעבר,
דרך רצח אכזרי,
הכל כשר,
יש לו השיטה והיכולת.

בין משחק למציאות כבר לא מבדיל,
שניים אבודים, קולם נדם,
אך המיליונים המאיימים ישובו,
למתים האלה יש קול,
בשבילו רק אויבים הם חברים.

[בין לבין: הבית האחרון מדבר על הבאגים, אויבי האנושות, שאחרי שאנדר מחסל אותם הוא יוצא לראות את הכוכב שלהם ומגלה שהכל היה אי-הבנה גדולה בין הגזעים. הוא מוצא גולם של מלכת באגים ומבטיח לה עתיד. הוא מייסד דת חדשה שנקראות "קול למתים".
בדרכו לגדולה הוא הורג שני ילדים: סטילסון ובונזו מדריד, אבל אף-פעם לא מצטער על זה.
מדובר גם על העניין שהוא יכול לתקשר עם הבאגים רק בגלל שלמד להכיר אותם טוב- בשביל להלחם איתם.]

[פרולוג לשיר השני: במקביל לאימוניו של אנדר, בכדוה"א, אחיו ואחותו הגדולים של אנדר, פיטר וולנטיין, מחוללים מהומות מעל גבי האינטרנט. ולנטיין, הרחומה יותר, מגלמת את לוק (ייתכן שהתבלבלתי בשמות), שמעודד למלחמה בכדוה"א ופיטר האכזרי מגלם את דמוסתנס שדוגל בשלום. לוק מצליח להביא למלחמה בעולם אבל לאחריה דבריו של דמוסתנס מביאים שלום עולמי. ולנטיין מרגישה שהפכה לאכזרית כמו פיטר.
אנדר עושה במשחקים שלו כל מיני דברים לא נעימים (למשל במשחק המחשב הוא הורג ענק בדרך אכזרית) ומרגיש שהופך להיות אכזרי כמו פיטר.
בחופשה הראשונה והיחידה של אנדר בארץ הוא פוגש את ולנטיין באגם והם מדברים על הנושאים האלה ומגלים שהפירוד ריחק אותם וכבר אין להם הרבה במשותף. ולנטיין פתאום הרבה יותר קרובה לפיטר (היא מבלה איתו את רוב היום) מאשר לאנדר].

מי

דעות לא שלך,
בין רחמים לאכזריות,
גורל העולם על כתפי(י)ך,
הורג בלי דעת,
מחייה בלי רצון.

לא מבדיל בין אויבים לעוד אנשים,
בין מציאות למציאות מדומה,
על הצג המגואל בדם ענקים-
שולחן העבודה שלך.

באגם חסר כוח-משיכה,
לתהות מי אתה,
על הגבול הדק בין שתי קיצונויות,
שם אתה הופך לאחר,
מול מראת נחשים
ודעות לא שלך.

בסופו של דבר כתבתי יותר נאומים משיר. אני ממליצה לכם לקרוא את הספר, אפילו כמה פעמים ואז תבינו איזה משמעות אדירה יש לכל שורה בשירים. לא יכולתי להסביר הכל בפרולוגים.

המלצה.