שחר קרא זמן רב, עד שחש בפלאפון שלו, שרטט, "אורי.. מחייג\ת אליך" קרא את הכתוב על המסך.. "הלוו? כן, אורי? כן.. ת'שמע.. יש לי שאלונת.. גם אתה חושב שזאת'י בעיה שאני כ"כ שתקן? כי לי זה ניראה בסדר.. כלומר-לא כזה גרוע.. אז אני לא מדבר עם המורים.. זה באמת כזה איום ונורא?! כי אני לא חושב ככה.. גם אתה לא? יופי.. אז צריך להגיד להם את זה.. מה? לגבי הטיול? לא אמרתי לך כבר שאני יוצא?! בטח שאני יוצא.. להפסיד את זה? זה הטיול השנתי האחרון שלנו ביחד.. אז כן.. ברור לי ולך שאני יוצא.. זה לא היה לך ברור?! טוב.. בביי.." שחר סיים את השיחה בהרגשה טוב "אז אכפת לו ממני.. באמת שאכפת לו ממני.. אני.. יופי!! זה כיף שאכפת לאחרים ממך.. כלומר-מעניין אם אכפת לו בשבילי, או שהוא לא רוצה להיות בלי החבר הכי טוב שלו בטיול הזה.. אבל ת'כלס.. מה אכפת לי למה?! העיקר שאכפת לו.. טוב.. שאני אחזור לספר? או שכדאי לי לישון?! עוד יומיים הטיול!!! יש.. ניראה לי אני אשן עכשיו.. יוווו.. איך שאני מחכה לטיול.. מעניין איך אני אסתדר בו..', וכך, שקוע במחשבות, שחר נירדם.
"שחר!! קום!! כבר בוקר.. חבל שתאחר לישיבה.." "אהה?!" שחר התעורר קצת בבהלה.. "אהה.. לא הבנתי.. טוב.. לא חשוב. אני קם.!!" שחר קם, 'מה כ"כ ניבהלתי?! לעזאזל?! טוב.. העיקר שעכשיו אני כבר רגוע..' חייך, וקם. 'וואו.. מזל שאני ב-י"ב.. אין לי כח להסחב עם הילקוט לישיבה.. מזל שאני בתקופת הבגרויות.. ושעכשיו אני צריך לעשות מתכונת בפיסיקה.. זה כיף.. שכל, שכל, ועוד פעם-שכל. אני מת על כל מיקצועות השכל הללו.. מעניין איך ילך לי.. אני מזה מקווה שטוב.. אני שונא ציונים גרועים.. בזה.. בכל השאר-זה הרבה פחות מזיז לי.. ממילא שנה הבאה אני אהיה בהסדר, או בישיבה גבוהה.. לא יודע איפה.. עוד לא החלטתי.. אבל זה יהיה ישיבה.. לא מקום שבו יקבלו אותי לפי הבגרויות שלי.. אז מה אכפת לי?!..' הוא נטל את ידיו, והתלבש כשהוא אחוז במחשבות על הבגרויות, הכ"כ מיותר, לפי דעתו, והלך לישיבה, כשהוא הגיע-הוא ראה בלאגן. "אורי!! מה קרה?" שאל את חברו משכבר הימים "המורה לפיזיקה לא הגיע.. ונעשה את המתכונת כניראה בלעדיו.. ואז-אם תהיינה שאלות למישהו-אז כניראה שהוא יידפק.." "אהה.. טוב. אני ממילא לא ניגש לשאול.. אז לי זה לא אמור להפריע במיוחד..", "... הצבעה!!" נשמעה הכרזה בכיתה "על מה?" שאל תלמיד בירכתי הכיתה "על המתכונת.. אולי פשוט אפשר לדחות אותה.." "לא!! אבל למדנו כבר.. ואם היא תידחה אני אצטרך ללמוד שוב.." "ולכן-ישנה הצבעה, כדי שזה יהיה הוגן.. יאללה.. אנשים.. להרים ת'ידיים.. מי שרוצה שזה יהיה היום-להצביע.." 15 מתוך 27 "מי שרוצה לדחות שירים, " 10 מתוך ה12 הנותרים הצביעו "איזה מזל.." לחש שחר אל אורי, "מזה לא התחשק לי שזה יידחה.."רגע.. על מה כל השאר הצביעו? אנחנו לא כולנו לומדים פיסיקה.." "נכון, אבל אם היו דוחים לנו בפיסיקה-גם להם, כניראה, שהיו דוחים במה שהם לומדים.." "אהה.. כדי שנוכל ללמוד כולנו ביחד?" "כן.. הוו.. מזל.. אין לי גמרא פה.. ואם היו דוחים את זה-אז הייתי נידפק.. כי לך תלמד גמרא-בלי הגמרא ביד.."
____
פרק קודם:
_____________________
איך? אני כותבת את הסיפור הזה במקום ללמוד להסטוריה..
תגובהתגובות