ספר שהוא תוצאה של התנדבות בקהילה? כך הייתה התגובה הראשונה, למשמע העובדה שיוצא לאור ספר חדש על חיי העוני, הדלות וגם האהבה הגדולה לאנשים בהודו.
ומעשה שהיה כך היה. בקיץ 1991 התנדבה שילפּי סוֹמאיה גָווּדה בבית יתומים במומבאי. למעלה ממאה ילדים חיו שם. ברור היה שמוטב להם שם מאשר ברחוב, אולם גוודה לא יכלה שלא לחשוב על דלות האפשרויות שמעניקים להם חייהם ועל העתיד הצפוי להם בגיל שש-עשרה, כשהם נאלצים לעזוב את בית היתומים. גוודה, שגדלה בקנדה להורים מהגרים ממומבאי וביקרה בהודו מדי שנים אחדות, היתה מודעת לאי-השוויון של הנשים ההודיות, שאחד מביטוייו הוא חוסר האיזון המגדרי הנגרם על ידי רצח תינוקות והפלות.
ההתנדבות בבית היתומים היתה הטריגר לכתיבת "הבת הסודית".
עלילת הספר מתחילה בכפר הודי נידח. הם עניים ולא יכולים לכלכל 2 ילדים. לאחר מות הילד הראשון, וכאשר קוויטה יולדת שוב תינוקת היא מביאה אותה (בלי ידיעת בעלה) למומביי, לבית יתומים. יום אחרי שקוויטה יולדת, היא הולכת עם אחותה (ברכבת ורגלי) ומצילה את הבת שלה. היא קוראת לילדה אושה (שחר) ושמה לה צמיד כסף על הקרסול. שנה אחרי זה קוויטה יולדת בן.
היא נחושה בדעתה להציל את חייה, ועורכת בסתר מסע מפרך עם אחותה לבית היתומים במומבאי. החלטה זו עתידה לרדוף אותה ואת בעלה גם לאחר הולדת הבן המיוחל.
באותה עת בקליפורניה – זוג רופאים, סומר ובעלה ההודי קרישנאן, אינם מצליחים להביא ילד לעולם. הם מחליטים לאחר התלבטות לאמץ תינוק מהודו.
"הבת הסודית" שוזר את סיפוריהן של קוויטה ושל סומר ונע בן שני עולמות ושתי משפחות. זו שבהודו נלחמת על הישרדותה בשכונת עוני מצחינה של מומבאי, ואילו זו שבארצות הברית נאבקת על גיבוש המשפחה המורכבת מבני תרבויות שונות.
עלילת הספר נעה בין 2 מוקדים. ארה"ב והודו.
בהודו, קוויטה, בעלה והבן מחליטים לעבור לגור למומביי. הם חושבים ששם אפשר להתעשר. לצאת מהעוני. לתת לבן שלהם עתיד. הם טועים, וטועים בגדול. הם מתגלגלים לשכונת הפחונים, וחיים בטינופת ועוני.
בקליפורניה, הילדה גודלת כמו כל ילדה אמריקאית. גודלת ומחליטה להיות עיתונאית. היא מקבלת מילגה, ונוסעת להודו להכין כתבות על ילדים ועל עוני. בהודו, מקבלת אותה משפחת אבא שלה בידיים פתוחות.
זה ספר על השוני העמוק בין בעמים. על חשיבות המשפחה. המשפחה ההודית המורחבת מתוארת כאן בחמימות ובאור חיובי מאד.