"אם הייתם אומרים למישהו במדינת ישראל שהחינוך מופקד בידי משרד הדתות, הוא היה מסתכל עליכם כאילו נפלתם מהירח. מה פתאום שהחינוך יהיה דרך משרד הדתות ולא משרד החינוך? רק בצה"ל החינוך הוא דרך משרד הדתות (הרבנות הצבאית – א"ג). לא רק שמשרד הדתות נותן חינוך דתי, אלא הוא נותן חינוך לכל צה"ל. זה נשמע מופרך".

את הדברים הללו, שמתפרסמים בעיתון "בשבע" לראשונה, אמר קצין חינוך ראשי הנכנס, תא"ל צביקה פייראיזן, בשיחה שהעביר ביישוב קרני שומרון בליל הושענא רבה.

זוהי התבטאות פומבית נדירה של קצין חינוך ראשי החדש, שנכנס לתפקידו ביולי השנה לאחר שנבחר לתפקיד לפני יותר משנה, בפני פורום אזרחי. ההחלטה על מינויו של תא"ל פייראיזן, קצין חובש כיפה סרוגה שמילא שורה של תפקידים בכירים בחיל האוויר, פורסמה בעיצומו של המתח שנוצר בין הרבנות הצבאית לבין חיל החינוך, לאחר שענף תודעה יהודית הועבר מידיה של הרבנות הצבאית. הבחירה בפייראיזן לתפקיד התפרשה כצעד פייסני של הרמטכ"ל שנועד להרגיע את התסיסה הציבורית בציונות הדתית, על רקע צעדים שונים שיצרו תחושה של שחיקה במידת ההתחשבות של צה"ל בצרכיו הדתיים של החייל והמפקד הדתי.

המינוי אכן התקבל בברכה בציונות הדתית. הרב זאב קרוב, שלימד את פייראיזן בישיבת ההסדר בקרני שומרון טרם גיוסו לצה"ל ושומר עמו על קשר עד היום, בירך על ההחלטה בריאיון לערוץ 7. הוא שיער שהבחירה בקצין דתי שלא מסתיר את עולמו האמוני מהווה מסר של הרמטכ"ל לחדול ממלחמות היהודים: "מספיק עם המלחמות, ומספיק לראות כאן שני גופים (הרבנות הצבאית וחיל החינוך - א"ג) שכאילו נלחמים זה בזה".

הדברים שהשמיע תא"ל פייראיזן בקרני שומרון מספקים הצצה מעניינת על תפיסתו לגבי מקומו של צה"ל בתוך המערכת השלטונית בישראל, לגבי מקומו ותפקידו של חיל החינוך, ולגבי מקומו של הציבור הדתי-לאומי בתוך צה"ל. יש בהם כדי ללמד משהו על האופן שבו הוא מתכוון להוביל את חיל החינוך ועל יחסיו עם יחידות צה"ל בכלל ועם הרבנות הצבאית בפרט.

להוציא את צה"ל מהוויכוח הפוליטי

פייראיזן בדבריו מאמץ את עמדת קודמו בתפקיד, תא"ל אבנר פז-צוק, שטען כי הרבנות הצבאית גברה על חיל החינוך בביקוש לפעילויות החינוך שהציעה משום שהיא סיפקה את הפעילויות בחינם. כך יצא, לדבריו, שרבנים צבאיים העבירו הרצאות שתוכנן היה לעיתים למורת רוחם של המפקדים והחיילים.

תא"ל פייראיזן לא חוסך בביקורת על גורמים בציונות הדתית ובימין, כמו גם על גורמים בציבור החילוני ובשמאל, שמכניסים בכוח, לדבריו, את צה"ל היישר לתוך המערבולת הפוליטית, במקום לנהל את המחלוקות בכנסת. "אני כפוף להחלטות של הדרג המדיני שנבחר באופן דמוקרטי. צה"ל לא בא לחנך אף אחד, ומי שרוצה לעשות את זה דרך צה"ל עושה טעות חמורה מאוד, בגלל שהוא לוקח את המקום היחיד שיש לו רק מטרה אחת – לנצח – וגורם לו להיות זירת ויכוח".

פייראיזן מתח ביקורת חריפה על עלוני השבת של המגזר הדתי שתוקפים שוב ושוב את צה"ל. "בשנתיים האחרונות, כשהחלטתי שייתכן שאקח את התפקיד הזה, התחלתי לדפדף בעלוני השבת והתחלתי לקרוא. מאוד נעצבתי, אין כמעט שבת שבה אין בעלוני השבת תקיפה ישירה או עקיפה של צה"ל. דברים רבים הם בין חצאי אמיתות לשקרים". בריאיון שהתפרסם לאחרונה בעלון השבת 'עולם קטן' טען הרב אלישע וישליציקי שחיל החינוך לא מתעסק בכלל ברוח הלחימה. פייראיזן תקף את דבריו בלי להזכיר את שמו: "הוא מסביר שבחיל החינוך לא מתעסקים בכלל ברוח הלחימה. זה דבר שהוא שקר מוחלט. אולי לא מתעסקים כמו שהוא היה רוצה, אבל בוודאי שמתעסקים".

לדברי פייראיזן, ריבוי הפרסומים - המגמתיים לטענתו - לא רק מכניס את צה"ל לוויכוח הפוליטי, אלא אף פוגע במוטיבציה של הנוער הדתי להתגייס לצבא: "לילדים שלי יש אבא תת אלוף שיכול לאזן ולומר להם מה נכון ומה לא נכון. אבל אין מי שיאזן ילד בן 14 שקורא ארבע שנים רצוף את עלוני השבת האלה. מה הוא יחשוב? למה לו להתגייס למקום של אנשים שממש לא רוצים את טובת עם ישראל? שיושבים בצה"ל חבורה של אנשים שכל מה שהם רוצים זה רק את חולשתה של מדינת ישראל?".

צה"ל הוא לא מחנך האומה

הקרע בין הציונות הדתית לצה"ל החל לדעת פייראיזן בתקופת ההתנתקות, ואחר כך במלחמת לבנון השנייה, שהגיעה מיד לאחר ההתנתקות. פייראיזן, שגדל בנווה צוף והתגורר בה בעבר, סיפר כיצד לחצו עליו גורמים בציונות הדתית להתפטר מצה"ל כדי לסכל את תוכנית ההתנתקות: "בשנת ההתנתקות מגיעים אליי ואל הרבה חברים שלי ואומרים לנו את המשפט הבא: 'שיהיה לכם ברור שאתם אשמים באירוע. אם אתם קמים ומודיעים שאתם עוזבים את צה"ל – לא תהיה התנתקות'".

פייראיזן שולל מכול וכול את הרעיון לסרב לפקודת עקירת יישובים, שלדבריו מוביל לאנרכיה: "אני לא רוצה להגיד שזו פסגת היהירות, אבל בעיניי זו פסגת חוסר ההבנה הבסיסית של התפקיד שלנו. אם כולנו היינו עוזבים, הצבא היה מצופף שורות והיה עושה את המשימה שלו. הציבור הדתי-לאומי במדינת ישראל הוא בין 15 ל‑16 אחוז, זהו. אם הדתיים היו עוזבים - לא היה קורה שום דבר. מה שכן היה קורה זה שאחרי שהיינו חוזרים לצבא ולממלכתיות, זה כבר היה מאוחר מדי ובלתי אפשרי".

בשנים האחרונות נשמעות קריאות תיגר על הלגיטימיות של חינוך החיילים בפקודה. פייראיזן התייחס לשאלה למה בכלל צריך חיל חינוך: "צה"ל הוא אחד הצבאות הבודדים, יחד עם צפון קוריאה, שיש להם חיל חינוך. למה בכלל צריך חיל חינוך? התשובה היא שאם אנחנו מבינים שהיעד המרכזי שלנו הוא לנצח בכל מערכה, ופועל יוצא של זה הוא הדרישה למסור את הנפש, ברור לנו שהחייל חייב להאמין בצדקת הדרך ולהבין על מה הוא נלחם".

ומכל מקום, קצין חינוך ראשי מדגיש כי צה"ל איננו מחנך האומה וחיל החינוך הוא לא המחנך של צה"ל: "צה"ל הוא לא מחנך האומה, אף אחד לא הטיל עליו את התפקיד הזה והוא לא אמור לעשות זאת. מי שמחנך את החיילים הם ההורים והמורים, ובצה"ל המורים הם המפקדים. חיל החינוך צריך לתת למפקדים את הכלים לעשות זאת". מתוך ההבנה שצה"ל איננו מחנך האומה, הוא מקפיד שבסיורים לא יעסקו בנושאים שנויים במחלוקת פוליטית או דתית.

השיחה הסתיימה בשאלה של אחד המשתתפים לפייראיזן כיצד דבריו, שצה"ל אינו מחנך האומה, עולים בקנה אחד עם ההשוואה שערך סגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן בין תהליכים שמתרחשים בחברה הישראלית לבין תהליכים שהתרחשו באירופה ובגרמניה לפני 80 ו‑90 שנה. קצין חינוך ראשי בחר שלא לתקוף ישירות את ההתבטאות של האלוף גולן, אך חזר שוב על עמדתו העקרונית שאסור שצה"ל יעסוק בנושאים שנויים במחלוקת או שיחנך את העם.