בס"ד
פרק ה'
אחמד אבו חסאן היה מרוצה. והיתה לו סיבה טובה למה.
תוך פחות מעשרים וארבע שעות, 600,000$, זה הספק מרשים. אפילו בשבילו. הוא ניסה לחשב כמה זה יוצא בדינרים.
סכום גדול, אבל בהתייחס לעובדה המצערת שהיחס בין הדינר לדולר לא עגול בדיוק, הוא התעייף. לפעמים, גם בשביל מוח שלו, יש דברים קצת מסובכים.
הוא נכנס למכונית הפרטית המפוארת שלו, לפורשה היחידה בבחריין. דאוד העמיס מאחורה את המזוודה לתוך תא המטען. דאוד לא התאפק, וניסה להציץ במבט חטוף לתוך הפורשה, אבל הוא לא ראה כלום.
בדיוק למקרים כאלה נועדו הוילונות שחורים על החלונות האחוריים.
אחמד הביט בו מחוייך מהחלון הקדמי, והניף לו יד לשלום, שטמנה בקרבה טיפ רציני, שטר של 50 דינרים. עודף מארוחת צהריים דשנה במסעדה יוקרתית.
אחמד נתן סימן לנהג, והמכונית זינקה ממקומה בשקט, כראוי למותג שאליו היא שייכת, מותירה מאחוריה נער מאושר מידי. אחד מעוברי האורח ניסה לחטוף את השטר מידיו של דאוד, והבין שעשה טעות, כשאגרוף כבד נחת בעינו השמאלית,
פרי אימוני קרב המגע שדאוד למד לפני שהתחיל לעבוד אצל אדונו.
דאוד הסתובב בשלוות נפש מהאדם השרוע על הרצפה, ונכנס לוילה, מוכן לכל מטלה שתוטל עליו.
לאחר כרבע שעה, הזעיק עובר אורח אמבולנס, והחובשים שהגיעו העמיסו את הכייס על האמבולנס, ולקחו אותו לבית החולים האזורי, שנמצא בצידה השני של מנמה, עיר הבירה.
לא כל אחד רשאי להתאשפז בבית החולים הממשלתי. אפילו אם הוא ניסה לכייס את משרת הנסיך, דבר שהוא כנראה לא שמח לגלות אחר כך, כשנלקח לחקירה מתוך האמבולנס, בדרך לבית החולים.
אחרי הביקור אצל המלך החולה- גוסס- מורעל, לאחמד היה עדיין רק קצה חוט, אבל לפחות קצת יותר מקום בחוט החקירה כדי שיוכל החזיק בו.
וזה לא היה מספיק. במיוחד לא בשביל חקירת פרשה ששווה 600,000$.
אחמד אהב לחשוב על המספר הזה. זה עשה לו טוב.
אבל אם הוא רוצה גם את השטרות של חטיב אצלו, בנוסף לסכום שסעיד הביא לו ברוב תמימותו, כבר בהתחלת החקירה, או אפילו עוד לפניה, הוא צריך לעבוד.
תחושת הבטן שלו, שמעולם לא אכזבה אותו, לחשה לו בקול מרגיז, שזאת הולכת להיות חקירה קשה. אפילו מאוד קשה. אחמד ניסה לקוות שהפעם היא טועה, אבל ניסיון העבר העשיר שלה הסביר לו שכנראה היא צודקת.
אחמד נכנס ללשכתו הביתית, שאמנם הייתה פחות מפוארת מהלשכה במשרדו במגדל במרכז העיר, אבל בפני עצמה, גם היא היית מפוארת מאוד.
לתוך הספריה הענקית שהסתירה מאחוריה את כל הקיר שמול הפתח, נדחסו בסדר מופתי 872 ספרים, ומילאו אותה עד אפס מקום.
הויטרינה עם אותות הכבוד ומכתבי התודה נשלחה אליו לאות תודה על החזרת ילד אנגלי חטוף בשלום להוריו.
בפינת הלשכה הונח מיני בר שהכיל, בין היתר, מים מינרלים משוויץ, יין קברנה סוביניון צרפתי בן 350 שנה, שעלה לו בערך שלוש פיענוחי גניבות. היין העתיק היה בעל תכונה מיוחדת.
הוא נעלם בדרך פתע בעת ביקורי ידידיו השוטרים של אחמד בלשכתו, כי זה לא הדבר הכי נחמד לייצג את עצמך בתור נאשם על החזקת משקה אסור, (יין נחשב משקה אסור, מכיוון שאסור למוסלמים לשתות אותו).
צפצופים מכיוון מכשיר הפקס הניעו את אחמד ללכת לכיוונו, ולקרוא את הדף שנפלט מתוכו.
אחמד רפרף בעיניו על הכתוב, והורה למזכירתו לדחות את הבקשה. המזכירה התקשרה למשרד שר הנפט, והסבירה למזכירתו, שהחוקר הפרטי עמוס מעל לראשו בפרשה שלא ניתנת לדיחוי.
מזכירת השר הודתה בנימוס, וטרקה את הטלפון.
שר הנפט, שנכנס למשרדו באותה שניה, זכה, לתדהמתו, לשמוע קללה עסיסית שיצאה מפיה של מזכירתו המנומסת. קישור לפרק הקודם /Mosaic/Read/5779
קישור לפרק הבא /Mosaic/Read/5911
תגובות
בס"ד
אין קול ואין עונה.
רק אני כאן. בודד.
האורות כבר כבו מזמן.
כולם הלכו לישון.
העלתי פרק חדש,
אבל אף אחד לא מגיב,
כי כולם ישנים.
לילה טוב.
יבשנים.
אל תקחו ללב, תקחו לתשומת לבכם, כי בכל סרקזם יש ליבת אמת.
עוד לא קראתי עוד כלום, אבל רק על השיר הציני שלך מגיע לך שכוייח.
ועם הביקורת הזאת דווקא אני לא מסכימה. לפחות לא עד הסוף.
שיהיה.
בס"ד
לפחות אתם הגבתם...
כל השאר- לילה טוב, נתראה מעבר לסיבוב.
תגובה עניינית- פלפל: גם אני לא מסכים עם השיר הזה. יש לו משקל נוראי, והוא בלי חרוזים, אבל זה מה שקורה כשאין מה לעשות (תרתי משמע).
צחקן: תיקון- לא כתבתי את זה בדיוק כשבאת להגיב, אלא אתה הגבת בעקבות מה שכתבתי.
נ.ב. 0X10=0, וככה גם אני חשבתי, שיש 0 קוראים, כי כולם נמים כעת את שנת החורף שלהם. (אחרי ששניכם הגבתם, מספר הקוראים זינק ל20, ואחרי שתתפרסם תגובה זו, יצטרפו למניין קוראי הגיגי עוד מניין תולעים.
אתה צודק. יבש פה רצח.
אבל גם אתה יכול להרטיב את העסק. למה אני נכנסת ועדיין רואה את התגובות שלי מלפני כמה שעות טובות?? הן היו צריכות להיעלם במהירות, ולמה שתתיבשנה כך בצהרי קיץ לוהט זה?? אתמהה.
:-)
בס"ד.
(לא בא במטרה להעליב, זה סוג של ביטוי...)
לא תמיד כולם פה...
קראתי באשר"צ ונהנתי.
אתה כותב טוב.
מחכה לפרק הבא.
ישר כח!
bs"d
what this exactly ashrat"z?
יונה- אני בעד כתיבת מסמך מכונן, וזהו לשונו:
אני הח"מ___________ מודיע בזאת, שאני התפעלתי מאוד מהיצירה שהוצגה באתר, לא משנה איזו,
יוצר יקר- אנא קבל מסמך מכונן זה בתור תגובה כהבנתך.
בס"ד.
כשאתה שולח את היצירה- זה מגיע לשם...
(לא, אני לא חושבת שאתה טיפש. פשוט צריך תגובה מושקעת ולא היה לי מה לכתוב...)
בס"ד
כדי למנוע מצב מביש שיש יצירות בלי תגובות (לא יצירות שלי. במקרה הגרוע, אני בל"נ יגיב עליהן), שהעורך שמאשר את היצירה, בנוסף לאישור, גם יכתוב תגובה [מושקעת:-( ]
אולי שכל אחד כאן באתר יעשה מאמץ עילאי ויכתוב תגובה שתהא מספיק מושקעת כדי שלא יקרו מצבים מעצבנים שכאלו?
הרי בתכלס כולם רוצים כאן תגובות, נכון? אז אם אתה (כן, לא רק אתה, גם..:-)) לא תכתוב תגובות לאחרים למה שמישו אחר ברגעי חסיטה קשים במיוחד או בחוסר מצברוח מסעיר ישקיע ויכתוב לך מה עבר לו בראש בצורה כמובן מ-ו-ש-ק-ע-ת..??
לא הגיוני פשוט להיות הוגנים וזהו?
מה באמת חייבים להגיב על כל פרק בנפרד ?
ככה זה,קיץ זה יובש.
יבשן.
אחרי שחזרתי מעיסוקי הרבים
מהמדרשה וכ"ו
ראיתי את תגובתכם המסעירות
אני לדוגמא מגיבה על כל יצירה
תגובה מושקעת
שעה 11.42 י"ז בתמוז
לילה טוב ללא תולעים הלך לישון