מיזם 'הדר חכמים' של רשת הגרעינים התורניים 'הדר להדר' מבקש להביא את בוגרי ההסדר להשלמת לימודי הרבנות שהחלו בשנות הלימודים בישיבה.
על המיזם שוחחנו עם ראש גרעיני 'הדר להדר', הרב שמואל ששון.
"אנחנו מחנכים את האנשים לצאת החוצה ושהתורה תהיה תורת חיים. אחרי כעשר שנים בישיבה אנשים יוצאים החוצה, לפעמים מכורח החובה בכתובה להביא פרנסה, וחלום הרבנות לא בא לידי ביטוי. כך הרבה כישרונות של תלמידי חכמים פונים להוראה, הייטק ומקומות אחרים ועדיין יש להם חלום להשלים את החומר".
מוסיף הרב ששון ומציין כי רבים מבוגרי ההסדר משתלבים בגרעינים תורניים ומצאים את עצמם שם בתפקידים שונים, גם כמוסרי שיעורים, וככאלה הסמכה לרבנות וקישור עמוק למקורות ההלכה יסייע בידם.
הרב ששון מציין כי התכנית, בראשותו של הרב איתן זנבר, קיימת כבר כשש שנים במספר גרעינים ובמרוצת שנים אלה עשרות בוגרי התכנית ניגשו למבחני הרבנות כאשר לפחות מחצית מהם גם הוסמכו.
כשנשאל אם ניתן לקיים תכנית מוסדרת ומסודרת למי שעזבו את עולם הישיבה כל אחד בזמנו וכל אחד לאחר לימוד שונה של חומר, משיב הרב ששון כי בתכנית זו "כל אחד בוחר את הנושא שחסר לו, לפעמים עושים חזרה על נושא שלמדו כבר". הוא מציין כי מתוך עשרת המבחנים הנדרשים רבים מהלומדים כבר עברו חלק מהמבחנים ונותר להם להשלים את החסר. בתכנית שעיקרה לימוד של ערב בשבוע וחזרה של שעה ביום לצד מאמץ מרוכז בתקופה שלפני מבחנים, ניתן לבצע את המהלך בהצלחה.
הרב ששון מעיר כי השלמת לימודי הרבנות מעניקה ללומד גם הרחבת אופקים הנוגעת לאורחות חייו התורניים וההלכתיים, הסיבות והמקורות למעשים יומיומיים מתבררות ובין השאר גם מתגלות קולות הלכתיות שאינן ידועות אך קיימות בהלכה.
לדבריו אמנם המתכונת שאותה הוא מקדם מזכירה מעין הכנה למבחן פסיכומטרי, אך הוא אינו מקבל את ההשוואה ומסביר כי הלימוד במסגרת מחייבת ומלמדת הכרחי ללימוד נכון של שולחן ערוך.
"אנשים מצטרפים גם בגיל פנסיה וגם ממסגרות מקבילות כמו צורבא מרבנן. רובנו משקיעים מספר שעות בשבוע בלימוד תורה ורבים מרגישים שהלימוד מפרנס את הנפש, אבל לא מקיף נושא. יש תחושה שלימוד התורה לא נסגר כתחום שלמדתי ונבחנתי עליו. אנחנו מעודדים את האנשים ללמוד עוד קצת ולהגיע לבחינה. הגענו לבאר ואנחנו לא שותים את המים. יש הרבה חבר'ה מצוינים ומעולים שצריכים עוד טיפה להתאמץ ולקחת אחריות".