ביום שהמוסיקה מתה מגולל את סיפורה של אינוביל, עיירה לא נודעת בארץ לא נודעת שעל גבול הולנד אשר חיי תושביה השתנו מהקצה אל הקצה ב-26 ביוני 1984. באותו היום, שבזכותו נרשמה בדפי ההיסטוריה, הגיע לעיר הקטנה והשגרתית נער מסתורי אשר כתב בתיקים האישיים של תושביה את התאריך המדויק שבו ילכו לעולמם. מאז נודעה אינוביל בכינויה "העיר שתושביה יודעים את יום מותם.הפיתוי לדעת גדול מדי, ותושבי העיירה עומדים בתור. הנער קורא את התאריך, רושם אותו על דף, מכניס לתיקייה, ומאותו הרגע חופשי כל תושב להחליט אם ומתי יפתח אותה.
כמה שנים אחרי ביקורו של הנער, ביום הולדתה השמונה-עשר, פותחת דורה מאטר, גיבורת הספר, את תיקה האישי, וחייה ותוכניותיה מתהפכים בהתאמה לבשורה יוצאת הדופן אליה היא נחשפת. המספרת, פותחת את התיק ומוצאת בו...דף ריק.
דורה אוהבת מאד מוזיקה ומוזיקה היא כל עולמה. באמצעות המוסיקה דורה מצליחה להתגבר על המשבר שהיא חווה עקב פתיחת התיק. בספר מופיעים אזכורים רבים לשירים (חגיגה לאוהבי המוסיקה) ושם הספר לקוח אף הוא משיר של דון מקליין: "אם מישהו נגע בך עמוק בפנים ביום שהמוסיקה מתה"
דרך מעניינת בה בוחן הסופר את התמודדות החברה עם המציאות היום יומית. הרבה מחשבות שמעורר הספר ובסוף? קשה להניח אותו מהיד.
המחבר הוא הוא אחד המספרים המקוריים שקמו בספרות העברית בשנים האחרונות. ספרו הראשון, עולם הסוף (כתר,2004) זכה לשבחים רבים והפך לספר משובח. 387 עמודים.