על ימי המצוקה הכלכלית העוברים על משפחות רבות שוחחנו עם דוד קוכמייסטר, מנכ"ל 'פעמונים' המלווה משפחות בדרך ליציאה ממשברים כלכליים.
"זו תקופה מאגרת מאוד את כולם, גם את האלה שיש להם יותר ובוודאי אלה שיש להם פחות", אומר קוכמייסטר ומספר: "אנחנו נתקלים באוכלוסיה שבעבר פחות פנתה אלינו ובמקרים קשים של מי שכבר פנו בעבר כאשר האתגר הראשון הוא היעדר הכנסות בתקופת החל"ת".
"כעיקרון אנחנו אומרים לאנשים לחיות ממה שיש להם ולא ממה שאין להם. זו העצה הראשונה למי שרוצה להשתקם כלכלית. כעת זה מאגר שבעתיים. אנחנו בשעת חירום, זו שעה שדומה לשעת מלחמה ובמלחמה פותחים ימ"חים", הוא אומר ומדגיש לאורך כל השיחה אתו את ההשוואה בין עת חירום כלכלית לעת חירום מלחמתית:
"האוכלוסייה מתחלקת בין מי שיש לו ימ"ח לבין מי שאין להם, וגם במלחמה לא תמיד יש ימ"חים וההתנהגות צריכה להיות דומה. מי שיש לו ימ"חים מרגיש יותר נוח ומי שאין לו מתנהג כמי שאין לו, כלומר פונה לסביבה, למדינה, לצבא ולרשויות כדי שהם אלה שיספקו לו את מחסורו, והמדינה נערכת לדברים כאלה".
"כשהיו פצמ"רים המדינה שלחה לדרום מיגוניות וכיוצא באלה ואנשים מצאו עצה. כך גם כאן, אם אין ימ"חים צריך להכיר את מה שהרשות יכולה לתת", אומר קוכמייסטר הרואה כאחת ממשימותיו של ארגונו את תיווך הידע אודות השירותים והמענים שהמדינה נותנת לאזרחים במצוקה לבין אותם שזקוקים לסיוע הזה.
במקביל, הוא אומר, "אנחנו אומרים למי שמרגיש שהכול אבוד, שגם במצב כזה כשאתה מתוכנן ושקול וחושב מה באמת צריכים, מה השירותים הבסיסיים שבאמת צריכים, צריך למקד את התכנון ואז ניתן לפתוח עיניים ולראות את האפשרויות שנמצאות סביבכם".
"הדבר האלמנטרי ביותר הוא שכאשר אדם מפוטר או יוצא לחל"ת המדינה נתנה מענה של דמי אבטלה מורחבים מובטחים עד אמצע השנה הבאה, מה שמאפשר לאדם לקבל את החלק העיקרי מהכנסתו כדי להתקיים. זה מצריך להיכנס לאתר הביטוח הלאומי ולדאוג לכך שהכספים הללו יגיעו. לא להזניח את זה".
"דוגמא נוספת, אנשים במצבים שכאלה לא פעם צוברים קנסות וחובות. ברוב המקרים יש אפשרות להגיע לתהליכי דחיית חובות או השהייה. צריך לבדוק את האפשרות הזו, לפנות לאותו גוף ולבקש את הדבר. לא להזניח. ולבקש התחשבות במצב. הרבה אנשים מרוב שהם במצוקה הזו לא מטפלים בדברים. חשוב לדעת שיש אופק בקצה המנהרה החשוכה הזו אבל צריך לטפל ולא להזניח את זה".
"כשמשפחה תטפל היא תגלה שהיא יכולה לטפל ברוב הדברים, גם אם לא בכל הדברים. בשביל זה אנחנו כאן בפעמונים לצידם. אנחנו מעדכנים את המלווים שלנו ובודקים את הפתרונות. בדרך כלל 3000 משפחות מלוות אצלנו. יש לנו 15000 בקשות. אנחנו מעבירים הרצאות וסנדאות לעשרות אלפי אנשים. המידע והטיפים מצטבר אצלנו באתר לכל פונה, הצעות להתנהלות בתקופה קשה, לפני חגים, ניתוחי מצבים ופתרונות שניתנו בעבר. יש באתר גם צ'אט ואפשר ליצור קשר עם המתנדבים שלנו".
האם יש מצבים שבהם אין גם למלווים של 'פעמונים' מענה? "יש גם מקרים כאלה. לרוב הם מתגלים בשיחה הראשונה. יש משפחות שאנחנו לא מצליחים איתם. אנחנו מדברים על 77 אחוזי הצלחה בליווי. זה אחוז גדול ואנחנו מנסים להרחיב אותו, אבל יש כאלה שאנחנו לא מצליחים. מי שלא מצליחים איתם זה לא בגלל המצב המורכב של המשפחה, אלא בדרך כלל בגלל קושי של המשפחה לגייס משאבים נפשיים להתמודדות. דרושה נחישות לקחת את גורל המשפחה בידיים".
קוכמייסטר חוזר אל משל המלחמה: "כשיש הפצצה בחוץ, משפחה שתתמגן יש לה סיכוי גדול יותר להינצל. משפחה שתשב אדישה מול הרעה תידרדר".
עוד הוא מספר על רשויות מקומיות החוברות ל'פעמונים' על מנת לסייע לתושביהן. בירושלים, לדוגמא, מעודדת העירייה משפחות להיעזר בליווי מתנדבי הארגון. "המעורבות והתודעה הזו יכולות בהחלט לסייע למשפחות שחושבות שהמצב הוא אבוד ולדעתנו הוא לא".