"אנחנו לא משתלטים על העיר". חריש
"אנחנו לא משתלטים על העיר". חרישצילום: פלאש 90

סערה חדשה פוקדת את תושבי חריש בשבועות האחרונים. בעיר החדשה גרים כיום כ-14,000 תושבים, אך בשנים הקרובות היא צפויה לקלוט כעשרת אלפים תושבים חדשים מדי שנה, ולהפוך בתוך כמה שנים לעיר בסדר גודל של מודיעין.

בין הקבוצות שמתעניינות בקביעת מושבן בעיר המתפתחת נמצאת גם החסידות הירושלמית תולדות אהרן, שאנשיה מבקשים לשכן קבוצה גדולה של אנשי החסידות בחריש. בשיחות סגורות נשמע מנכ"ל חסידות תולדות אהרן, אהרן אייזנר, אומר כי בימים אלו הוא עמל, יחד עם יזמים וקבלנים בעיר, על שיווק דירות בחריש לאנשי החסידות. "יש פרויקטים שאנחנו משווקים לאנשים שלנו", אמר אייזנר. "אנחנו לא ממוקדים באזור מסוים בעיר, יש פרויקט אחד פה ואחד שם, ואנשים שרוצים לגור ליד החסידות יוכלו לבוא לגור שם. לא מדובר בשכונה אחת. למעשה היום יש בעיר קהילה ספרדית (חרדית – ש"פ) מאוד גדולה, וזה טוב. אנחנו רוצים להקים גם קהילה שלנו, חרדית אשכנזית ירושלמית, ואם זה יגדל זה טוב".

לשאלת אחד הרוכשים הפוטנציאליים אם מדובר בעיר חרדית, השיב אייזנר: "זו לא עיר חרדית. יש שם חילונים, יש דתיים לאומיים, זה מעורב. זו לא עיר שלנו, אנחנו לא משתלטים פה על העיר. אנחנו מחפשים מקום לגור בו, ותהיה בה בעזרת ה' קהילה גדולה של חרדים". אייזנר אף הוסיף כי מטרתו היא להביא לקליטת אלפי משפחות מחסידות תולדות אהרן בחריש.

בשנת 2012 קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כי חריש לא תהיה עיר חרדית בלבד, וכי הבתים בה ייבנו לכלל הציבורים. כיום 15 אחוזים מתושבי העיר הם חרדים, ובציבור הכללי בעיר חוששים כי הימצאות של חסידות קיצונית ואדוקה, שלא מכירה בסמלי מדינת ישראל, תרחיק תושבים אפשריים שחושבים להגיע לחריש ותעכב את קצת גדילתה.

"החרדים בעיר ייפגעו"

אחת השכונות שדירות רבות בה משווקות לציבור חסידי תולדות אהרן היא שכונת הפרחים, שם אנשי החסידות פועלים עם חברת ג'יי הנדסה לשיווק דירות בפרויקט של החברה לאנשיה. אבי דוד, אחד מתושבי השכונה, מספר על חששם של השכנים ובכלל של תושבי העיר: "יש בחריש מגוון של אוכלוסייה, יש דתיים, חרדים, חילונים, ואנחנו באמת בסדר עם כולם, כי יש קו שמנחה את כל התושבים. כולנו פועלים לפיתוח העיר עם החינוך הממלכתי והגופים הממלכתיים. אין לנו בעיה עם אף אחד שבא לגור כאן, אבל פה לא מדובר בקבוצה שבאה להיות חלק, אלא אנשים שיהיה קשה לנהל איתם חיים משותפים בעיר, וכניסה של קבוצה קיצונית ומבודדת כזאת תאיים על האיזון של כולנו".

דוד ותושבים נוספים מתכננים כמה צעדים נגד כניסתם של אנשי החסידות. "אנחנו לא באים להילחם עם אף אחד, אלא למצוא פתרון שיתאים גם לנו וגם להם. ננסה דרך משרד הפנים לראות אם אפשר לבנות בשבילם מיזמי מגורים במקומות אחרים, או שנפנה לראשי המועצה שינסו להגיע לפתרונות עם הרבנים של החסידות ולהבנה שהמקום הזה לא מתאים להם".

ואכן יצחק קשת, ראש עיריית חריש, מבין לליבם של התושבים. "אני מתנגד נחרצות לכניסה שלהם לעיר הזאת, ואני אעשה הכול כדי לעצור אותם", אומר קשת ל'בשבע'. מבחינה חוקית אין אפשרות לראש עיר למנוע מציבור מסוים לרכוש דירות ולהיקלט במקום המיועד לכלל הציבור, אך קשת מצהיר: "אומנם אין לנו דרך לעצור אותם מלבוא, אבל הם לא יקבלו ממני כראש עיר את השירותים שהם דורשים – מערכת חינוך משלהם, מבנים וכדומה. בדברים הללו הם לא יקבלו ממני עזרה. אני בעצמי דתי, אני חוזר בתשובה והצלחתי ליצור בעיר הזאת מגוון קבוצות ואוכלוסיות שגרות ביחד, חילונים ודתיים באותו רחוב ובאותו בניין בחיי קהילה והערכה הדדית. העסק עובד פה ממש יפה, ואני לא יכול לאפשר כניסה של קבוצה בדלנית, סגורה, שלא מכבדת את מוסדות המדינה ולא מסתדרת עם אחיה ואחיותיה, ובסופו של דבר מי שייפגע מזה הכי הרבה הם 15 אחוזים מתושבי העיר – החרדים שגרים פה וחיים בשלום ובשלווה עם כלל התושבים. זה לא מתאים להם ולא מתאים לנו".

בין היתר מאשימים התושבים את חברות הבנייה אשר משווקות את הדירות בתיאום עם החסידות לאנשיה. לדברי תושבים שדיברו איתנו, מדובר בפגיעה ברוכשים שכבר קנו דירה במקום, ששווק להם בהתחלה כמיועד להקמת שכונה דתית לאומית עם בתי כנסת, מוסדות חינוך ותנועות נוער של הציונות הדתית. לדבריהם, כשייכנסו לבתיהם עם גמר מלאכת הבנייה, לא ירגישו בנוח לגור בה כשימצאו עצמם בלב שכונה של חסידות תולדות אהרן. "בשביל בצע כסף מכרו אותנו ורימו אותנו כדי למכור מהר את הדירות שנותרו".

לא קיצוניים כמו פעם

מי שמבקש להרגיע את הרוחות הוא העיתונאי והפרשן החרדי בני רבינוביץ', שמכיר מקרוב את החסידות. "אני מכיר את החסידות כבר שנים רבות", מספר רבינוביץ' תוך שהוא מגולל את התפתחות תולדות אהרן לצורתה הנוכחית. "לפני 22 שנים, כשנפטר האדמו"ר הקודם, ר' אהרן קאהן, הייתה מחלוקת קשה מי יירש את האדמו"רות ואת מקום החסידות, והיה פיצול בין שני בניו. בזמן הפיצול, עד שהוכרעו דיני הירושה, הבן הצעיר, הרבי מתולדות אהרן ר' דוד קאהן, ישב במשך כמה שבועות באופקים. באותם ימים ליוויתי אותו, הסעתי אותו ממקום למקום, הוא עבר במושבים באזור ונפגש עם תושבי הדרום. הוא דיבר איתם בעברית, דבר נדיר בחסידות. בימים שלאחר מכן למדתי משהו מאוד חשוב על תולדות אהרן. האדמו"ר הנוכחי ביטל לחלוטין את השתתפות חסידיו בהפגנות הרחוב של נטורי קרתא והעדה החרדית, הנהיג סדרי לימוד תורה קבועים והפך את החסידות להרבה יותר תורנית מצד אחד ופתוחה וסובלנית מצד שני. הוא לא נותן להם להשתולל. אני אומר היום באחריות: הם לא אנשים שנאבקים, מפגינים, מוחים ועושים יותר מדי רעש. נכון שיש להם את הדעות שלהם, אבל הם רוצים לחיות את החיים שלהם בקהילה פנימה ולא כל המאבקים הם כן ציונות או לא ציונות. עובדה היא שאתה יכול לראות באירועי שמחת בית השואבה בתולדות אהרן הרבה חובשי כיפות סרוגות. הם רוקדים עם החסידים ומתקבלים שם יפה ובכבוד, ואני לא חושב שכניסתם למקום מסוים תפגע בתושבים האחרים או תיצור חיכוכים וויכוחים עם האוכלוסייה. הם יחיו את חייהם בלי להתערב בכלל בציבור התושבים הכללי".

מחברת ג'יי הנדסה הגיבו על הטענות שהובאו בכתבה: "ראינו את התגובות ברשתות ובפניות השונות וצר לנו על הטון של שיח השנאה. איש לא היה מעז לדבר כך על קבוצה ערבית, או אפילו על קבוצה להט"בית. רק כשמדובר בחרדים מעזים להוציא את כל השנאה. לגופו של עניין, לא מדובר בקבוצה של תולדות אהרן בלבד אלא של כלל החסידים, ואנו שמחים למכור לכל מי שמעוניין לקנות. אנו מזכירים לציבור כי העיר חריש יועדה ותוכננה לכתחילה לציבור החרדי, כך שלא ברור כיצד ניתן לטעון טענות בעניין".

מחסידות תולדות אהרן נמסר בתגובה על הדברים: "הציבור החרדי ביקש מהמדינה בשנים האחרונות לבנות ערים ייעודיות לחרדים כמו ביתר עילית, מודיעין עילית וכדומה. כמו כל דבר שאנחנו מבקשים המדינה מתעלמת, ומשלא מוקמות ערים חרדיות, אין לנו אלא למצוא מקומות בערים הקיימות. חריש הייתה אמורה להיות בהקמתה עיר חרדית, אך בסופו של דבר היא אינה כזאת, ואנחנו צריכים כן למצוא לנו מקומות לגור בהם".

באשר לחששות התושבים מעימותים וחיכוכים עם תושבי העיר, אומר אהרן אייזנר, מנכ"ל תולדות אהרן: "אשמח לפגוש את התושבים שחוששים, ולראות אם הם צריכים לחשוש ממני או שאני צריך לחשוש מהם".