השקט שלפני המפרץ/ פרק ו

אחמד התיישב על הכיסא הנוח שבראש השולחן, והתחיל לחשוב על כיווני חקירה, כאלה אפשריים, וגם על כאלה שלא.
דמות פני המלך עלתה שוב בזכרונו, והוא היה בטוח שראה משהו כזה בעבר.
אחמד ניסה להפעיל את הזיכרון הפנומנלי (בלתי רגיל, צילומי) שלו, ולאחר רבע שעה דמומה, נכנע.
לאחר חיטוט קצר בתיקיות השונות בלפ טופ שלו, הוא מצא.
"תיק הארי קלנגסטון, 1997".
אחד תיקי החקירה היפים והמוצלחים ביותר שלו. והיו לו הרבה.
הארי היה סוחר סמים צעיר בקנה מידה בינלאומי שנידון למאסר עולם. הארי לא ישב בכלא יותר משבועיים.
אחרי שבוע וחצי בערך, הארי נמצא בתאו ללא רוח חיים, כשפניו מעוותות, וצבען נוטה לצהוב- ירוק.
שירות בתי הסוהר האמריקאי נעזר בCIA, וגם הם לא הצליחו לפענח את נסיבות המוות של האסיר.
לאחר מספר נסיונות חסרי תוצאה, החליטו ביחד להזמין את המומחה מבחריין.
לאחמד לקח שלושה שבועות בלבד כדי להגיע למסקנה, שזיכתה אותו ב450,000$.
סוחרי סמים שהתחרו בהארי, שכרו תמורת חצי מיליון דולר סוהר שירעיל אותו.
הסוהר נתפס, הודה, והוצא להורג.
אחמד תהה בינו לבין עצמו כמה פעמים, מה עבר הסוהר עד ש"הודה", ומי רצה להפליל אותו.
האפשרות שהסוהר עצמו רצח נדחתה על הסף, מכיוון שאחמד מצא במהלך החקירה ממצאים מסוימים, שכשהשווה אותם ליומן ישן של חוקר ספרדי מהמאה ה-19, הוכיחו שהארי קץ בחייו, והרעיל את עצמו.
יכול להיות שהסוהר הביא לו את הרעל, אבל הוא לא נחשב רוצח לפי החוק (לפחות באותו זמן) בקליפורניה,
שם התגורר בית הכלא שבו נכלא הארי.
על הפרשיה הוטל צו איסור פרסום בכל רחבי ארצות הברית.
בחקירה בפרשיית הארי קלנגסטון, התחדשו לאחמד שתי תובנות.
הראשונה, ומעניינת יותר באופן כללי, כשמדובר בחקירה עבור אחד ממוסדות ארצות הברית, מבית הנשיא ועד בית הדואר בעיירה נידחת בחוף המזרחי, כסף לא חסר.
אחמד השתמש בתובנה זאת בשתי חקירות אחרות עבור הפנטגון.
השיטה היתה פשוטה.
"מעריכים" שהחקירה תצרוך סכום כסף נכבד, בלשון המעטה, משלשלים בעדינות לחשבון הבנק בשוויץ חצי מהתשלום
(רצוי שזה יהיה החצי הגדול), ואת החקירה מנהלים בעזרת החצי שנשאר, 178 IQ, וקצת עזרה מאללה.
אבל בשביל החקירה הזאת הוא עתיד לקבל סכום כסף שהיה שווה לאמריקאים יותר מעבודת החוקר המבריק. 600,000$.
זה נשמע לו יותר כמו המשחק שאהב כשהיה ילד קטן, שבו, למשך שעתיים, היה הופך מילד קטן לאיש עסקים נוכל ומתוחכם.
אף פעם הוא לא חשב על סכום כזה בפעם אחת במציאות.
והנה זה קורה, למול עיניו.
אבל, אם הוא רוצה את המזומנים, הוא צריך לעבוד. ולעבוד טוב מאוד.
וכאן נכנסת לתמונה התובנה השניה שרכש בעקבות פרשיית הארי, והיא המעניינת יותר, באופן פרטי, לגבי חקירת המחלה המסתורית.
בפרשית הארי הוא גילה כיוון חקירה חדשני, שאם היה דבר כזה, פרס נובל לחקירות היה מוענק לו על כך.
אחר כך התברר שם כיוון החקירה כטעות, אבל לא כל חקירה היא של מוות אסיר שהתאבד.
חוץ מהפרשיה האמריקאית, לא השתמש בכיוון זה עוד פעם.
שאר החקירות היו פשוטות מידי בשביל הכיוון המבריק.
כיוון החקירה הגאוני התחיל ונגמר במילה אחת- כסף.

 

קישור לפרק הקודם /Mosaic/Read/5828