
מלאת שבעים שנה צוין בימים האחרונים לטיבועה של אניית הנשק של האצ"ל, האלטלנה, ועדיין, כך נראה, לא רק המחלוקות סביב הפרשה ההיא נמשכות אלא גם זרימת עוד ועוד פרטים בלתי ידועים הנוגעים לאנייה ולנסיבות הגעתה והטבעתה.
ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם ההיסטוריון הצבאי אריה יצחקי הקובע כי "למרות שבעים השנה שחלפו ולמרות לפחות ארבעת הספרים שנכתבו והמחקרים הרבים שנכתבו הכול רחוק מהאמת ומוטה, חוץ מספר אחד של שלמה נקדימון, אבל גם שם חסר חומר".
כשנשאל עוד קודם לעמדתו שלו אודות הפרשה הכאובה ההיא מה מקורותיו שלו בדרך לקביעות נחרצות אודות מחקריהם של אחרים הוא מספר: "היתרון הגדול שלי על פני ההיסטוריונים הוא שאני היחיד שקראתי את תיק אלטלנה הסודי מכספת הרמטכ"לים".
על כספת זו והנגישות שקיבל אליה הוא מספר: "עד 66' שירתתי ביחידות מסווגות של צה"ל וקיבלתי הנחתה לעבור למטכ"ל לקראת חידוש החוזה שלי בקבע. אמרו שיש משימה סודית שעלי לבצע. מי שהפעיל אותי אז היה האלוף דאז אריק שרון. הוא קיבל פקודה מהרמטכ"ל יצחק רבין לפתוח את הכספת שבה, כך מסתבר, כל רמטכ"ל טרם עזיבת התפקיד משאיר תיק ובו הפרשות הבעייתיות והמסווגות מתקופת כהונתו.
''רבין רצה לדעת מה יש בכספת הזו וחיפשו מישהו עם סיווג ביטחוני גבוה, ולכן למרות שהייתי צעיר וזוטר היה לי הסיווג לכך וקיבלתי את המשימה בלי לדעת מה אמור להיות שם. פתחתי את הכספת וגיליתי שיש שם חומר עוד משנות הארבעים, על הסזון, יורדי הסירה ועוד וגם על אלטלנה. רשמתי מה שיש שם ומסרתי לרמטכ"ל רבין".
"ראיתי את תיק אלטלנה והדברים הפתיעו אותי בצורה בלתי רגילה. ראיתי שם נספח של הש"י, שירות הידיעות של ההגנה, ובו כל סיפורי הסוכנים הכפולים שהיו מעורבים בפרשה הזו", מספר יצחקי ומציין: "בהמשך חקרתי את הפרשה מכל הכיוונים כהיסטוריון ובשנת 71' ראיינתי חלק מהאנשים, ראש המטה הארצי של ההגנה, ישראל גלילי, ואת הרמטכ"ל השני של צה"ל יגאל ידין וגם כמה מאנשי האצ"ל שנגעו לפרשה. חלק מבני משפחתי היו אנשי פלמ"ח וחלק היו אנשי אצ"ל, כך שהכרתי אותם אישית וזה נתן לי נקודת מוצא טובה מאוד".
"בשנת 71' ראש המודיעין של האצ"ל באותה תקופה, יעקב עמרמי, ביקש ממני לחקור את הפרשה הזו ונתן מכתב המלצה. מצד שני ראיינתי את ישראל גלילי שדיבר בחופשיות כי הייתי אז מרצה בסמינר הרעיוני של רמת אפעל, המקום שבו מעבירים את האידאולוגיה של הקיבוץ המאוחד. כך ששני הצדדים ראו בי מישהו שאפשר לדבר איתו".
על גלילי אומר יצחקי: "ראיינתי אותו כי הייתי אז לקראת צאת ספרי על קרבות לטרון. בספר הזה יש שני פרקים שעוסקים בחודשים מאי-יולי 48' ואלטלנה הייתה באמצע. זו תקופה של שתי מרידות אלופים נגד בן גוריון כדי להגן על גלילי מפניו. היה קרב על השליטה בצה"ל בין בן גוריון הממלכתי לבין ישראל גלילי, ראש המטה הארצי של ההגנה, הפטרון של הפלמ"ח, הצבא של השמאל".
באשר לפרטי פרשת אלטלנה כפי שהתוודע אליהם מכספת הרמטכ"לים מספר יצחקי: "סוכנים כפולים היו לשני הצדדים. במאמרו כתב באחרונה ד"ר אורי מילשטיין שאברהם סטבסקי היה למעשה "חסיד", סוכן כפול של ההגנה בשורות האצ"ל. אני מכיר לפחות שבעה אנשי אצ"ל שהיו סוכני הגנה ולהיפך. היתה דליפת מידע של שני הצדדים".
"מבדיקת החומר ניתן לומר שכל הסיפורים שכאילו היה ניסיון מרד של האצ"ל ובגין ניסה להעביר בניגוד לחוק, ותוך הפרה של שביתת הנשק שקבע האו"ם, אניית נשק ולתפוס את השלטון מהממשלה החוקית, זה שקר וכזב. מי שבישל את כל הסיפור הוא ישראל גלילי. הוא ניהל את המו"מ עם בגין ועם אנשי האצ"ל. הוא ידע את כל הפרטים ובגין מסר לו את כל הפרטים ולא מנע ממנו דבר. בדו"ח שהוא הגיש לממשלה יום לפני העימות הוא כתב דברים לא נכונים וביצע הטיה".
יצחקי מקריא מתוך מסמך הדו"ח ומצטט ממנו שורות בהן כותב גלילי לשרי הממשלה תחת הכותרת 'כוונת אצ"ל' כי לנגד עיניו נרקמת קונספירציה. עוד כתב גלילי לשרים: "זה גילוי ראשון של ניסיון לקיים משטר קבע של ארגון צבאי נפרד במדינה. האנשים האלה אויבים מבית. הם רימו אותנו ולא אמרו שהם מכינים אניית נשק. אנייה כזו לא מכינים ביום אחד. הם לא מסרו לנו את כל קשרי הרכש. זו רמאות חמורה ומסוכנת ביותר ולפתע הם הודיעו שהאנייה בדרך. זהו כוח שאני קורא לו כוחות הטומאה ויש להילחם בו בכל הכוח".
יצחקי קובע כי כל מה שנכתב במסמך זה על ידי גלילי היה מנותק מהמציאות. "בגין לא הסתיר מהם דבר. הם ידעו את כל הפרטים. מה שנכון הוא שהכוח שהכין את אניה, אצ"ל בגולה, לא אמר לבגין את כל הפרטים כי התנגדו לצירוף האצ"ל לצה"ל בתנאים שבגין חתם עליהם. כלומר היה כאן ניסיון לפגוע בסמכותו של בגין. מפקד האניה, אליהו לנקין, התעלם מפניות בגין אליו לחזור לאחור בטענות שהקשר אינו קולט טוב וכו'. היו כאן שני קרבות פנימיים, האחד של גלילי נגד בן גוריון והאחר של הכוחות באצ"ל נגד בגין.
ואולי, שאלנו, גלילי לא עסק בפרטי מרידות הפנימיות באצ"ל, אלא ראה את אנשי האצ"ל כגוף אחד ולכן חשש מאותם כוחות טומאה, כהגדרתו? יצחקי משיב ומציין כי בצרפת, שם הוכנה האניה, פעלו במקביל כוחות מודיעין של ההגנה והאצ"ל. "שמואל אריאל, האיש של האצ"ל בצרפת, יצר קשרים מצוינים עם אנשי הממשלה בצרפת ובעיקר עם שר החוץ שלה, וקיבל ממנו היתר להעלות את הנשק שרובו התקבל בחינם מהממשלה הצרפתית.
''במקביל פעלה בפריז שלוחה מבצעית של הש"י של ההגנה, ובראשה חיים בן מנחם, שהיו לו קשרים מצוינים עם הממשלה בצרפת והוא אמר לגלילי שהוא יכול לעכב את ההפלגה בפניה לראש ממשלת צרפת. אם הוא יבקש מראש ממשלת צרפת ההוראה תהיה שלא להפליג, אבל ההוראה מגלילי הייתה לא לעשות זאת ולאפשר לאניה לצאת. כלומר שגלילי מנע את המבצע להפסקת העמסת האניה והפלגתה".
"גלילי עשה כאן תרגיל לא רגיל כי רצה לחסל את כוחות הטומאה. הוא היה לחוץ כי בן גוריון רצה לחסל את הפלמ"ח ולהעיף את אנשי מפ"ם שהיו בתוך הממסד. מזימות אפלות נעשו כאן כי גלילי ואנשיו התנגדו לקליטת האצ"ל בתוך צה"ל", אומר יצחקי ומזכיר כי "בין הראשון ביוני לעשרים ביוני הוקמו שלושה גדודי אצ"ל בצה"ל ועוד שניים עמדו לקום. האצ"ל היה מוכן למסור את כל הנשק עוד מצרפת להגנה למרות החתירה של אנשים בארגון".
מוסיף יצחקי ומזכיר כי "יום לפני ההגעה לכפר ויתקין הייתה טעות ניווט והאניה הגיעה לחופי תל אביב. שום דבר לא הפריע להם לפרוק את הנשק בצפון תל אביב שהייתה עיר תומכת האצ"ל, אבל רצו לעמוד בסיכומים עם צה"ל ולכן חזרו לחוף בית ינאי מול כפר ויתקין".
ממשיך יצחקי ומספר על ראיון שקיים עם שמעון פרס בשנת 68' ובו התייחס לגלילי ובו אמר פרס: "גלילי היה מי שהטעה את בן גוריון. הוא לא מסר את כל האמת. בן גוריון היה ישר כמו סרגל כמו בגין, אבל הוא פעל על פי השקרים של גלילי". מוסיף יצחקי ומציין כי בן גוריון שמע זאת ואמר שהוא מסרב להתייחס לטענות אבל הוא מאמין לשמעון פרס. פרס גם אמר שעד 67' היו לנו דעות מוטעות על בגין. היום מתברר שהשמאל בהגנה הכפיש אותו והאשים אותו בהאשמות לא נכונות".
"בגין הסכים לפרוק את הנשק בכפר ויתקין. כמעט כל הנשק נפרק בחוף כפר ויתקין ונשאר מעט מאוד נשק על האלטלנה. הנשק הזה הגיע לצה"ל. מדובר ב-95 אחוזים מהנשק שנפרק, ואגב היו מתושבי הישובים שבאו לעזור בפריקה ומשכו לעצמם נשק. מעבר לכך מתוך 940 עולים חדשים שהיו על האוניה 840 מהם הועברו למחנות קליטה. אז כשהנשק נפרק והאנשים ירדו על איזה מרד מדובר?".