סתם סקר לשעות הפנאי, מה הצ'ופרים שקיבלתם בפעולות הפרידה החל משבט זרעים וכלה בשבט הרא"ה.
קדימה לשפוך!!!!!!!! (בכל מקרה אין לכם מה לעשות, תודו!)
בצלב"א.
סתם סקר לשעות הפנאי, מה הצ'ופרים שקיבלתם בפעולות הפרידה החל משבט זרעים וכלה בשבט הרא"ה.
קדימה לשפוך!!!!!!!! (בכל מקרה אין לכם מה לעשות, תודו!)
בצלב"א.
מדריכה שלי הכינה לנו ציפיות לכריות וכתבה לנו "תודה על שנתיים שהיו מעל לכל הציפיות" ממש אהבתי אתזה =)
בס"ד
"יש אנשים שאתה פוגש בחיים מחייך וממשיך בדרכך..
יש אנשים שאתה פוגש בחיים בוכה איתם וממשיך בדרכך...
יש אנשים שאתה פוגש בחיים שומע אותם וממשיך בדרכך....
יש אנשים......
אבל יש אנשים שאתה פוגש בחיים והם נשארים איתך בלב גם לאחר שאתה ממשיך בדרכך...."
או לעשות כמו סיפרון ולכתוב בו כל מה שעבר עלייכם בתקופה הזאת {החל מהנטיעות ועד פזמוני תנועה למינהם..}
ולכתוב בכריכה "מזכרת קטנה ממשהו ג-ד-ו-ל
זה מה שאני זוכרת...
אין לי כח לכתוב את כולם אז אני אכתוב אותם בתמצות..
- הקטע עם הרכבת בתור חוברת שהכריכה שלה זה מלא תמונות של השבט..
- חליל ולכתוב את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק.
- לוח שנה
- חוברת עם כל מיני קטעים חשובים מפעולות שעשית.
ויש לי עוד כל מיני, אם אתם רוצים שאני ארחיב, תבקשו ממני..
אבל לא רעיונות לפעולה עצמה אלא לצ'ופרים בסוף חפץ כזה למזכרת.
תודה רבה רבה.
דרבוקה קטנה שזה דבר שלא עולה יותר מידי וכותבים את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק....
מנסיון דווקא הצופרים האלה שתולים על הקיר שהם הכי נדושים חניכים הכי אוהבים אותם!והם הדבר הכי טוב למדריך שרוצה שיזכרו אותו!
אני לא חושב שצריך להשקיע כל כך בצ'ופרים,אני אישית הייתי קורא את הצ'ופרים וזורק אותם אח"כ. (חוץ מהצ'ופר של הפעולה הראשונה וצ'ופר של מדריכי שעוזבים)
אני עשיתי לחניכות שלי צ'ופר אחד של פעולת פתיחה...
כי כמו שהוא אמר גם ככה זורקים את זה אחרי שניה.....אז למה סתם להשקיע?!
הדבר היחיד שבהם יכול לתרום זה הפעולה עצמה וההתנהגות של המדריכה
כל שאר הדברים כגון צ'ופרים... זה סתם
יש לי 2 קלסרים גדולים של כל הצ'ופרים שקיבלתי בחיים לפעמים כשמשעמם לי אני מסתקת בהם וזה עושה לי אישית ממש טוב...
ולדעתי זה ממש לא יפה לזרוק צ'ופר גם אם הוא לא מושקע. חשבו עלייכם כשעשו תצ'ופר, רצו שתהנו, אז למה להרוס?

חחחחח...ואני עושה על תפילה...אני מביאה את הקטע של אליהו אשרי הי"ד..
http://www.shechem.org/itamar/asheri.html
ואני צריכה הלכה למעשה...אם למישהו יש משהו נחמד--אני אשמח!!
שבת שלום!!
אני צכה קצת עזרה לפעולה בשבת, יש לנו כבר נושא (לצאת מהבועה..) ומערך פעולה...
אבל אנחנו צכות עזרה במשחקים שחייבים לעזור אחד לשני,בסגנון- להעביר תכסאות מצד אחד של החדר לצד השני,
להסתדר על כסאות לפי קריטיון כלשהו, וכו'.. אבל אנחנו לא רוצות תמשחקים הרגילים, למישו יש רעיון למשחק לא מוכר וכייפי? תודה רבה רבה
טוב אז ביום ראשון בערב היה להיות לבנדוד שלי חתונה, אז יצאתי באמצע הגיחה, כשסטלנו כמה שעות ליד הנקבה בסטף, לתחנת אוטובוס(בערך חצי שעה)לתחנה מרכזית,ושם אבא שלי אמר שהוא יאסוף אותי , ואז הוא התקשר אלי ואמר לי שהוא יגיע רק עוד שעה וחצי, ואחרי זה הוא התקשר שוב ואמר לי שהוא יבוא עוד שעה וחצי נוספת, אז קיצר הסתובבתי 3 שעות בתח"מ כולי מסריח ומלוכלך. אחרי זה אבא שלי לקח אותי לאולם, ושטפתי שם תידיים ותפרצוך מכל האבק והזיעה,והחתונה עצמה הייתה מצוינת, חוץ מה חברים שלו מהצבא שכווווולם מעשנים... והיה נגיד אחד עם עגיל באוזן סיגריה ביד ובירה ביד השניה וכל שניה יורק על הרצפה כאילו הוא בפאב שלו...
אחרי החתונה הלכתי לבית של בני דודים שלי(המשפחה של החתן) וישנתי שם עד איזה 8 וחצי אחרי שלילה לפני הלכנו לישון ב1 ומשהו אחרי הא"ש לילה, והייתה לנו השכמה לפני 5...
בבוקר הייתי אצלם עד איזה 11 ואז התקשרו אלי ואמרו לי לסוע לתח"מ ומשם לקחת אוטובוס למושב אורה ומשם יקחו אותי.
אז הגעתי ב1 לתחנה הזו ליד מושב אורה, ונחשו מתי לקחו אותי????
====ב5 וחצי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!=========
4 וחצי שעות חיכיתי באיזה תחנת אוטובוס שיבואו להקפיץ אותי למחנה!!!ואפילו פיצוי לא רצו להביא לי!!!והבעסה היא שגיליתי שזה היה בערך 10 דקות נסיעה מהמחנה אז הייתי פשוט הולך את זה...
ועוד משהו שקרע אותי-זה השירים ששמו לנו בהשכמה..."יונתן הקטן רץ בבוקר אל הגן...השפן הקטן שכח לסגור הדלת..."(יציאה של דניאל-הנה הנה הם באים המומינים המופלאים...)והכל במנגינה מזרחית כזו...
והיה גם משהו עם הגוי של שבת"joni is agoi for me...בשבת חולב פרות ומכבה את הנרותjoni is agoi for me והיה גם משהו לא ברור על איזו סוכרית טופי...(במנגינה של שיר דיכאון)"הכל התחיל אז בשכונה קיבלתי טופי מתנה..."
לפי דעתי זה מוצדק כיון שהם הציקו לכל המחנה- שפכו סוכר הרסו אהלים ועוד
נ נ נ נ נתניה א א או א או
נתניה עיר הפשע נוער במצוקה
תכינו מטפחות, זה עצוב.
טוב, אז... בעוד שבועיים אני מתגייס.
מה זה אומר? זה אומר להפסיק כל פעילות תנועתית, לנטוש את התנועה מאחורי גבי ולהתמסר להגנה על ארץ היהודים. אולי אני אמשיך לכתוב מעט בטל שמים. אולי.
היה נעים להיות איתכם שנתיים וחצי, להכיר את התנועה, לעשות, לפעול, להתייאש, לקום שוב - והגיע הזמן ללכת. בשנתיים האלה הספקתי להכיר לא מעט אנשים, להיות מעורב בתחומים רבים בתנועה, ולתרום במשהו לעם ישראל ולתנועת אריאל.
היה לי כל כך הרבה מה לומר כשפתחתי את ההודעה, ופתאום נגמרו לי המילים. התאדו.
אז חבר'ה, תמשיכו להיות תותחי על, תאמינו, תחלמו, תעשו, תקדמו - תפעלו כמה שיותר למען עם ישראל ולמען המלך.
היו שלום!
עוזיה.
הייתי באתר של אריאל...<חב"ב>...וקראתי מזה סיפור עצוב...........על ערן ואודי בכייתיי...
ולפחות הבנתי שהחיים קצרים וצריך לנצל אותם לטוב ולא לרע.....................................
ואני ישתדל מהיום להיות בעזרת ה' הטוב יותר טוב בהתנהגות.........
בעקבות השירשור של בת-ים ראיתי צורך לפתוח שירשור נוסף. בד"כ אני לא נוהגת לפתוח שירשורים אלא אם זה משהו מאד מאד חשוב בעיני.
מה שאני הולכת לומר כאן זה לא נועד לתקוף אף בנאדם ספציפי! אלא באמת לזעוק זעקה מסוימת על כל מה שקורה היום. ולתת כמה נקודות למחשבה, עד כמה שאני הקטנה אהיה מסוגלת לעשות...
אני חושבת שאיבדנו כל פרופורציות!!!
האמת שזה לא מפתיע, תמיד אמרו שדור המשיח הוא דור חוצפן...
.כיבוד הורים ומורים אין בכלל על מה לדבר... לא סופרים אותם היום!
.אתם יודעים היום זה אופנה שההורים חברים של הילדים! לא פלא שאנחנו נראים כמו שאנחנו נראים היום...
-"למה? שאמא שלי תגיד לי מה לעשות?"
-" והמורה שלי תעיר לי ?למה מה היא חושבת שהיא , אמא שלי? אה, אבל בעצם אני כבר לא שמה על אמא שלי.. ודרך אגב אני גם שמה פס על הקב"ה בדרך..." בלי לשים לב כמובן... ממש בלי כוונה!
תסלחו לי! אבל אם היום הגענו למצב שרוצים להעיר לרב סימן שש לנו דפקט בבסיס ! כיבוד הורים= הכרת הטוב!
אתם יודעים, טוב זה כבר לא סוד , הייתי במדרשת הרובע חמישה ימים, העבירו לנו שני שיעורים על כיבוד הורים. הרבנית שהעבירה את השיעור טילטלה אותי ,היא הראתה לי אחד לאחד איפה היינו פעם ואיפה אנחנו היום! והרגשתי כ"כ רע, כ"כ מטומטמת איך יכולתי לחשוב דברים מסוימים ועוד לומר אותם בפני ההורים שלי... כן! זה חינך אותי לחשוב פעמים לפני שאני אומרת כל מילה!!!
המציאות כ"כ כואבת איך היחס שלנו לאנשים מבוגרים, להורים, לרבנים וכן גם לקב"ה!!! תזדעזעו אבל בבית שילד מתחצף להוריו הקב"ה אומר טוב שלא דרתי בינהם..
הכל מתחיל מכיבוד הורים!
תחשבו שניה על האבסורד : נוער מעיר לרב!!!
נ-ו-ע-ר מ-ע-י-ר ה-ע-ר-ה ל-ר-ב!!!
פעורים בני 16, 17 הולכים להעיר,להוכיח, לעשות נו נו נו לרב!
הרב בן 50-60 רגע?! מה הפרש הגילאים ?!
משהו כמו 40 שנה.... 40 שנות חכמה מפרידים בין נוער לבן רב.... זה קצת משמעותי לא? או שכבר לא... לצערי.
מי יותר חכם ממי? מי למד תורה יותר ממי? מי בקיא בש" ס יותר ממי?
ובכלל, עד לפני כמה שנים מישהו בכלל היה חושב על זה? פעם היה כזה כבוד שאם בכלל היית פותח את הפה ליד מבוגר מה היו עושים לך... פעם היו מנשקים את היד של כל זקן !איזה כבוד היו נותנים למבוגרים!!! היום עושים טובה להורים ולרבנים שמקשיבים להם בכלל...
הכל מתחיל מכיבוד הורים! אז אני כבר לא מופתעת שזה היחס גם לרבנים, מתחילים מהרב אבינר אח"כ עוברים לרב אברהם יוסף, אז מי הבא בתור? הרב מרדכי אליהו? או אולי גם נתחיל להוכיח לרבנים כמו הריה"ל ,האר"י הקדוש זה לא רחוק כ"כ....
אני נשמעת קיצונית?
אולי... אבל המציאות פשוט מתחילה להראות שאנחנו בסימן ירידה וזה לא כ"כ רחוק.
אז הגיע הזמן שנתחיל לקחת את עצמינו בידים! ולחשוב לפני שמוציאים מילה מהפה! כי אם לא... אני פשוט מעדיפה לא לחשוב על זה!
נכון שהרבה זמן לא הייתי פה בעניינים, אבל חזרתי עכשיו מהמחנה (יום הורים, על תקן מבקרת..), וקיבלתי חשק להכנס לפה ולומר משו...
כל המדריכות שחוזרות מחר שפוכות, מסריחות, שרופות ופצועות- תדעו לכן שאני מעריצה אתכן!! באתי למחנה והיתה אוירה פשוט טובה, בנות דואגות לחניכות, שרות, מעודדות, מתיחסות בחיוך לכל אחת, וכל זה כשגם להם חם ואחרי יותר מכמה לילות בלי שינה..
פשוט היה כיף להגיע ולראות את המחנה רץ (אפילו שאני לא שם.. קשה להאמין..), וכל הצוות- מפקדות, רכשיו"ת, קומונריות, מדריכות, מדריכות מסלולים, ואפילו המרפאה וכל הצוות הטכני שמאחורי עושים עבודת קודש של ממש עם החניכות.. היה ממש חוויה רצינית לראות את זה פעם מהצד... אפילו שהיה מוזר להגיע בתור אורחת..
כל הנ"ל (גם מהצד השני של המחיצה.. שכחתי שיש כאלה...)- קבלו ח"ח ע-נ-ק, פשוט על הכל!! תמשיכו בעוד כוחות, תגמרו ת'חופש כמו שצריך, ותתחילו שנה חדשה ואיכותית בתנועה, ותדעו שאתם עושים המון!!!
יישר כוח ענקי לכל העוסקים, מעריכה בטירוף!!
..אה.. ו... בצלב"א.
המאמר: זה קרה היום. אל תגידו שלא ידעתם. אל תאמרו שלא הוזהרתם. הכתובת נמצאת על הקיר. כתובה בדם. רשמו לפניכם את התאריך - ה' באב, 20 ביולי. היום בו נחרץ דינם של מאות ישראלים להיהרג ושל אלפים נוספים להיפגע. חלקם יישארו נכים לכל ימי חייהם. והכול, כמובן, בהכשר הבג"ץ. מה קרה? שום דבר משמעותי. בסף הכול מ-א-ת-י-י-ם ח-מ-י-ש-י-ם ו-ח-מ-י-ש-ה (255!) מחבלים משתחררים היום בחדווה מן הכלא בישראל ויוצאים לחופשי חינם חזרה לאחיהם שמחכים בכיליון עיניים לתגבור המשמעותי שהם עומדים לקבל. ללא ספק. חיזוק משמעותי לכוחות המאבק ב'כובש הישראלי'.
טוב, למען ההגינות, חובה עלינו לציין שלא מדובר ברוצחים. הם אינם אנשים נוראים כאלו עם 'דם על הידיים'. בסך הכול מדובר באזרחים הגונים ונאמנים שומרי חוק שרק נאשמו בעבירות קלות כמו הנחת פצצות, מסחר בכלי נשק, נסיונות לרצח, ירי וכדו'. אם בגלל חוסר דיוק מקרי הקליע פספס במילימטר מלנפץ את הגולגולת של האישה או התינוק שישבו ברכב או שהפצצה התפוצצה דקה מאוחר יותר ושלושים ישראלים לא הפכו לגופות מרוטשות בין רגע, הרי שאין להם עוד דם על הידיים, ואין שום סיבה להחמיר איתם כל כך. לא נורא. עכשיו תהיה להם הזדמנות להשתפר.
כן, אני יודע, הם גם חתמו (בכתב ידם!) על התחייבות לא לעסוק יותר בטרור. בכלל, יש לדעת, הפלשתינאים הם עם שמאוד אוהב לחתום על הסכמים כתובים. הוא כל כך אוהב את זה עד שהוא דואג מייד להפר את הקודמים רק כדי שיוכל לחתום שוב על חדשים (ולהפר אותם שוב וחוזר חלילה). רק בשלושת החודשים האחרונים, במסגרת מסעי החיסול ההדדיים של הפתח והחמאס ברצועת עזה (ובהזדמנות זו נשוב ונאחל הצלחה לשני הצדדים במאבקם הצודק), חתמו ביניהם על כמה עשרות הפסקות אש, לפעמים אפילו כמה באותו יום. למותר לציין שהם דאגו להפר אותם באובסיביות השמורה רק להם, לעיתים עוד קודם שיבש הדיו על הנייר.
מה ההגיון, אתם שואלים. מה עומד מאחורי הצעדים הגדולים הללו? אין צורך בהסברים, ההגיון פשוט מיותר. יש משהו חזק יותר. מה לא שמעתם על הטרנד החדש? זה מה שהולך היום! סיסמא בת ארבע מילים שכנגדה ההיגיון נמס, השכל מת, והרגש מתפוגג בין רגע. הג'וקר ששום דבר לא יכול עליו. יסוד האמונה שעומד בראשה של ה'דת' החדשה של ממשלת ישראל.
"לחזק את אבו מאזן".
כל השיקולים, כל הסכנות, כל החששות, כל האיומים, נעלמים בין רגע למול העיקרון העליון הזה שאי אפשר להתווכח איתו. (מעניין! אם תחפשו בגוגל את הביטויים 'לחזק את בטחון ישראל' תמצאו הופעה אחת. לחזק את העליה - 5, הילודה - 2, הכלכלה בישראל - 2. אם תנסו לחפש את הצירוף 'לחזק את אבו מאזן' תמצאו לא פחות מ- 840 הופעות!!!). מה, אתם לא מבינים? האיש היקר הזה, חסיד אומות העולם ידוע, מי שעשה את הדוקטורט שלו על הכחשת השואה, וכל דאגתו ומעייניו נתונים רק לשלומם ובטחונם של אזרחי ישראל, צריך חיזוק, וחובתינו המוסרית לעמוד לעזרתו בשעה קשה זו. מחווה כמו לאפשר לרב מחבלים ידוע נאיף חוותמה, רוצח הילדים ממעלות, להיכנס לגבולות הארץ ולצאת בשלום היא דבר שעשוי לחזק את ידידינו? ניתן לו! שחרור מאות מחבלים (ביניהם גם שלושים ושניים אנשי חמאס והג'יהד האיסלאמי) יקדם אותו? בבקשה! וכי לא שווה שיישפך קצת דם יהודי למען מטרה נעלה שכזו?!
ומילה לאחינו היקרים, אנשי כוחות הביטחון. אתם שעמלתם ימים ולילות במסירות נפש כדי לתפוס את הפצצות המתקתקות ולכלוא אותם מאחורי סורג ובריח, לאנשי היחידות המיוחדות שסיכנו את חייהם (ותנחומינו למשפחות הנופלים ואיחולי החלמה לפצועים ולנכים) בכל המבצעים המיוחדים לעצור את חוליות הטרור, אתם שביום זה כל עמלכם יורד לטימיון. לא נורא. המשיכו במלאכת הקודש שלכם, ומעכשיו במשנה מרץ. אתם חייבים להשיג לנו מחבלים חדשים. אחרת, איך יוכל אולמרט לעשות עוד מחוות? איך נוכל, למען השם, להמשיך במשימת הקודש ולחזק את אבו מאזן?
נ.ב גִלְעדוש היקר. תמשיך להירקב בינתיים באיזה בור טחוב ברצועת עזה. לאהוד, אין פנאי בשבילך כרגע. הוא עסוק מדי. לא שמעת? צריך לחזק את אבו מאזן. ________________________ ולסיום, נקודה קטנה למחשבה. האמת היא שמספר המחבלים שהיו אמורים להשתחרר היה צריך להיות גבוה יותר. אלא שאחד מהם הודיע שהוא מעדיף להישאר בכלא הישראלי. למה? אתם תמהים. פשוט מאוד. אצלנו הוא מקבל טיפול רפואי מלא לבעיות שלו ותרופות בשווי 4000 ₪ בחודש. אשתו והילדים מבקרים אותו פעמיים בשבוע, הוא יכול להשלים בגרויות, לעשות תואר באוניברסיטה הפתוחה. וזה לא הכול. איפה בחוץ יהיה לו את הלוקסוס הזה? אז החליט בלי להניד עף עף - 'לעזאזל עם אבו מאזן. אני את הכלא הישראלי לא עוזב. מה, אני פראייר?'
המציאות עולה על כל דמיון, אה? | |
****************************************************************************** הבאתי את זה לא במטרה לייאש, אלה לעשות עם זה משהו! העם כבר מיואש, אדיש חוץ ממשפחות הנרצחים, הפצועים שמתנגדים לזה... לאף אחד לא אכפת! לכן אני רוצה לעלות פה שירשור של רעיונות לפעיליות לגרענים,לסניף שמטרתו לצאת אל העם להתחיל לפעול . קדימה שפכו רעיונות! שהשירשור הזה לא יהיה יבש! כי אם כן סימן שבאמת לא אכפת לנו... מהעם! |
