המתכונת החלה, שקט שרר בכיתה, שחר התחיל אותה גם כן, 'וואו.. איזו מתכונת קלה.. יחסית.. איזה מזל.. מזה לא בא לי על מגן נמוך, או, לחילופין, על מתכונת חוזרת.. ואם המתכונת הזו תהיה טובה, אז רוב הסיכויים שהוא יתחשב בה.. ולא במתכונת הקודמת.. שהלכה לי דיי גרוע.. ואורי אמר שלו היא הלכה ממש גרוע.. אז בכלל.. טוב.. יאללה.. שחר.. תתרכז!!', עבר הזמן שהוקצב למתכונת, ושחר הגיש אותה. הוא סיים לפני, אבל שנא להגיש מתכונות ראשון. זה תמיד עיצבן אותו ששאלו "מה?! כבר גמרת!?" אז הוא העדיף להגיש ביחד עם כולם. ולהינצל מהשאלות, הכ"כ מיותרות בשבילו, והמעצבנות אותו, כמובן. שחר יצא, ואורי בעיקבותיו "איך הלך לך?" "טוב.. ולך? נכון שזה היה הרבה יותר טוב מהפעם הקודמת?" "כן.. בהחלט.. וטוב שכך.. נקווה שהמורה הזה לא יתחשב לי בציון הגרוע.. אלא רק בזה הטוב.. ככה זה יהיה הכי טוב שרק יכול להיות.. כי הלך לי מעולה.." "לקוות בשבילך? שאל שחר את אורי בחיוך, "כן.. זה יהיה מעולה.." השיב לו אורי, אף הוא בחיוך, "ת'שמע.. מחר הטיול השנתי.. התחלת להתארגן? יש לך שק שינה?" "כן.. אפילו שניים.. למה? אתה רוצה אחד מהם לטיול הזה? כי אם כן-אין בעיה.. אני בהחלט יכול להשאיל לך אותו.." "וואי.. מזה תודה.. לא התכוונתי לרמוז לך.. סתם התעניינתי.. אבל אתה צודק.. אין לי שק"ש.. תודה רבה לך.." "נסחפת קצת עם התודה שלך.. אנחנו חברים.. אל תשכח את זה.. וזה כולה שק"ש.." "חח.." ציחקק אורי "כניראה שאתה צודק.. אז מה אתה אומר? יהיה כיף בטיול הזה.. האא?" "כן.. דיי כבר עם זה.. אני יודע שאתה חושב שאני לא חושב שאני אהנה מהשינה המשותפשת.. אבל יש מצב שאני דווקא כן אהנה מיזה.. אז חלאס עם השטויות שלך.." "טוב.. טוב.. מה אתה מתנפל עלי.. אני הולך עכשיו הבייתה.. ברגל.. אתה בא?" "כן.. למה לא? בכיף.. איך ני זוכר שבהתחלה היינו לומדים כרגיל אחרי מתכונות.. אבל עכשיו-בקושי לומדים.. ועוד אחרי מתכונות.. יאללה.. הבייתה.." "יאללה.. תמיד אחריך.. סתם.. בוא כברר!!" "באתי.." ענה לו שחר, והם יצאו לכיוון הבית, "מה דעתך שנלך היום ביחד לקנות לנו שטויות וקישקושים לטיול השנתי? נלך לחנות שעל יד הביית שלך.. זה יהיה לך קרוב.. ואני ממילא נוסע עם אבא שלי.." "לא אמרת שנלך ברגל?" "כן.. אבל אני הולך לסבתא שלי.. ומשם-עם אבא שלי-באוטו-הבייתה.. עוד אין לי רשיון.. אתה יודע.. וגם אם כן-הייתי צריך מלווה..", "אהה.. נכון.. 'תה צודק.." מלמל שחר, הם הגיעו לשכונה שגרים בה שחר, והסבתא של אורי, ופנו כל אחד לדרכו כשהם מסכמים :"עוד 10 דקות, נפגשים כאן! עם כסף.. כמובן.. והיידה-לחנות.." שחר עלה הבייתה, "א-מ-א-!" "כן?" "אני צריך כסף.. מחר הטיול השנתי.. ואני צריך לקנות לי כל מיני קישקושונים, ושטויות, בחנות שכאן, ליד הביית שלנו.. הוא גם ירד עוד 10 דקות, ונלך ביחדד.. טוב?" "אין בעיה.. קח מהארנק שלי.. מה אתה מתכנן לקנות לך?" "ל'ידע.. כל מיי שטויות.. חטיפים, ממתקים, פילם למצלמה.. כל מיני שטויות.." "אוקיי.. רק אל תקנה שטויות באמת.. שטויות אמיתיות-כוונתי.." "ברור שלא.. ככה את מכירה אותי?! כאחד שאוהב לקנות שטויות אמיתיות?" "לא.. אבל בכל זאת.. סתם, סתם, צחקתי.." "אז איפה הארנק שלך? בתיק?" שאל שחר, "כן, שם.. בחדר.. קח כמה שאתה צריך, ותשאיר לך קצת כסף לטיול עצמו.. בייביי.." "תודה אמא!!" קרא שחר, ולקח את הכסף מהארנק, הוא קרא 5 דקות, ויצא מהבית, לחצר, שם פגש את אורי.. "יאללה.. בוא.. נעשה קניה.. האא?" "האא.." השיב לו שחר, "יאללה.. בוא!" בחיוך ובקריצה, הם יצאו לחנות. טיול שנתי אחרון ביחד, ואולי גם בכלל-טיול אחרון ביחד, ולא רק שנתי, הם היו מרוצים. נהנים.
_____
פרק קודם:
________________________
וגם את זה כתבתי במקום ללמוד להסטוריה.. (כשמחר מתכונת מאיימת..) וסליחה על הקיצור הנימרץ.. זה עדיף על פני כלום.. אני מניחה..
תגובהתגובות