מחקר חדש קובע: חסך בשינה אצל ילדים פוגע בהתנהגות ומחריף את בעיות קשב וריכוז.
ממצאים חדשים של מחקר שנערך באוניברסיטת ת"א מצביעים על כך ששינויים מתונים יחסית של משך השינה של ילדים יכולים להשפיע בצורה משמעותית על ערנותם ועל תפקודם השכלי.
במחקר שמתפרסם השבוע בירחון "Child Devlopment" בחנו החוקרים פרופ' אבי שדה, פרופ' עמירם רביב וד"ר רעות גרובר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת ת"א את ההשלכות של שינויים של קיצור או הארכת השינה בכשעה למשך שלושה ימים.
"בחרנו לבחון שינויים אלה", הסביר פרופ' שדה, "כיון שהם מקבילים לדרמות ולמאבקים האמיתיים שמתנהלים בהרבה בתים בין הורים מותשים לבין ילדיהם המעונינים לראות עוד תוכנית טלביזיה או לבלות עוד שעה באינטרנט.
תוצאות המחקר מצביעות על הצורך במודעות של הורים ואנשי מקצוע למחיר הכבד שילדים משלמים על חסך שינה גם אם הוא קל לכאורה".
נמסר כי מחקרי העבר נערכו בעיקר במבוגרים והתבססו על קיצור שינה דרמטי או חסך שינה מוחלט. במחקר הנוכחי, הילדים קיבלו שעון מיוחד שתיעד את שנתם של 77 ילדים בכיתות ד' ו-ו' בביתם במהלך שבוע הלימודים.
ביומיים הראשונים הילדים התבקשו לישון כהרגלם. בבוקר יום הלימודים הילדים נבחנו באמצעות מבחני מחשב שבודקים יכולת למידה, זיכרון, וקשב וריכוז.
בערב היום השלישי הילדים והוריהם קיבלו טלפון שביקש ממחציתם ללכת לישון שעה יותר מוקדם בשלושת הימים הבאים ומהמחצית השנייה ללכת לישון שעה יותר מאוחר.
ביום השישי, לאחר שלושת ימי קיצור או הארכת השינה הילדים נבחנו שוב באמצעות אותה סוללת מבחני מחשב.
התוצאות הצביעו על כך שביצועיהם של הילדים שקיצרו את שנתם (בממוצע כארבעים דקות כל יום למשך שלושה ימים) במטלות של זיכרון, קשב וריכוז נפגעו בצורה משמעותית בעוד שביצועם של הילדים שהאריכו את שנתם השתפר בצורה ניכרת.
מאחר ומבחנים אלה מנבאים הצלחה בלימודים הרי שניתן להסיק שגם תפקודם הבית ספרי והישגיהם של ילדים שאינם ישנים מספיק נפגעים בצורה משמעותית.
מחקרים קודמים מצביעים על כך ששנתם של הילדים הולכת ומתקצרת מעשור לעשור ככל הנראה עקב פיתויים כגון טלביזיה, אינטרנט ועיסוקים חברתיים ולימודיים.
במחקר קודם נמצא גם שהילדים הישראלים נוטים לישון אף פחות משאר הילדים באירופה.
"מחקרים אלה ואחרים", מוסיף פרופ' שדה, "מצביעים על כך שרבים מהילדים בדורנו הם חשוכי שינה, והבעיה מחריפה ככל שהם מתקרבים לגיל ההתבגרות.
לדברי פרופ' שדה: "הורים שחושדים שילדם אינו ישן מספיק, או שהוא מגלה סימני עייפות ועצבנות במשך היום, או שהוא מאריך את שנתו בצורה קיצונית בסופי שבוע, יכולים לבחון ביחד עם הילד את ההשלכות של הארכת שעות השינה לתקופה קצרה על מנת להגיע למסקנה האם הילד אכן זקוק לשינה נוספת כדי לתפקד בצורה הטובה ביותר. צריך לזכור שבעיות התנהגות ובמיוחד בעיות קשב וריכוז עלולות להחריף בשל חסך שינה".
ממצאים חדשים של מחקר שנערך באוניברסיטת ת"א מצביעים על כך ששינויים מתונים יחסית של משך השינה של ילדים יכולים להשפיע בצורה משמעותית על ערנותם ועל תפקודם השכלי.
במחקר שמתפרסם השבוע בירחון "Child Devlopment" בחנו החוקרים פרופ' אבי שדה, פרופ' עמירם רביב וד"ר רעות גרובר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת ת"א את ההשלכות של שינויים של קיצור או הארכת השינה בכשעה למשך שלושה ימים.
"בחרנו לבחון שינויים אלה", הסביר פרופ' שדה, "כיון שהם מקבילים לדרמות ולמאבקים האמיתיים שמתנהלים בהרבה בתים בין הורים מותשים לבין ילדיהם המעונינים לראות עוד תוכנית טלביזיה או לבלות עוד שעה באינטרנט.
תוצאות המחקר מצביעות על הצורך במודעות של הורים ואנשי מקצוע למחיר הכבד שילדים משלמים על חסך שינה גם אם הוא קל לכאורה".
נמסר כי מחקרי העבר נערכו בעיקר במבוגרים והתבססו על קיצור שינה דרמטי או חסך שינה מוחלט. במחקר הנוכחי, הילדים קיבלו שעון מיוחד שתיעד את שנתם של 77 ילדים בכיתות ד' ו-ו' בביתם במהלך שבוע הלימודים.
ביומיים הראשונים הילדים התבקשו לישון כהרגלם. בבוקר יום הלימודים הילדים נבחנו באמצעות מבחני מחשב שבודקים יכולת למידה, זיכרון, וקשב וריכוז.
בערב היום השלישי הילדים והוריהם קיבלו טלפון שביקש ממחציתם ללכת לישון שעה יותר מוקדם בשלושת הימים הבאים ומהמחצית השנייה ללכת לישון שעה יותר מאוחר.
ביום השישי, לאחר שלושת ימי קיצור או הארכת השינה הילדים נבחנו שוב באמצעות אותה סוללת מבחני מחשב.
התוצאות הצביעו על כך שביצועיהם של הילדים שקיצרו את שנתם (בממוצע כארבעים דקות כל יום למשך שלושה ימים) במטלות של זיכרון, קשב וריכוז נפגעו בצורה משמעותית בעוד שביצועם של הילדים שהאריכו את שנתם השתפר בצורה ניכרת.
מאחר ומבחנים אלה מנבאים הצלחה בלימודים הרי שניתן להסיק שגם תפקודם הבית ספרי והישגיהם של ילדים שאינם ישנים מספיק נפגעים בצורה משמעותית.
מחקרים קודמים מצביעים על כך ששנתם של הילדים הולכת ומתקצרת מעשור לעשור ככל הנראה עקב פיתויים כגון טלביזיה, אינטרנט ועיסוקים חברתיים ולימודיים.
במחקר קודם נמצא גם שהילדים הישראלים נוטים לישון אף פחות משאר הילדים באירופה.
"מחקרים אלה ואחרים", מוסיף פרופ' שדה, "מצביעים על כך שרבים מהילדים בדורנו הם חשוכי שינה, והבעיה מחריפה ככל שהם מתקרבים לגיל ההתבגרות.
לדברי פרופ' שדה: "הורים שחושדים שילדם אינו ישן מספיק, או שהוא מגלה סימני עייפות ועצבנות במשך היום, או שהוא מאריך את שנתו בצורה קיצונית בסופי שבוע, יכולים לבחון ביחד עם הילד את ההשלכות של הארכת שעות השינה לתקופה קצרה על מנת להגיע למסקנה האם הילד אכן זקוק לשינה נוספת כדי לתפקד בצורה הטובה ביותר. צריך לזכור שבעיות התנהגות ובמיוחד בעיות קשב וריכוז עלולות להחריף בשל חסך שינה".