ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, אנו מתייחדים גם עם זכרם של מתנדבי הישוב וחללי פלוגת ההובלה שנפלו בשירות הצבא הבריטי. חיילים אלו התגייסו מרצונם החופשי לצבא הבריטי בכדי להלחם בגרמניה הנאצית ובבנות בריתה ולעצור את תוכניתו של הצורר הנאצי להשמיד את העם היהודי. המתנדבים פעלו בתחושת שליחות ובזהות לאומית יהודית והיו לעיתים הראשונים לפגוש את ניצולי מחנות ההשמדה. ב-24 באפריל 1943 יצאה הפלוגה מנמל אלכסנדריה למלטה, על סיפון האוניה "ארינפורה", בכדי לספק שירותי הובלת כוחות ואמצעים לצבא הבריטי כחלק ממאמץ בעלות הברית לפלוש לסיציליה. ימים ספורים אחרי יציאתה, ב-1 במאי 1943 הופגזה השיירה על ידי מטוס גרמני. 140 מחיילי הפלוגה נהרגו ורבים נוספים נפצעו. חודשיים בלבד אחרי האירוע הטראגי, קמה על רגליה הפלוגה מחדש, קלטה לשורותיה מתגייסים חדשים ויחד עם ותיקי הפלוגה - חזרה לתמוך במאמץ המלחמתי הבריטי כנגד הנאצים עד כניעתם. מורשתה של הפלוגה וערכיה מהווים דוגמא ומופת לחיילי ומפקדי מרכז ההובלה עד ימינו אנו. כבן לניצול שואה, הנצחת האירוע חשובה לי גם באופן אישי. סיפורו של אבי, יצחק זילברברג, מתחיל בשנות הארבעים כילד ברוקיטנו שבפולין אשר ברח עם אחיו מאימת הנאצים. השניים נדדו באירופה במסע מפרך של ילדים רכים בגילאי שבע עד 12. כשהמלחמה נגמרה הם הגיעו לבית יתומים פולני עם משאלה אחת בלב: לעלות לארץ ישראל. בשנת 1947 נראה היה כי החלום מתגשם, בדמות אוניית "האקסודוס", עליה עלו אבי ודודי במרסיי שבצרפת. אולם המסע לא תם: כשהגיעו לנמל חיפה הבריטים גירשו אותם לפטנדורף שבגרמניה. מבלי לאבד תקווה, שנה לאחר מכן, לפני מלחמת העצמאות, האחים עלו עם האוניה "קדמה", הצליחו להגשים את חלומם ולהגיע לארץ ישראל,מחוז חפצם. לאחר שלוש שנים,, בגיל 17 וחצי, אבי התגייס לשורות חיל הרגלים של צה"ל. לאחר שחרורו שרת כ- 28 שנים במילואים כנהג מוביל במרכז ההובלה, עליו אני מפקד היום בגאווה. לאורך שנות קיומה של הפלוגה ולאחר מכן בגדוד ההובלה הוכשרו מאות נהגים ששירתו ומשרתים בצה"ל עד היום במערך המילואים החזק והאיתן שלנו. מרכז ההובלה אמון על מתן שירותי הובלת כוחות ואמצעים לצבא. ללא מערך הובלה חזק ובראשו נהגים מקצועיים וערכיים, יתקשה צה"ל לממש את ייעודו ולהגן על מדינת ישראל. בכל מערכות ישראל גבר צה"ל על אויביו על אף שמבחינה כמותית צבאות האויב היו רבים ממנו. יתרוננו המובהק הוא ביכולתנו לרכז בנקודת זמן ולמערכה נתונה את מירב העוצמה, להכריע בה ולדלג את הכוחות למאמץ הבא. משימה זו קשה למלא ללא מערך הובלה יעיל ותחושת מחויבות ושליחות של האנשים מאחורי ההגה. פלוגה שתמכה את מאמץ בעלות הברית, שסופו בהכרעת הנאצים, תרמה תרומה משמעותית לעם היהודי ולתקומתו. צה"ל ומערכת הביטחון משמשים כעין הפקוחה של עם ישראל - תפקידינו לוודא ששונאינו לא יקומו עלינו לכלותינו פעם נוספת, ואם יקומו – יפגשו בעוצמתו האדירה של צה"ל. חיילי מרכז ההובלה ומפקדיו מצדיעים למורשתם של חיילי פלוגה ומרכינים ראש לזכרם של הנופלים. יהי זכרם ברוך.
