בימים אלה יצאו לאור כתביו של הוגה הדעות שבתאי בן דב. יהודה עציון העורך והמו"ל של שלושת הכרכים, מספר ביומן ערוץ 7 כי לאחר פטירתו של שבתאי בן דב לפני כ-28 שנים, קיבל רשות מאלמנתו יעל "לשבת ליד שולחנו ולפתוח את המגרות הכבדות" ושם גילה לדבריו, אוצר רוחני עצום. כאשר עמד על טיבו, היה לו ברור לדבריו כי משימת חייו היא להוציא את כתביו לאור, אומר עציון. עציון מספר כי סבר בתחילה שהמפעל יארך כשנה או שנתיים אך רק לאחר שהתחיל בעבודה גילה עד כמה דרוש לתת מסד של הארות ותמיכה שבסופו של דבר הוגשו בספרים, והתברר לו כי אינם מלאכה לטווח קצר. הספרים הוצאו לאור לבסוף לאחר שלש הקפאות ועציון מקווה שהספרים יעשו את הפרי שלשמו נוצרו. לשאלת המראיין מאיר גרוס לגבי העריכה אומר עציון, כי לא הוסיף ביסוס אקטואלי, ולא כתב על הדברים עצמם, אלא הוסיף מה שסבר שיעזור לקורא 'להתמצא במבוך', שכן כתיבתו של בן דב סבוכה ומורכבת. הוא מוסיף כי ערך רשת הפניות פנימיות בתוך הפרוייקט עצמו, שכן "דבריו עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר". לפעמים נרשמו הערות סיוע בתוך החיבור עצמו בו הוא אומר מה צפוי בן דב להרצות בהמשך ההרצאה הכתובה כדי שהקורא לא יתבלבל בסדר הדברים, מוסיף עציון. עציון מוסיף כי העיקר הוא התייחסות למקורות, שהובאו בהערות בשוליים, כדי שגם אנשים שאינם מחובשי בית המדרש ואינם מצויים בכתבי הרמב"ם ובגמרא ובמדרשים יוכלו לראותם. הוא מוסיף כי הוא מבאר רשת שלמה של ארועים הסטוריים ואישים שהיו נהירים לבן דב אך אינם מובנים לקורא. עיקר עבודת ההערות שנעשתה היא "להיות שושבין בין הכותב לקורא", אומר עציון. בן דב גדל בבית לאומי חילוני מובהק "הכותב מלבד זה שהוא גאון ואוטודידקט, גדל בבית מיוחד שמצד אחד אגדות החורבן וסיפורי התורה היה אבן יסוד בחינוכו, אך מצד שני אכלו שם חמץ בפסח" אומר עציון. בן דב התוודע ליהדות רק בגיל מבוגר אומר עציון. הוא לחם בשורות הלח"י וישב בכלא, וגם שם למד ועסק בדברי חולין, ובתור בחור חילוני סבר שלתורת ישראל אין משהו אקטואלי לומר לדור הזה. רק כשלמד משפטים באוניבסיטה וגילה את הגיונו של המשפט העברי היתה לו הארה והוא למד את סדר נזיקין במהלך חודשים ספורים כתלמיד חכם בקיא, ומכאן והלאה נכנס לכל חדרי התורה והפך ליהודי שומר תורה ומצוות. "את החוויה הזו של הבניה העצמית הוא התחיל לכתוב והפך למה שהוא", מסביר עציון. הוא הפך לתלמיד חכם במובן השגרתי אך כיון שבנה את עצמו ללא מורה, התפתחו אצלו תובנות והבנות בסקירה הסטורית מאד רחבה. "מה שמדהים עד כמה הדברים אקטואלים לכאן לעכשיו ולמחר" אומר עציון. "העיקר היא החשיבה האסטרטגית המקיפה שהיא רלוונטית ועדכנית וזה מה שמשך אותי לעשות את העבודה הזו" מוסיף עציון. "ניתן לראות הבשלה מתמדת מאז שעמד על דעתו בתוך חדריה של תורת ישראל ובנאמנות מוחלטת לאלוקי ישראל ומתוך כך הוא כתב את כל כתביו עד יום מותו", מסכם עציון.
