היום אם תבוא לבקרני
אולי אשאירך על הסף
למרות שזה זמן כה רב
לבבי רק אליך נכסף.
היום אם תחפוץ להרסני,
לא אניח לך, אהוב.
לא אתן שבקול של זהב
תרסק את ליבי שוב.
ובגלל שעיניך כה שובות
והחיוך שלך כה מתוק
לא אפתח לך דלת כלל,
אשאירך מנוכר ורחוק.
אבכר כאלו אהבות:
עקרות וחסֵרות לעד
על אותו גלגל מקולל:
אעזב-אתאהב-אתאכזב
בסוף ממילא אהיה לבד.
תגובות
את הסוף תשני שני משלפטים אחרונים ,
ליותר חזקים,שיר מהלב מהמם
מצטער שאני תוקע את זה שוב, אבל הרעיון ךדעתי מתאים גם כאן.
ארגמן,
הצלחת להביע היטב את רגשותיך בשיר. מבנה השיר והבתים טוב והחרוזים לא רעים. לטעמי עליך להקפיד יותר על המשקל
(למשל השורה השלישית בבית הראשון לא מדויקת מבחינת משקל). כמה דיוקים:
א. המלה אולי בשורה השניה של הבית הראשון לא מתאימה להחלטיות של רוב השיר.
ב. הצירוף רווי-זהב לא נשמע לי. הייתי מחליף אותו במלה מוזהב או מזדהב.
ג. את יכולה להחליף את המלה נטישה בשורה הלפני אחרונה במלה עזיבה, ותקבלי שורה יותר חזקה מבחינה סגנונית.
בהצלחה,
אוהב אמת
אני באמת לא יודעת...
הפשטות, הכנות...!
כל שיר שלך גורם לי אאוץ' כזה בלב...
באמת שהכתיבה שלך כ"כ השתפרה..יעקב צודק!!
בס"ד
כאילו אני מסכים איתך, אבל לא הספקתי לעשות את זה.
תודה על תפקיד הדוברת.
ארגמן-- השתפרתארגמן-- השתפרתארגמן-- השתפרת
ארגמן-- השתפרתארגמן-- השתפרתארגמן-- השתפרת
ארגמן-- השתפרתארגמן-- השתפרתארגמן-- השתפרת
רק ווידאתי שהבנת את העניין
|פרח|
חשבתי שנגמלת מזה.
[גם אני לקחתי את זה לאינשהו. תודה!]