מזה שנים התקבע ט"ו בשבט בתודעה הישראלית כחג הנטיעות. בשנים האחרונות אנו עדים לשתי מגמות מעניינות באופן ציון ט"ו בשבט בחברה הישראלית, המשלימות זו את זו וקוראות לנו לחשיבה מחודשת.
מגמה אחת מורה על כך שברבות השנים ישנם יותר ויותר סדרי ט"ו בשבט בסגנונות שונים ומשונים, מי נצמד למסורת חכמי צפת ומי מבכר שירי ארץ ישראל הישנה והטובה. הצד השווה שבהם הוא התכנסות בבית פנימה וסיפור ושיחה בשבחה של ארץ ישראל תוך טעימת פירות ומיני משקאות.
המגמה השנייה היא שבכל שנה נוטעים פחות ופחות. השטחים המיועדים לייעור הולכים ופוחתים עם השנים, וככל שהאוכלוסייה גדלה ומקומות היישוב מתרחבים. אך פרט לכך, זו אינה העונה המתאימה לנטיעות. יודעי דבר מספרים בסוד שגם בשנים שנטעו בט"ו בשבט בהיקפים נרחבים, לא הייתה זו יותר מהצגה חינוכית בשביל הילדים. בסופו של יום הנטיעות עברו אנשי קק"ל ואספו את השתילים שזה עתה ניטעו, והחזירו אותם למשתלה עד אשר תגיע העונה הנכונה לנטוע.
אנו בתנועת עזרא זיהינו את המגמה הזאת במוצאי שנת השמיטה האחרונה, והבנו שאם ברצוננו ליצוק לט"ו בשבט תוכן משמעותי, שאיננו עוד טיול חד יומי, עלינו לחשוב מחוץ לקופסה. עבודת החינוך היא כזו הדורשת מאיתנו כל הזמן לאתגר את עצמנו ולחשוב ביצירתיות המחוברת באופן עמוק לערכים שאליהם אנו מבקשים לחנך. לא נטיעות, כן עבודת כפיים. לא עוד טיול, כן ארץ ישראל. ומעל לכל אלה תרומה משמעותית לטבע ולסביבה בארץ ישראל ולעם ישראל.
כך יצרנו בכל אחת מהשנים האחרונות פעילויות שונות ומגוונות. החל משתילת עשרות אלפי ירקות בשדות שיבולם מיועד לנזקקים, דרך פריצת עשרות קילומטרים של שבילים בגוש עציון במלאות יובל לשחרורו, ועד ט"ו בשבט השנה שבו אלפי חניכי התנועה עטפו את ירושלים באהבה ועבדו ביחד עם ארגון השומר החדש בפעילות חקלאית לטיוב, שיפור, ניכוש ועידור במרחבי פארק ירושלים מסביב לעיר ובמורדות הסטף.
לעבודה החקלאית נלווית פעילות חינוכית ולימוד בנושא השמירה, כנושא המוביל של היום המיוחד הזה, כי לנטוע ולהתחדש זה חשוב – אבל צריך גם לדעת לשמור על הקיים ולטפח אותו, בבחינת "לעובדה ולשמרה". כך חניך שנוסע בגוש עציון מחובר לאזור לא רק דרך הרגליים אלא גם דרך הידיים שבהן עבד, ויודע בדיוק היכן עובר השביל שפרץ. חניכה שמטיילת במבואות ירושלים מרגישה קשר עמוק הרבה יותר לאדמה הזאת, שאותה עדרה וטיפחה לאורך שנים.
אנו קוראים למוסדות ולרשתות החינוך ולתנועות הנוער האחרות ללכת בעקבותינו ולהפוך מחדש את ט"ו בשבט ליום משמעותי וייחודי המחובר באופן עמוק לארץ ישראל, כאן ועכשיו.
הכותב הוא סמזכ"ל תנועת הנוער עזרא