אסתר וקסמן, אמו של חלל צה''ל נחשון וקסמן הי"ד שנחטף בשנת 94' ונרצח על ידי החמאס בעת הניסיון לחלצו, בראיון מיוחד ומרגש לערוץ 7, ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה.
"כל יום, כל רגע, הילד הזה איננו, המקום שלו ליד השולחן ריק, החגים נחגגים בלעדיו, בשמחות הוא אינו משתתף. ימים כמו יום הזיכרון יש להם חשיבות עליונה לעם ולאחדות ולהרגשה הכללית של כולם ולאו דווקא של המשפחה השכולה. מבחינתי הילד כבר לא נמצא ויש חלל סביב שולחן שבת", אמרה וקסמן.
אסתר מתנחמת בנכדים שארבעה מהם קרואים על שמו, "יש לי ארבעה נכדים שנושאים את שמו, אין ספק שיש שמחות, יש נחת ויש בשביל מה לחיות".
אסתר ובעלה יהודה נפגשים ביום הזיכרון עם עשרות מנחמים שעולים לקברו, "אנחנו כבר 21 שנים עולים על קברו, כל החברים שלו גם מבית הספר, מהתנועה, מהצבא, ממבצע החילוץ בכל שנה הם שם.
''האירוע הזה של החטיפה, כל העם עקב אחרי זה, כל היום מהבוקר על הלילה, שישה ימים כולם היו דרוכים מה קורה לחייל, עד היום אנשים זרים עוצרים אותי ברחוב ומספרים לי איפה הם היום באותו יום שישי שבו קיבלו את הבשורה המרה".
ויש לה מסר לא קל להעביר ביום העצמאות ה-68 של מדינת ישראל, על רקע ההתבטאות החריפה של סגן הרמטכ''ל יאיר גולן. "עליתי לארץ הזאת לפני 46 שנה מארה"ב, ארץ רווחה, היה לי שם הכל, ועליתי ממניעים ציוניים, זאת המולדת שלי, פה אני רוצה לבנות בית, בעל, ילדים, פה אני רוצה לחיות.
''היום כשאני שומעת רק כדוגמא אחת מני רבים, את סגן הרמטכ"ל מתבטא כפי שהוא התבטא, הלב שלי נשבר. אני חוששת ופוחדת שאנחנו לא ראויים למדינה שקיבלנו. כך אני מרגישה. כואב לי הלב שגדל פה דור שלא יודע להעריך את מה שיש לו".
"אני גדלתי בגלות קלה ונוחה, אני אמנם בת לניצולי שואה, אז בטוח שגדלתי עם מודעות גדולה, אבל אני בוערת מכעס, זה כאב לב עצום שאולי חס וחלילה גדל פה דור שלא יודע מה זה להיות עם חופשי בארצנו".
וקסמן מוסיפה בהתרגשות, ''המדינה הזאת באמת נפלאה, עם כל כך יפה. אבל כשאתה רואה חדשות, קורא עיתונים ושומע רדיו, אתה רואה את הישראלי המכוער. אני עובדת במקומות כמו 'שלווה' לילדים עם צרכים מיוחדים, ויש כל מיני ארגונים נפלאים שעושים דברים מדהימים לחברה, אבל את כל זה לא שומעים בחדשות אלא רק על הישראלי המכוער, אני מצטערת שזה מה שיש לי לומר ביום הזה".