יצירות של איתיאל קריספין

שקר, נסתם ברחובות העיר,
מעלי השמש, לצידי מאדים
ועוד כוכב שצונח פוגע באוויר האמת,
נכנס למציאות אחרת,
ריח של טירוף שנאחז בחלק אדיר מהלב,
ואז זה שוב נופל, והכוכב מתפלל,
שצלילי הנבל יאירו את דרכיו,
כפנסים, אין עוד אור כוכב.

חיש עורי, אורי, שיר דברי, ולך יזרח הררי.
ואורי, ונרי לא יכבה, ובזהורי, הזהירי תנהרי.

ובן ישי בחירי, יקרי ונזירי, ינהל שה פזורי.
צאן

כרמי ענבי הקיץ נושרים, נצבעים בגווני חוּם,
מוסרים הם לי אותות של ירידה לקראת התחדשות,
והאדמה הסלעית שברכס קולטת את העלים בחוֹם.

כך גם לבבך, בחום המעיק של הקיץ,
נושר, אתה מרגיש בודד ויבש,
דע לך, שאנשים רבים בך תומכים,
תדע, זה לקראת התחדשות בחיים.

עכשיו, עדיין לא ירוק, אתה טוען שאתה לא מסוגל,
לא מסוגל לדבר, לא מסוגל להתמודד,
אתה מרגיש שאתה יורד ממסילת המזל.

אלוקי, אני הקטן כותב מילים אלו בדמעות.
המילים רוצות לצאת אך בפי נעצרות.
רוצה לומר מילה אחת- מספיק לכל הצרות.

קרב את הקץ בו נשמע קול שופרות
שלא נדע עוד קרבנות, עולות תמימות
שנלקחו מאיתנו ללא התראות מוקדמות.

אלוקי, בזכות האבות שחיו לפני הרבה דורות
קיים את כל ההבטחות שמזכרוננו לרגע לא נשכחות,
כי כבר התמודדנו עם נסיונות.

הייתי רוצה לכתוב רק שירי תודות,
ושמעטי

התמונה צולמה מתל ארומה, העשן זה ה"מזבלה" שליד עוורתא

שקר, נסתם ברחובות העיר,
מעלי השמש, לצידי מאדים
ועוד כוכב שצונח פוגע באוויר האמת,
נכנס למציאות אחרת,
ריח של טירוף שנאחז בחלק אדיר מהלב,
ואז זה שוב נופל, והכוכב מתפלל,
שצלילי הנבל יאירו את דרכיו,
כפנסים, אין עוד אור כוכב.



חיש עורי, אורי, שיר דברי, ולך יזרח הררי.
ואורי, ונרי לא יכבה, ובזהורי, הזהירי תנהרי.

ובן ישי בחירי, יקרי ונזירי, ינהל

בתמונה בצד שמאל למעלה יש כמו דמות של פנים.לא עבר שום עריכה!

יש גם את זה בנוסף על התמונה עוד ציור נחמד:
מתנצל על האיכות