קו התפר בין ישראל והרשות הפלשתינית לובש בהדרגה צורה של גבול בין מדינות, עם גירוש יהודי גוש קטיף וצפון השומרון והאצת בניית גדר ההפרדה. הממשלה, בעיקר באמצעות משרד הביטחון, נערכת עתה להקמת פרויקט גדול של מעברים ומסופי גבול, שדרכם תתנהל כניסת אנשים וסחורות בין שטחי הרשות וישראל. בסיומו, יכלול הפרויקט 33 מעברים בשומרון וביהודה ושניים או שלושה בחבל עזה. היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, כבר הנחה את שר הפנים, אופיר פז-פינס, להכריז על מעברי ארז וקרני ברצועה כ"תחנות גבול".
אם יתממשו התוכניות, ישתנה לחלוטין משטר הגבולות בין ישראל לרשות. המעברים יתפקדו כגבולות לכל דבר, כשאזרחים מפעילים את המתקנים מטעם "רשות המעברים הלאומית", והסחורות עוברות בדיקה מהירה באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. המימון הבינלאומי שמבקשת ישראל לפרויקט, מעניק בתמורה השפעה לגורמים בינלאומיים על מיקום המעברים ואופן פעולתם.
שר הביטחון, שאול מופז, הקים במשרדו את "מינהלת המעברים", והציב בראשה את בצלאל טרייבר, לשעבר ראש לשכות הרמטכ"ל ושר הביטחון וסמנכ"ל רשות שדות התעופה. המינהלת תרכז את הקמת המעברים, העברתם מהצבא לתפעול אזרחי, ושדרוג הטכנולוגיה שלהם.
אנשיה גם מנהלים את המו"מ עם הפלשתינאים והגורמים הבינלאומיים. ראש הממשלה, אריאל שרון, קבע השבוע שאחרי הנסיגה מחבל עזה, יעברו המגעים לאחריות המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס.
טרייבר התבקש להכין את התשתית להקמתה בעתיד של "רשות מעברים לאומית", שתנהל את נקודות החיבור, הנמצאות כיום באחריות צה"ל ורשות שדות התעופה. ישראל מבקשת מימון בינלאומי לפרויקט, ושעלותו תגיע ל-200-150 מיליון דולר.
הסחר העתידי עם הפלשתינאים יתנהל בעיקר דרך ארבעה מעברים: קרני וארז בחבל עזה, שער אפרים בשרון ותרקומיה בהר חברון - כולם ממש על הגבול הישן ,קווי 67' - הקו הירוק. בנוסף, מתוכננים שני מעברים גדולים ליד ירושלים, בכניסות לרמאללה ולבית לחם, אך הקמתם מתעכבת בגלל התנגדות גורמים בינלאומים למיקומם. אלו דורשים כי המעברים יחצו את ירושלים ממש.
לפני כשבועיים הושג סיכום בין ישראל, הרשות הפלשתינית והממשל האמריקאי להעברת 50 מיליון דולר לרכישת מערכות שיקוף למכולות ערביות, במעברי הגבול שבשרון ובהר חברון. הכסף יחולק בין ארבעה מעברים. המערכות יופעלו רק בעוד כשנה וחצי ועד אז יונהגו פתרונות חלקיים.
הממשלה מאיצה בניית מעברים אלו, גם בלי הסכמה פלשתינית. לפי התוכנית, המעברים הם: "חסם צהוב" בבקעת הירדן, ג'למה שליד ג'נין, שער אפרים, מעברים באזור ירושלים, ועד לתרקומיה במערב הר חברון. המסוף בג'למה הושלם, אך עובד בינתיים בתפוקה נמוכה. הקמת המעבר בשער אפרים תסתיים בסתיו.
התוכנית הישראלית להקמת המעברים סביב ירושלים: גבעת-זאב לסחורות, עטרות להולכי רגל, שועפאת, א-זעים (בדרך למעלה אדומים), מזמוריה ומחסום 300 שליד בית לחם. המעבר בגבעת-זאב פועל, אך מעבר מזמוריה מוקפא בינתיים, וספק אם יוקם. בעטרות מקימים מבנה חדש ומרכז שירות לפלשתינאים בעלי תעודות ירושלמיות שנותרו "מחוץ לגדר". במקביל, פירסם משרד הביטחון מכרז לחברות אזרחיות שיפעילו את המעברים.
אם יתממשו התוכניות, ישתנה לחלוטין משטר הגבולות בין ישראל לרשות. המעברים יתפקדו כגבולות לכל דבר, כשאזרחים מפעילים את המתקנים מטעם "רשות המעברים הלאומית", והסחורות עוברות בדיקה מהירה באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. המימון הבינלאומי שמבקשת ישראל לפרויקט, מעניק בתמורה השפעה לגורמים בינלאומיים על מיקום המעברים ואופן פעולתם.
שר הביטחון, שאול מופז, הקים במשרדו את "מינהלת המעברים", והציב בראשה את בצלאל טרייבר, לשעבר ראש לשכות הרמטכ"ל ושר הביטחון וסמנכ"ל רשות שדות התעופה. המינהלת תרכז את הקמת המעברים, העברתם מהצבא לתפעול אזרחי, ושדרוג הטכנולוגיה שלהם.
אנשיה גם מנהלים את המו"מ עם הפלשתינאים והגורמים הבינלאומיים. ראש הממשלה, אריאל שרון, קבע השבוע שאחרי הנסיגה מחבל עזה, יעברו המגעים לאחריות המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס.
טרייבר התבקש להכין את התשתית להקמתה בעתיד של "רשות מעברים לאומית", שתנהל את נקודות החיבור, הנמצאות כיום באחריות צה"ל ורשות שדות התעופה. ישראל מבקשת מימון בינלאומי לפרויקט, ושעלותו תגיע ל-200-150 מיליון דולר.
הסחר העתידי עם הפלשתינאים יתנהל בעיקר דרך ארבעה מעברים: קרני וארז בחבל עזה, שער אפרים בשרון ותרקומיה בהר חברון - כולם ממש על הגבול הישן ,קווי 67' - הקו הירוק. בנוסף, מתוכננים שני מעברים גדולים ליד ירושלים, בכניסות לרמאללה ולבית לחם, אך הקמתם מתעכבת בגלל התנגדות גורמים בינלאומים למיקומם. אלו דורשים כי המעברים יחצו את ירושלים ממש.
לפני כשבועיים הושג סיכום בין ישראל, הרשות הפלשתינית והממשל האמריקאי להעברת 50 מיליון דולר לרכישת מערכות שיקוף למכולות ערביות, במעברי הגבול שבשרון ובהר חברון. הכסף יחולק בין ארבעה מעברים. המערכות יופעלו רק בעוד כשנה וחצי ועד אז יונהגו פתרונות חלקיים.
הממשלה מאיצה בניית מעברים אלו, גם בלי הסכמה פלשתינית. לפי התוכנית, המעברים הם: "חסם צהוב" בבקעת הירדן, ג'למה שליד ג'נין, שער אפרים, מעברים באזור ירושלים, ועד לתרקומיה במערב הר חברון. המסוף בג'למה הושלם, אך עובד בינתיים בתפוקה נמוכה. הקמת המעבר בשער אפרים תסתיים בסתיו.
התוכנית הישראלית להקמת המעברים סביב ירושלים: גבעת-זאב לסחורות, עטרות להולכי רגל, שועפאת, א-זעים (בדרך למעלה אדומים), מזמוריה ומחסום 300 שליד בית לחם. המעבר בגבעת-זאב פועל, אך מעבר מזמוריה מוקפא בינתיים, וספק אם יוקם. בעטרות מקימים מבנה חדש ומרכז שירות לפלשתינאים בעלי תעודות ירושלמיות שנותרו "מחוץ לגדר". במקביל, פירסם משרד הביטחון מכרז לחברות אזרחיות שיפעילו את המעברים.