אורי בהה בשחר השותק; "מה קרה לך? מה פתאום השתתקת לך ככה?" שאל אותו אורי,
" כי.. אנ'לא י'דע.. אני מרגיש שגם אתה לא הכי הכי מבין אותי, אז זה כבר לא ניראה לי הכי טוב לדבר איתך על זה. מבין?" "ת'אמת? ניראה לי שכן, אבל הבעיה כאן היא אתה, ולא אני.. אתה הוא זה שמתעקש לא לקבל עזרה מקצועית, ומיתעצבן על זה שאנשים אחרים מנסים לעזור לך.. זה.. זה קצת מטופש לי, לדעתי. ואתה.. אתה מבין אותי בקטע הזה? את כווני כאן.. כלומר?"
"כן.. כן.. רק מה? שלא ממש ניראה לי שאתה מבין אותי. כי בתכל'ס טוב לי ככה. איך שאני. נכון שלפעמים זה מרגיז. אבל.. אבל הרבה פעמים זה דווקא טוב לי ככה. וגם.. גם זה הכי נוח לי ככה, מבין?"
"האמת? לא.. מה כ"כ כיף בלהיות בחור כזה שתקן!?"
"למשל.. למשל.. למשל שהמורים יודעים שהם לא יכולים להוציא ממני מילה. ושגם אם אני לא עונה לתשובות בשיעור זה לאו דווקא משום שאני לא יודע.. אלא גם יכול להיות משום שאני מתבייש לענות להם. הבנת? כאילו-לא יכריחו אותי לענות-אבל גם לא יכעסו עלי ש:'למה אתה לא עונה?!' מבין?"
"כן.. הבנתי.. אבל תיראה-בכל זאת-לא היית רוצה להיות כמו כולם?"
"לא יודע. אולי. אבל בינתיים-טוב לי איך שאני, ואני לא צריך בלאגן על הראש שלי עכשיו. נמאס לי מכולם. כי כולם חושבים שהם הכי חכמים, וכולם חושבים שהם, ורק הם, יודעים מה טוב לי. ואני צריך לעשות את כל מה שהם רוצים. נודניקים.. כן.. כן.. גם הרב ירון-שאני כ"כ אוהב.. שאהבתי.."
"אוייש, נו, באמת! שחר! אתה לא מרגיש שאתה קצת.. אֶהְהְ.. קצת.. ניסחף!? הם לא עד כדי כך רעים וגאוותנם ושוויצרים כמו שאתה חושב.. הם רק רוצים שתהיה.. אתה! שתדבר! שתייצג את עצמך גאה!"
אבל זהו-שהם מנסים להשמיד את הזהות שלי! וזה מזה לא מתאים לי. הזהות שלי היא הזהות האישית שלי-והם-מנסים להרוס לי אותה. הם-הם אלה שמנסים.. ואני מקווה כי לעולם לא יצליחו בכך-בלהרוס לי את הזהות העצמית שלי."
"או-קי-! זה משהו שעוד לא יצא לי לשמוע ממך! כמו ש.. איך אומרים? חדש.. היישר מין התנור.. טרי וחם.. סתם! סתם! אני מנסה להיות רציני.. לרגע.. באמת! תיראה-אם אתה תהיה פחות ביישן-אז אני לא חושב שתאבד את הזהות העצמית שלך! למה אתה חושב ככה?! בסך הכל-אתה תישאר אותו הדבר, רק פחות שתקן."
"נידמה לך.. זהו שינוי, שלך אולי-הוא ניראה קטן, קטנטן! אבל לי-זה ניראה דבר ממש ממש לא קטן-זה ניראה לי דבר גדול! ענק! שינוי מהותי ומשמעותי, שיהרוס חלק ניכר וגדול, ענק, מין האישיות שלי, ולזה-אני לא יכול להסכים! כי זהו לא שינוי הכרחי, בעיני, וזהו גם לא שינוי שאני בכלל חפץ בו.. זה סתם שינוי-שעלול רק לקלקל אותי. ולא לשפר אותי." קולו של שחר היה נירגש מעט, עצבני מעט יותר, ואף, ניכרה הייתה בקולו של שחר, נימה של עצבות, שנימהלה לתוך דבריו.
__
הפרק הקודם:
___________________
ניכתב בזמן של המתכונת ההיסטרית בהיסטוריה..
תגובהתגובות