פרק י'
שחר היתיישב על מיטתו, ונידנד את רגליו. "שחר?" ניגשה אליו אחותו, "טלפון!!", 'שוב?' חשב שחר לעצמו "הלוו? זה שוב אתה?.. או'רי.. אורי?! אתה איתי? כן, מה? וזה סופי?! דאאאאאי..לא נכון, טוב. ננסה שוב, לא רוצה, נ י ש ב ר ל י ! ! אוקיי.. מה פיתאום?! להיתקשר?! אני!? לא! אני מיתבייש מימנו.. אני לא מיתכוון להיתקשר אליו.. לא רוצה! אני מיתבייש!טוב. נדבר כבר אחר-כך! אני לא עושה עכשיו כלום.. אבל.. טוב, מה?! טוב. אז תברר לי עכשיו מה איתו, ותיתקשר אלי אחר-כך כדי להגיד לי. טוייב. בביי, ובשורות טובות!!..", "מי זה היה?" שוב הייתה זו אחותו, "אורי, החבר שלי, הוא היתקשר כדי לבקש מימני שאני אתקשר לרב ירון, או למנהל שלנו, או לביית שלו-של הרב ירון, כאילו, וזה היה כדי שאני אשאל אותו מה המצב איתו, ומה קורה איתו". "אהה," פלטה אחותו, ויצאה מחדרו.
'אוווווווווווווף! מה אני אעשה עכשיו?! לעזאזל, נימאס לי. מהכל. לא רוצה לדבר. לא רוצה לשתוק. לא רוצה להיות!!! לא רוצה לחיות!!!!!' שחר נירעד לרגע, הוא ניבהל מהמחשבות שלו עצמו, 'אוף, קשה לי. מאוד. הרב ירון. השתיקות שלי. הכל. אבל מה אני כבר יכול לעשות?! אני לא כ"כ שולט במצב שכאן, ובעולם ביכלל.. אוף.. נימאס.. נימאס לי..', "שלום!!" אמרה אימו, שניכנסה ברגע זה אל הביית, ופנתה לעבר חדרו, "שחר, פגשתי את אישתו של הרב ירון במכולת, והיא סיפרה לי שאין לרב ירון את מה שהם כ"כ חששו מימנו.. סרטן.. זהו גידול אחר, לא סרטני, אבל..", שחר פנה אל עבר הטלפון, "למי?!" שאלה אותו אימו, "לאורי, לספר לו את הבשורה הטובה.." חייך אליה שחר, ויצא מהחדר אל עבר הסלון כשהטלפון האלחוטי בידיו. "הלוו? אורי? כן.. אמא שלי פגשה את אישתו.. כן.. של הרב ירון.. כמובן. במכולת, והיא אמרה לה שהוא לא חולה בסרטן, אבל שיש לו גידול, אבל לא. הוא לא סרטני. השבח לאל... חח.. כן.. אני נישמע לך מאושר? טוב.. מה אתה רוצה.. אני אוהב אותו.. כן.. אתה יודע.."
_____________
הפרק הקודם:
________________________
מצטערת על הקיצור.. אבל אני לא הצלחתי להמשיך.. היתחלתי את זה מיזמן, והמשכתי את זה רק היום..
תגובות