יצרתי בפוטושופ, תוך עיצוב ביד חופשית.
שירה
ילדונת
י' באייר תשע"ג (20.4.2013)
שכבי ילדתי
עצמי את עינייך
היקום כולו נרדם אט אט.
כה קטנה הינך
דמעות הן מילותייך
אך טעם סבל טרם ידעת.
נוחי ילדה
עוד ארוכים הם ימייך
מהמורות, שינויים בדרכך ייקרו.
היי לעצמך
המשיכי את חייך
עת כולם מאחור דוממים נשארו.
עצמי את עינייך
היקום כולו נרדם אט אט.
כה קטנה הינך
דמעות הן מילותייך
אך טעם סבל טרם ידעת.
נוחי ילדה
עוד ארוכים הם ימייך
מהמורות, שינויים בדרכך ייקרו.
היי לעצמך
המשיכי את חייך
עת כולם מאחור דוממים נשארו.
9
קטע
ללכת
ט' באייר תשע"ג (19.4.2013)
יתמות נפשית
מוות רגשי
חבר דמיוני
דמעות בעיני
אי מי ינגבם
כשלעצמי רק אני
תקווה, שלום
חזון, חלום
שיר לא עדכני.
(ואולי זה הזמן
לעזוב הישן,
לחיות ההווה,
ללכת
אל עתיד).
מוות רגשי
חבר דמיוני
דמעות בעיני
אי מי ינגבם
כשלעצמי רק אני
תקווה, שלום
חזון, חלום
שיר לא עדכני.
(ואולי זה הזמן
לעזוב הישן,
לחיות ההווה,
ללכת
אל עתיד).
6
קטע
ברוך דיין האמת. . .
י"ח בחשוון תשע"ג (3.11.2012)
(זה לא מה שזה נשמע. אבל אם מצליח לכם לקחת במובן הפשוט - בכיף...)
היא עמדה שם
עמדה והתבוננה
רואה למולה כיצד נכרה הקבר
באדמה,
הטומנת בחובה הרבה כל כך.
כאן, כאן קבור חלום
שנגדע באיבו.
כאן קבורה נשמה
שכללה בתוכה שתיים.
כאן נקבר סיפור
שאיש לא סיפר,
אך לא היה איש שלא הכיר.
היא עמדה שם,
עיניה לחות משהו.
העיפה מבט לעבר המלווים
שלא
היא עמדה שם
עמדה והתבוננה
רואה למולה כיצד נכרה הקבר
באדמה,
הטומנת בחובה הרבה כל כך.
כאן, כאן קבור חלום
שנגדע באיבו.
כאן קבורה נשמה
שכללה בתוכה שתיים.
כאן נקבר סיפור
שאיש לא סיפר,
אך לא היה איש שלא הכיר.
היא עמדה שם,
עיניה לחות משהו.
העיפה מבט לעבר המלווים
שלא
5
שירה
זעקה ללא מענה
כ"ו באלול תשע"ב (13.9.2012)
קראתי לך, נקבתי בשמך, חיפשתי.
לא ענית.
ביקשתי מענה, זעקתי, התחננתי.
אתה דממת.
בכיתי, התייפחתי, מילאתי נהר דמעות.
נעלמת.
התייאשתי, הרפיתי, חדלתי מלרצות.
ואתה - החרשת.
דיברתי, שפכתי ליבי. הייתי כחולמת.
חשתי בדד.
השתתקתי, צעקתי לך צעקה אילמת.
נשארתי לבד.
הבנתי כי אין מי שיקשיב, הפנמתי.
אין מרגיש.
כנראה גם אתה שכחתני, כמו כולם.
ואתה - לא
לא ענית.
ביקשתי מענה, זעקתי, התחננתי.
אתה דממת.
בכיתי, התייפחתי, מילאתי נהר דמעות.
נעלמת.
התייאשתי, הרפיתי, חדלתי מלרצות.
ואתה - החרשת.
דיברתי, שפכתי ליבי. הייתי כחולמת.
חשתי בדד.
השתתקתי, צעקתי לך צעקה אילמת.
נשארתי לבד.
הבנתי כי אין מי שיקשיב, הפנמתי.
אין מרגיש.
כנראה גם אתה שכחתני, כמו כולם.
ואתה - לא
4
קטע
מה? לא הבנתי...
כ"ט בסיוון תשע"ב (19.6.2012)
לכם, כולכם.
אלה שחושבים אותי למוזרה ואני חושבת אותם לנורמלים.
אלה, שחוסר ההבנה שלהם כלפיי מביא להבנה שלי כלפיי עצמי.
אתם, אתם שמכנים אותי במילים שכבר מכיתה ג' שכחתי איך מאייתים אותן.
אתם שסוגרים את לבכם אליי, כשאני פותחת את ראשי לאחרים.
כולכם, כל אלה שהם כולם אחד גדול, ונהנים לציין שאני לא כמו הכולם הזה.
כל אלה שכל "וי" אצלם במבחן גרם לאיקס אחד גדול על מבחן החיים שלי.
מי
אלה שחושבים אותי למוזרה ואני חושבת אותם לנורמלים.
אלה, שחוסר ההבנה שלהם כלפיי מביא להבנה שלי כלפיי עצמי.
אתם, אתם שמכנים אותי במילים שכבר מכיתה ג' שכחתי איך מאייתים אותן.
אתם שסוגרים את לבכם אליי, כשאני פותחת את ראשי לאחרים.
כולכם, כל אלה שהם כולם אחד גדול, ונהנים לציין שאני לא כמו הכולם הזה.
כל אלה שכל "וי" אצלם במבחן גרם לאיקס אחד גדול על מבחן החיים שלי.
מי
4
שירה
אהבה
י' בכסלו תשע"ב (6.12.2011)
טרם טעמתי
את טעמך
טרם נגעתי
עוד לא ניסיתי
את יופייך.
עוד לא נכוויתי.
כי עדיין לא ראיתיך
ואת
לא חייכת
לא זייפת
לא פצעת.
בפנייך
עוד לא נוכחתי.
כי עדיין לא פגשתיך
טרם נפוג
קסמך המטעה
ואני כבר ברחתי
עוד לפני השקר.
עם ליבי התוהה
בַאמת בחרתי
כי עדיין לא ניסיתיך
אהבה.
את טעמך
טרם נגעתי
עוד לא ניסיתי
את יופייך.
עוד לא נכוויתי.
כי עדיין לא ראיתיך
ואת
לא חייכת
לא זייפת
לא פצעת.
בפנייך
עוד לא נוכחתי.
כי עדיין לא פגשתיך
טרם נפוג
קסמך המטעה
ואני כבר ברחתי
עוד לפני השקר.
עם ליבי התוהה
בַאמת בחרתי
כי עדיין לא ניסיתיך
אהבה.
3
שירה
אדם שרע לו...
ד' בסיוון תשע"א (6.6.2011)
יֵשׁ פְּעֲמִים, וְזֶה קורֶה לְעִיתִים
בָּהֶם אַתָּה מוצֵא אֶת עַצְמְךָ
תּוהֶה וּבוחֵן אֶל תוך הָפְּנִים
כְּמו נִפְגָשׁ עִם הָנֶפֶשׁ שֶׁלְךָ.
וְהָלֵב בּוכֶה, וְכוּלְךָ כּואֶב
יודֵעַ הֵיטֵב עַל מָה וְלָמַה
לא מִתְעַמֵּק, וּכְּלוּם לא חושֶׁב
רַק רוצֶה שְׁלא להיות שָׁמַה.
הָמָצְפּוּן פּועֵל חָזָק
הָטוב שְבֶּךָ לא נותֵן מָנוחַ
מַעֲטֶה הָאֲדִישׁוּת נִסְדָק
וּפִתְּאום
בָּהֶם אַתָּה מוצֵא אֶת עַצְמְךָ
תּוהֶה וּבוחֵן אֶל תוך הָפְּנִים
כְּמו נִפְגָשׁ עִם הָנֶפֶשׁ שֶׁלְךָ.
וְהָלֵב בּוכֶה, וְכוּלְךָ כּואֶב
יודֵעַ הֵיטֵב עַל מָה וְלָמַה
לא מִתְעַמֵּק, וּכְּלוּם לא חושֶׁב
רַק רוצֶה שְׁלא להיות שָׁמַה.
הָמָצְפּוּן פּועֵל חָזָק
הָטוב שְבֶּךָ לא נותֵן מָנוחַ
מַעֲטֶה הָאֲדִישׁוּת נִסְדָק
וּפִתְּאום
8
שירה
באלם קול (או שמא באלם כל).
כ"ד באלול תשע"ג (30.8.2013)
כה רציתי לכתוב לך מילותיי,
לשיר לך נשמתי,
לצעוק לך,
שתיקתי.
אך אבדו לי כוחותיי,
פרחה לה יכולתי.
נותרה אך
שתיקתי.
לשיר לך נשמתי,
לצעוק לך,
שתיקתי.
אך אבדו לי כוחותיי,
פרחה לה יכולתי.
נותרה אך
שתיקתי.
7
מכתב
יום יבוא ותבין.
י"ג בכסלו תשע"ג (27.11.2012)
יבוא יום ומישהו יקרא את המילים הללו, אני יודעת.
יקרא וירים גבה. לא יבין.
הוא לא יודה שקרא, לא יגיב.
אלא רק יגמע את המילים הללו בשקט.
וחוזר חלילה.
יגיע יום ומישהו יחפש את המילים הללו, אותי בעצם.
הוא יחפש ולא ימצא,
ישתוקק.
ואני - אני אז כבר לא אהיה האני שהכיר.
אני כבר לא אהיה.
רק הרושם שהותרתי יישאר,
הריח של המילים שפיזרתי.
רק הנפש שתומצתה במעט מילים,
שאנשים
יקרא וירים גבה. לא יבין.
הוא לא יודה שקרא, לא יגיב.
אלא רק יגמע את המילים הללו בשקט.
וחוזר חלילה.
יגיע יום ומישהו יחפש את המילים הללו, אותי בעצם.
הוא יחפש ולא ימצא,
ישתוקק.
ואני - אני אז כבר לא אהיה האני שהכיר.
אני כבר לא אהיה.
רק הרושם שהותרתי יישאר,
הריח של המילים שפיזרתי.
רק הנפש שתומצתה במעט מילים,
שאנשים
12
שירה
אתם לא מבינים. כלום.
כ"ט בתשרי תשע"ג (15.10.2012)
מוקדש לכל אלה שמנסים לעזור. לעודד. לחייך. אלה שיש להם מלא כוונות טובות,
אבל פשוט לא מבינים כלום.
אתם-
לא רואים ולא מרגישים,
לא מנסים ולא חשים,
לא שומעים ולא מקשיבים,
לא חושבים.
אתם-
לא מפריעים ולא עוזרים,
לא שוכחים ולא זוכרים,
לא תומכים ולא מפילים,
לא מועילים.
אתם-
לא שמחים ולא עצובים,
לא נשארים ולא עוזבים,
לא רעים ולא טובים,
לא
אבל פשוט לא מבינים כלום.
אתם-
לא רואים ולא מרגישים,
לא מנסים ולא חשים,
לא שומעים ולא מקשיבים,
לא חושבים.
אתם-
לא מפריעים ולא עוזרים,
לא שוכחים ולא זוכרים,
לא תומכים ולא מפילים,
לא מועילים.
אתם-
לא שמחים ולא עצובים,
לא נשארים ולא עוזבים,
לא רעים ולא טובים,
לא
11
שירה
באמונה שלימה
א' באלול תשע"ב (19.8.2012)
--לך. ושלעולם לא נפסיק להאמין.---
האמיני.
האמיני בו, באחד המיוחד, היחיד.
האמיני בכך שהוא ישנו בכל רגע תמיד.
האמיני שהוא ישנו בעבר בהווה ובעתיד.
האמיני בכך שמי שהביא אותך למקום מסוים
הוא שיעזור לך לצאת ממנו בבוא הזמן.
האמיני כי האחד שיכול לנסותך פעם אחר פעם
יכול בכדי שלא תיפלי - להחזיקך איתן.
האמיני בכך שמי שאמר והיה העולם,
הוא אותו אחד שפסק
האמיני.
האמיני בו, באחד המיוחד, היחיד.
האמיני בכך שהוא ישנו בכל רגע תמיד.
האמיני שהוא ישנו בעבר בהווה ובעתיד.
האמיני בכך שמי שהביא אותך למקום מסוים
הוא שיעזור לך לצאת ממנו בבוא הזמן.
האמיני כי האחד שיכול לנסותך פעם אחר פעם
יכול בכדי שלא תיפלי - להחזיקך איתן.
האמיני בכך שמי שאמר והיה העולם,
הוא אותו אחד שפסק
1
מכתב
לבד. . .
כ"ה בסיוון תשע"ב (15.6.2012)
שאלת אותי מה אני מרגישה.
התשובה היא שכלום.
זה מה שאני מרגישה.
חבל.
מה, זה באמת ייגמר ככה? או שלא?
לא רוצה לדבר איתך, אבל רוצה אותך. מה עושים? לא עושים.
זהו. עכשיו שקט. טוב.
השתיקה הזו בוערת בי. מה זה אומר הפסקה? מה זה אומר לעזאזל? שלא נדבר? שכן?
את רוצה להמשיך להיות בקשר? או שפשוט את לא רואה מציאות אחרת אז מעדיפה להמשיך?
לא רוצה להיות חברה בגלל האגו של הזולת. אני
התשובה היא שכלום.
זה מה שאני מרגישה.
חבל.
מה, זה באמת ייגמר ככה? או שלא?
לא רוצה לדבר איתך, אבל רוצה אותך. מה עושים? לא עושים.
זהו. עכשיו שקט. טוב.
השתיקה הזו בוערת בי. מה זה אומר הפסקה? מה זה אומר לעזאזל? שלא נדבר? שכן?
את רוצה להמשיך להיות בקשר? או שפשוט את לא רואה מציאות אחרת אז מעדיפה להמשיך?
לא רוצה להיות חברה בגלל האגו של הזולת. אני
5
סיפור קצר
חיים שכאלה
ב' בכסלו תשע"ב (28.11.2011)
אי שם באחת הערים בוילה נידחת
נולד ילד בשעה טובה ומוצלחת.
כל אחיו מושיטים יד, מלטפים
בחום מחבקים מגנים ועוטפים
ואף מלמעלה בחן אלוקים,
וראה איך בילד הזה - מטפחים ומשקים.
כך חולפות השנים והתינוק הקטן
כבר נעשה ילדון - הגיע לגיל גן.
המשפחה מעודדת, הגננת מחייכת
והוא מוקף בסביבה חמה ותומכת.
והילדון הקטן כך מכיר עולם
של תמימות, ואמת, ששמח לכולם.
והנה
נולד ילד בשעה טובה ומוצלחת.
כל אחיו מושיטים יד, מלטפים
בחום מחבקים מגנים ועוטפים
ואף מלמעלה בחן אלוקים,
וראה איך בילד הזה - מטפחים ומשקים.
כך חולפות השנים והתינוק הקטן
כבר נעשה ילדון - הגיע לגיל גן.
המשפחה מעודדת, הגננת מחייכת
והוא מוקף בסביבה חמה ותומכת.
והילדון הקטן כך מכיר עולם
של תמימות, ואמת, ששמח לכולם.
והנה
9
מושמושית
אדם מצליח הוא אחד שיכול להניח בסיס איתן עם הלבנים שאחרים זרקו עליו.
"אם אני בוכה זה לא אומר שרע לי,
אני בוכה כי זה מציק להיות לבד.
---
אם אני צוחק זה לא אומר שטוב לי,
אני צוחק כי זה עצוב להיות אחד.
---
אם אני בוחר זה לא אומר שיש לי,
כל הדרכים שלי בורחות תמיד על יד.
---
זה לא אומר, אולי זה משהו אחר.
אולי זה חם, אולי זה קר.
אולי זה סתם כדי לומר..."
"גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עמדי" 
תגובות:
מסר ליוצר | שיחה עם היוצר
שירה
אולי אבין - כשאגדל.
כ"ט בתשרי תשע"ג (15.10.2012)
מעולם לא הבנתי
אולי אי פעם אבין, כשאגדל.
כששאלתי את אחותי כיצד ייתכן
שיש ליקויי חמה וירח
האם יש פיספוס בתכנון האלוקי?
היא ענתה שזו תשובה מורכבת,
ואני אבין זאת - כשאגדל.
כשהתקוממתי שלמורים יש "שעת חלון"
כשאני התלמידה צריכה לשבת המון,
אז אמרה המורה,
שנקודת המבט שלי מצומצמת
והיא תסביר לי כשאגדל.
היו רגעים שנפגעתי, שביכיתי
את
אולי אי פעם אבין, כשאגדל.
כששאלתי את אחותי כיצד ייתכן
שיש ליקויי חמה וירח
האם יש פיספוס בתכנון האלוקי?
היא ענתה שזו תשובה מורכבת,
ואני אבין זאת - כשאגדל.
כשהתקוממתי שלמורים יש "שעת חלון"
כשאני התלמידה צריכה לשבת המון,
אז אמרה המורה,
שנקודת המבט שלי מצומצמת
והיא תסביר לי כשאגדל.
היו רגעים שנפגעתי, שביכיתי
את
4
מונולוג
ולאן אתה הולך. . .
ז' באב תשע"ב (26.7.2012)
יושבת על הספסל ומחכה
לאתמול. לזמן שחלף.
פוסעת בחולות שפיזרתי במדבר,
סופרת את צעדיי אל הלא נודע.
--
עומדת מול האיש הירוק ברמזור,
נותנת לאדום להגיע ולאלצני לעצור.
רודפת אחרי הנוצה שעפה לה ברוח,
תופסת ושולחת לאוויר.
--
יושבת על ספסל ומחכה
לאדם שכבר הלך.
תוקעת מבטיי במיכל האשפה הסמוך,
מתכננת את כניסתי אליו.
--
מצחקת למראה הילדים המתחרים
הם
לאתמול. לזמן שחלף.
פוסעת בחולות שפיזרתי במדבר,
סופרת את צעדיי אל הלא נודע.
--
עומדת מול האיש הירוק ברמזור,
נותנת לאדום להגיע ולאלצני לעצור.
רודפת אחרי הנוצה שעפה לה ברוח,
תופסת ושולחת לאוויר.
--
יושבת על ספסל ומחכה
לאדם שכבר הלך.
תוקעת מבטיי במיכל האשפה הסמוך,
מתכננת את כניסתי אליו.
--
מצחקת למראה הילדים המתחרים
הם
8
קטע
כמו ילדים
ז' בשבט תשע"ב (31.1.2012)
לפעמים אני רוצה לשוב לעולם הקסום ההוא,
של הילדים.
לא, לא בגלל הדרישות הפשוטות שלו,
ולא משום שהוא מוותר על מחויבויות מורכבות.
אני פשוט אוהבת את התמימות שבהם,
את הפשטות והיושר.
את האפשרות לקבל כמעט כל דבר כמובן מאליו,
וגם כשלא, והם בכל זאת ישאלו - עבורנו זה מובן מאליו..
כמהה לעיתים לתחושת הקלילות, לעיניים נטולות הדאגה,
לעולם הסוכרייה והמקל. המקל והגזר. הגזר
של הילדים.
לא, לא בגלל הדרישות הפשוטות שלו,
ולא משום שהוא מוותר על מחויבויות מורכבות.
אני פשוט אוהבת את התמימות שבהם,
את הפשטות והיושר.
את האפשרות לקבל כמעט כל דבר כמובן מאליו,
וגם כשלא, והם בכל זאת ישאלו - עבורנו זה מובן מאליו..
כמהה לעיתים לתחושת הקלילות, לעיניים נטולות הדאגה,
לעולם הסוכרייה והמקל. המקל והגזר. הגזר
3
שירה
על שהיית שם, בשבילי.
ב' בכסלו תשע"ב (28.11.2011)
את,
ששהית לצידי כשכולם נעלמו,
שעודדת ותמכת כשכולם נלחמו,
שהיית אדם כשאיש לא היה,
שהקשבת למילותיי שאיש לא שמע.
את,
שחייכת אלי בזמן שבכיתי,
שהחזקת אותי בעת שנפלתי,
שציינת לשבח גם בשעת מבחן
שהיית כל הזמן כאן-
בשבילי.
לך,
תודה אמיתית, מכל הלב
על שהיית איתי גם בכאב
מאחלת שהכל יהיה לך מושלם
ולעולם לא אצטרך להיות שם-
בשבילך.
ששהית לצידי כשכולם נעלמו,
שעודדת ותמכת כשכולם נלחמו,
שהיית אדם כשאיש לא היה,
שהקשבת למילותיי שאיש לא שמע.
את,
שחייכת אלי בזמן שבכיתי,
שהחזקת אותי בעת שנפלתי,
שציינת לשבח גם בשעת מבחן
שהיית כל הזמן כאן-
בשבילי.
לך,
תודה אמיתית, מכל הלב
על שהיית איתי גם בכאב
מאחלת שהכל יהיה לך מושלם
ולעולם לא אצטרך להיות שם-
בשבילך.
4