בתוך שבועיים ימים צפויה הכנסת לאשר את מתווה הגז על אף המחאות וההפגנות.
ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם עו"ד ענת קליין ממשרד GKH ממנה ביקשנו לעשות מעט סדר בפרשה המוציאה לרחובות מאות מפגינים הזוכים לגיבוי נרחב של התקשורת בישראל.
"ההתנגדות המרכזית נוגעת לזהות האחזקות במאגרי הגז הטבעי. במקור מדינת ישראל בשנת 52'-53' חוקקה חוק שבו אמרה שהיא לא יכולה להשקיע בחיפוש גז, אין לה את הידע ואת המשאבים, אבל אם ירצה המגזר הפרטי להשקיע מהונו וממרצו ולחפש נפרגן לו והמאגרים שיימצאו אם יימצאו יהיו שייכים לאותם משקיעים.
"בדיעבד אחרי שיזמים פרטיים השקיעו וסיכנו הרבה כספים ואיתרע מזלם ונמצאו מאגרים, פתאום עומד הציבור ואומר שאחרי שנמצאו המאגרים למה שרק היזמים ישלשלו הרבה מאוד כסף לכיסם. מקור ההתנגדות היא שאותם יזמים ייהנו מההכנסות בסדרי גודל שהציבור לא נוח לו מהם".
להערכתה של קליין "המתנגדים פחות שמים דגש על הכספים שהמשקיעים שירוויחו, אלא על כך שצריך לוודא את צורכי המדינה לחמישים שנה ולא 25 שנים כמו שהמדינה רוצה. המתנגדים מדברים פחות על הרווחים של היזמים אלא מבקשים לוודא שהגז יישאר לדורי דורות ולא שמישהו יעשה ספין, ימכור אותו ברווח גדול ונישאר בלי גז לצורכי מדינת ישראל בעוד כמה עשרות שנים".
לדבריה את החלטתה קיבלה המדינה לאחר שבחנה בקפידה את צרכי המדינה בשנים הקרובות, בדקה רמת צריכה, רמת אוכלוסיה וכו', ואחרי הרבה גראפים הוחלט שלמדינה נצרכת כמות מסוימת שאותה בכוונת המדינה לוודא שתישאר בידיה. לעומת זאת המתנגדים דורשים שהמדינה תרחיק בראיית האופק ותדרוש אחיזה בגז לעשרות שנים רבות יותר. עוד טוענים המתנגדים כי המדינה טעתה בתחזיות שלה בעיקר בגלל צורכי תחבורה.
"המדינה הייתה צריכה לשקול לא רק מה צריך במשק,אלא איך להפוך את המאגרים לכדאיים כלכלית. לשם כך היקף הכסף התחכום והסיכון הם כאלה שאם משאירים אותם רק על בסיס הצריכה הישראלית אין די כדאיות לבצע את כל ההשקעה לפיתוח המאגרים".
"המדינה אומרת שגם אם היינו משאירים את כל הגז כאן ולא היינו מוכרים בכלל אף אחד לא היה מפתח את המאגרים הללו. הצריכה בישראל לא מצדיקה פיתוח מאגר גדול כל כך כמו לוויתן. ללא ייצוא לא יפתחו את המאגרים הללו. יצוא הוא כורח המציאות. המדינה שלנו לא מספיק גדולה כדי להצדיק פיתוח של מאגרים בסדרי גודל של 'לווייתן'".
אז מי צודק? עו"ד קליין סבורה כי 'האויב של הטוב הוא הטוב ביותר', ומשום כך "אם נסתכל איך להרוויח את המקסימום ואיך נוכל להשאיר את כל הגז באדמה לא נקבל כלום ונצא קרחים מכל כיוון. אם נאפשר ליזמים ליהנות מרווח יזמי סביר וניתן להם אורך נשימה כדי שיהיה מוצדק להיכנס למורכבות של פיתוח מאגרים רחוקים מהחוף ועמוקים במים, אנחנו חייבים להבין שהמציאות מחייבת את הייצוא.
"קנאה לגז וטענה שהמשאב הזה שייך לילדינו ונכדינו ושמדובר במשאב ציבורי – משאב ,שאגב, לא היה מתגלה אם המדינה הייתה אחראית לפיתוח – זו חוכמה שלאחר מעשה שגם גורמת להשארת הגז באדמה וגם לאבדן אמון המערכת הבינלאומית במקטע העסקי של מדינת ישראל".
באשר לאבדן אמינותה העסקית של מדינת ישראל היא מוסיפה ואומרת כי מדובר בסוגיה חמורה ביותר. "היה חוק שהוא אמנם מיושן ונכון היה לעשות רוויזיה, אבל כשבאו היזמים הבינלאומיים נאמר להם שמה שהם ימצאו יהיה שייך להם בהסתמך על החקיקה הזו, ואז אמרו שנעשה מדיניות מיסוי שתאפשר רווח גדול יותר למדינה ועשו את מודל שישינסקי שהיה שינוי דרמטי לרעת המחפשים והעביר למדינה רווחים גדולים. ואז מתבטא השר להגנת הסביבה ואומר שמודל שישינסקי לא מספיק טוב ודרושה רוויזיה נוספת. וכל שינוי כזה מכרסם באמון העסקי בישראל ומרתיע משקיעים שממילא נרתעים".
''חייבים לייצר סביבה עסקית יציבה ונאורה יותר ממדינת עולם שלישי שמתהפכת בכל שני וחמישי".
עוד נשאלה עו"ד קליין מדוע לא רואים את תומכי המתווה מפגינים ומוחים, אלא רק את המתנגדים.
קליין משיבה: "יש מספר פורמטים למחאות ומאבקים. מאבק ברחובות או בפייסבוק הוא מאבק שמאפיין את הציבור הפרטי, את עקרת הבית או האדם הפרטי שנזעק שלא יהיה גז לילדיו. אנשי עסקים מנהלים את המאבקים בדרכים אחרות, בפגישות, במסדרונות הכנסת ובהשפעה על החקיקה. המדינה תומכת ונראה שיש רוב למתווה והצורך לצאת לרחובות חלש מרצונם של המתנגדים שידם כעת על התחתונה".
עוד נשאלה קליין אם היא מוצאת אמת בסברה לפיה המתנגדים עושים זאת מטעמים פוליטיים כאשר כל תכלית מאבקם הוא הרצון שהממשלה הנוכחית והעומד בראשה לא יזכו להנות מהדיבידנד הציבורי כלכלי שיגיע מאישור המתווה.
"נכון שקל לומר שהמתנגדים מונעים משיקולים אינטרסנטים פופוליסטיים, וכל אחד רוצה להאדרת שמו בתקשורת, אבל אני נוטה לתת למי שיוצא בלילות לרחובות סוג של חזקה שהוא יודע למה הוא עושה זאת והוא מונע משיקולים טהורים והוא סבור שהוא פועל לטובת הציבור והמדינה, אבל לא מעט גבות מורמות לגבי מה באמת עומד מאחורי עמדתם של המתנגדים ומה שעומד מאחוריהם – שומעים את הטענות שלהם בכנסת ואתה שואל את עצמך מה באמת עומד מאחורי הדברים, האם באמת מה שמניע אותם זה רק טובת הכלל או שיש אינטרסים חבויים".
"אין לי ספק שמי שכותב את המתווה מונע מהרצון שלישראל תהיה כלכלה יציבה, שהיתרונות של הגז הטבעי יתרונו בהרבה מישורים, גם בכך שמדובר במשאבי אנרגיה כחול לבן מבלי להיות נתמכים בנפט שמגיע ממדינות ערב או רוסיה. יש הרבה מישורים שבהם הגז הוא טוב כל כך ומי שדואג למתווה דואג לכך שהוא יהיה כאן מהר ככל הניתן".
''אם מצד אחד מובילי מתווה הגז מונעים משיקולים ציבוריים וטובת הכלל, הייתי רוצה להאמין שגם המתנגדים מונעים משיקולים דומים, אבל כשקוראים את תוכן ההתנגדות תוהים מה מאחורי הדברים, לפעמים תוהים מה באמת עומד מאחורי הדברים כי לא תמיד ברור ההיגיון שמאחורי ההתנגדויות".