שר הקליטה וירושלים מבקר בחריפות את התנהלות בג"ץ והתערבותו בסוגיות של משילות. זאת בעקבות החלטת בג"ץ שלא לאשר את מתווה הגז על סעיף היציבות שבו. לדבריו, אם בג"ץ מתערב בסוגיות שכאלה הרי שיש גם לאפשר לציבור לבחור אותו.
בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס השר אלקין להחלטת בג"ץ ומציין בראשית דבריו כי לא מדובר בפעם הראשונה בה מתערב בג"ץ התערבות בוטה בהכרעות הנתונות לידי הממשלה הנבחרת. "זה חלק מהשיטה. שוב בית המשפט מקבל החלטה ברוח השיטה שסמכות יש לנו ואחריות שתהיה על מישהו אחר. זו החלטה להיכנס לכיס של אזרחי ישראל למען התפיסות שמקובלות על רוב השופטים", הוא אומר ומזכיר כי בפורום שופטי בג"ץ "היה צדיק אחד, השופט סולברג, שחשב שבית המשפט לא צריך להתערב".
באשר לתוצאה שאליה מובילה החלטת בג"ץ אומר השר אלקין כי "חוזים לא יחתמו, הפיתוח לא יתחיל ואם לא נמצא פתרון יצירתי, ובינתיים אין פתרון כזה באופק, בתקציב מדינת ישראל יחסרו מאות מיליארדי שקלים".
בהתייחסו להודעת קבוצת לווייתן ולפיה יש לתת את הדעת על כך שכלל מתווה הגז אושר בבג"ץ והסעיף היחיד שלא אושר הוא סעיף היציבות, הסעיף המחייב מניעת שינויים במתווה בעשור הקרוב, אומר השר אלקין כי "החבר'ה של לווייתן לא מודאגים כי הם אומרים או שזה יוסדר דרך הכנסת, כפי שהם רצו מלכתחילה אבל הממשלה לא רצתה לכבוד את ידיה כי היא יכולה להתחייב כממשלה ולא ככנסת שאולי חבריה ירצו לשנות סעיפים ולא ניתן להתחייב בשמם.
"כעת הבג"ץ כופה על הממשלה ללכת לכנסת ודרך הכנסת לתת לחברות את מה שהם רצו. כך הם מקבלים יותר ממה שהובטח להם. אם לא יימצא פתרון אלטרנטיבי הם ידרשו פיצוי – או שיעלו את המחיר ואז כל אזרח ישלם על כך, או שידרשו סעיף פיצויים על כל שינוי עתידי", הוא אומר ומבהיר כי המשמעות היא שבסופו של יום המתווה החלופי שאליו מפנה בג"ץ יעלה לאזרח הפשוט הרבה יותר.
"הכי גרוע יהיה אם יישאר הגז באדמה, אבל גם אם יימצא פתרון כזה או אחר להצלת המתווה אין ספק שזה יעלה בהרבה מאוד לאזרחי ישראל לפצות את החברות על מה שהן לא קיבלו".
בעקבות ההתערבות הנוכחית של בג"ץ בסוגיה טוען השר אלקין כי מתברר שוב ש"אין מנוס מרפורמה מהותית של מערכת המשפט כדי להחזיר את הדמוקרטיה הישראלית לשפיות". השר מציין כי מדובר בדרישה שאותה הוא ומספר מחבריו מנסים לקדם מזה שנים, לא תמיד בהצלחה בשל היעדרו של רוב בכנסת. "צריך לשנות את כללי המשחק", הוא אומר ומציג שתי דוגמאות לכך:
"סביב הפסיקה הנוכחית של בג"ץ, ביהמ"ש העליון אמר לממשלה שהיא לא יכולה לקחת על עצמה התחייבויות לעשר שנים מבלי שהדבר יוסדר קודם בכנסת. אגב, לא זכור לי שאמרו כך על הסכמי אוסלו. גם אז היו התחייבויות לכמה שנים קדימה בנושאים יותר משמעותיים מאשר מתווה הגז. אבל אני שואל שאלה פשוטה - ממתי ביהמ"ש העליון, לפני שהוא פוסל חוקים של הכנסת הוא שואל מתי זה מוסדר בכנסת? הרי זה לא מוסדר. אין חוק בישראל שנותן לבית המשפט סמכות לבטל חוקים, אז למה שם בית המשפט לא אומר שהוא לא יכול לפסול חוקים עד שהכנסת תחוקק את חוק יסוד החקיקה. דווקא כאן ביהמ"ש פועל בלי לבקש חקיקה למרות שבכל מדינה מסודרת נושא כזה מוסדר בחקיקה ועד שהוא לא מוסדר בחקיקה בתי המשפט לא לוקחים לעצמם את הסמכות הזו. יש כאן דוגמא אחת לסטנדרט כפול של בית המשפט".
"סוגיה נוספת היא שאלת איך נבחרים השופטים – אם ביהמ"ש מחליט שהוא גם רשות מחוקקת וגם מבצעת חוץ מזה שהוא רשות שופטת, אז אולי גם שיטת הבחירה של השופטים צריכה להיות קצת אחרת? הרי בצורה הזו של שופטים שבוחרים שופטים מתנהלת רק הודו. בכל מקום אחר שבו שופטים מתערבים בהחלטות ממשלה ופרלמנט לדרג הנבחר יש משקל גדול יותר בבחירת השופטים. בארה"ב כעת דנים בבחירת שופט עליון חדש ומי ממנה אותו? הנשיא".
בדבריו מעיר השר אלקין כי "במפגש עם ממשלת גרמניה, מדינה עם בית משפט עליון פעיל, כששמעו הרים והקנצלרית שעתיד מתווה הגז ייקבע בבית המשפט הם היו בהלם. הם לא האמינו שמי שיחליט בנושא כלכלי שהוא תחת סמכות הממשלה לא יהיה הממשלה ולא הכנסת אלא בית המשפט העליון אחרי כל הדיונים".
על ההאשמות הממשיכות ומוטחות בו ובחבריו כרודפי הדמוקרטיה ויצירת פוליטיזציה של המשפט, אומר השר אלקין כי "זה כי נוח מאוד לאליטות מסוימות בישראל. כשיש בחירות בישראל הציבור אומר את דברו הם לא מגיעים לשלטון כבר הרבה שנים, אבל בית המשפט העליון בצורת בחירת השופטים ששומרת על אותו סוג אותה עמדה ואותו צבע של שופטים, נוח לו מאוד לראות כל דיבור על רפורמה במערכת המשפט כפגיעה בדמוקרטיה.
"האשימו אותי כל כך הרבה פעמים כפאשיסט ומסוכן לדמוקרטיה הישראלית. על מה? על הצעות לבנות את הדמוקרטיה הישראלית על בסיס דגמים שקיימים במדינות המערב. אבל אני לא נרתע ואמשיך לומר את האמת כפי שאני רואה אותה ומאמין בה".
עוד נשאל השר אלקין מדוע נדמה שהויכוח סביב מתווה הגז הפך לויכוח בין ימין ושמאל אופוזיציה וקואליציה. השר משיב ואומר: "כי מלכתחילה מי שהוביל את הקמפיין נגד מתווה הגז היו פעילי שמאל קיצוני. למה הם עושים את זה? למה אין להם אינטרס שמדינת ישראל תהיה חזקה? צריך לשאול אותם. יש כאלה שאולי לא רוצים את ישראל חזקה כי כשהיא חזקה קשה להפחיד אותה בכך שהיא חייבת לעשות ויתורים.
"הגז נתן לנו יכולת להיות שחקן בזירה הבינלאומית. גז זו גם השפעה בעולם כפי שעושים הרוסים והסעודים. יש כאלה שזה לא מתאים להם. זה חלק מעניין תפיסתי. במקום לשאול איך אני דואג שירוויחו, אוהבים לשאול איך אני דואג לקחת ממי שהרוויח, ולא משנה אם בצדק או לא, ולחלק לכולם. כשזו צורת ההתנהלות, לא איך כולנו מרוויחים אלא איך אני לוקח מהאחר, זה נגמר רע מאוד כי בסוף הכלכלה לא עובדת בצורה כזו".
לקראת סוף הדברים התבקש השר אלקין להתייחס להחלטתו של ראש הממשלה לדון מחדש בכמה מסעיפי מתווה הכותל בעקבות מה שהוגדר כקשיים שהתגלו. "כזכור, הייתי בין מעט השרים שהצביעו נגד המתווה. הזהרתי מהבעיות שיהיו ומתברר שצדקתי. יש מספר קשיים ועל חלקם הערתי את תשומת ליבו של ראש הממשלה.
"נכון עשה ראש הממשלה שלאור ההערות מינה את ראש הסגל שלו לבחון מחדש את הישימות של המתווה הזה. אני חושב שהוא היה טעות מלכתחילה בחלקו. היו דברים שלא הייתה ברירה אלא לקבל, אבל היו דברים לא נכונים ומיותרים ולכן הצבעתי נגד. אני שמח שבסופו דבר טוב התברר שצדקתי".
כעת ממליץ השר אלקין לכולנו לאפשר לראש הסגל של ראש הממשלה לעבוד על הדברים ורק לאחר מכן לבחון את מסקנותיו ואת המלצותיו. "את תרומתי תרמתי בהצבעה וכששמתי לב לאחר מכן לקשיים שמחייבים את הבדיקה הזו . אני מקווה שלא מאוחר וניתן לקבל החלטה נכונה ולשפר את מה שטעון שיפור.
"גם בנושא הזה, כזכור ראש הממשלה לא אהב את העמדה שלי וננזפתי, אבל בעניינים עקרוניים כמו רפורמה במערכת המשפט והציבוריות הדתית במדינת ישראל אני פועל לפי אמונתי. באתי לפוליטיקה כדי להשפיע על פי האמונה הזו. במקרה של הכותל מתברר שיותר ויותר אנשים סבורים שצדקתי כשהתנגדתי למתווה".