באלול תשע"ד כשעברתי בערב ברחוב עמוס, לפתע הבחנתי ביהודי זקן, הדור פנים, שצעד ברחוב את צעידת הערב, מלווה ביהודי נוסף. כיון שאני אוסף חומרים על סבי זקני, רבי יעקב משה חרל"פ, עליו כתבתי את הספר שירת הי"ם, כהרגלי בקודש פניתי גם ליהודי הדור פנים זה ושאלתיו: כבודו יכול לספר לי על הרב חרל"פ?! להפתעתי הרבה החל אותו יהודי לספר לי, תוך כדי שהוא ממשיך לצעוד ברחוב. וכך סיפר: "בדידי הווה עובדא". לפני כשבעים שנה פעם נכנס רבי יעקב משה חרל"פ לאבי, וישב מס' דקות מהרהר בדממה תוך כדי שהתנענע בריכוז. לבסוף פנה הרב חרל"פ לאבי ואמר: כיוון שאתה צדיק הדור וכתוב "צדיק גוזר והקב"ה מקיים" מבקש אני ממך שתגזור שיבוא משיח צדקנו ויגאל את עמו ישראל מכל צרותינו. ענה אבא: "אני מאותם צדיקים שהקב"ה גוזר ואני מקיים..." באותו רגע נזכרתי שהרב לורנץ כבר סיפר לי סיפור זה על הרב המפורסם הרב יצחק זאב סולובייצ'יק (ספר שירת הי"ם עמוד 412). פניתי לרב ואמרתי: כבוד הרב עכשיו אני יודע מי אתה, אתה הרב משולם דוד סולובייצ'יק, הבן של ולולה (כך מכונה הרב יצחק זאב סולובייצ'יק). הרב חייך אלי והחזיק אותי בחום וצחק. הרב שאלני מי אני, וספרתי שאני הנין של הרב חרל"פ, והוצאתי לאור את הספר שירת הי"ם - על הרב חרל"פ. כששמע הרב סולובייצ'יק שאני נינו של הרב חרל"פ, הוא החל להתלהב ואמר וחזר ואמר מס' פעמים:" אין היום כמו רבי יעקב משה חרל"פ. אין כזה היום. אין דברים כאלה..." כעת כשהבנתי שהיהודי שאני צועד עימו זה הרב סולובייצ'יק, הבנתי למה כל אותן דקות שובל של אנשים חרדים יקרים צעד מאחורינו מנסים לשמוע מה הרב מדבר עימי - עם הבחור הסרוג והפשוט שנועל סנדלים ולבוש חולצה קצרה. כל פעם שהרב הרים מבטו הנוקב והסתכל אחורה לעבר שובל האנשים שהתלוו אלינו ללא רשותו, מייד הם ממש קפצו בפחד אחורה עקב מבטו התקיף. הרב הוסיף וסיפר: שכאשר אביו הרב מבריסק, שמע שהרב חרל"פ חלה ורצה לצום, דאג שהרב חרל"פ לא יצום שלא יסכן את חייו... הגאון הגרי”ז מבריסק החשיב מאוד את הגאון רבי יעקב משה חרל”פ ואמר עליו שהוא עובד ה.’ בבואו לירושלים שלח הגרי”ז את בניו בערב שבת לאחר חצות לחזות ברב חרל”פ מלובש בבגדי שבת-קדש באמירת שיר השירים שלו, שנאמרה מתוך דבקות נפלאה.” (הרב שריה דבליצקי שירת הים עמ' 206) כשנפרדתי מהרב סולובייצ'יק הבטחתי להביא לו את הספר שירת הי"ם על הסבא הרב חרל"פ. רק כשהתרחקתי לאחר שנפרדתי בתודה מהרב, והלכתי לדרכי הסבירו לי הסובבים שאיני מבין בכלל את גודל ה"אייטם": "זכית שהרב משולם דוד סולובייצ'יק הספון בד' אמות של הלכה קרב אותך וסיפר לך באהבה סיפורים על אביו ועל הרב חרל"פ". עברו שנים והגעתי שוב לבית הרב סולובייצ'יק לקיים הבטחתי ולהביא את הספר. סיפרתי לרבנית שזכיתי לראיין גם את אחיה הרב הגאון ראב"ד העדה החרדית הרב משה שטרנבוך. אמרתי לה שאני רוצה לצלם את הרב סולובייצ'יק עם הספר שירת הי"ם. שאלה הרבנית: היכן ניתן להשיג את הספר? עניתי שבדיוק הגעתי להעניק להם את הספר במתנה. שאלתי את הרבנית מתי אוכל שוב לפגוש את הרב והיא הסבירה שאגיע פעם לאחר שהרב מסיים את שיעורו היומי. עבר עוד זמן והגעתי שוב במטרה לנסות לפגוש את הרב סולובייצ'יק. הרב מלטף בחום את ידו של יאיר חרל"פ צילום:יאיר חרל"פ השיעור הסתיים ודפקתי על הדלת. המשב"ק שיצא הסביר לי שהרב עבר ניתוח בעיניו ולא מומלץ שאכביד עליו. הבנתי והסכמתי וכמעט עזבתי. אבל העקשנות שלי לא נתנה לי ללכת. דפקתי שוב והרבנית פתחה וסיפרה לרב שיאיר חרל"פ הגיע לשמוע על הרב חרל"פ. הנס קרה והכניסוני. הרב מייד שאל בקול תקיף: מה אתה רוצה? "לשמוע על הרב חרל"פ" עניתי מייד. החום והאהבה מייד נשפכו מהרב. ניצלתי את ההזדמנות ולחצתי על המסרטה והתחלתי לברר עם הרב את דיוקם של מס' סיפורים הקשורים לאביו, הרב מבריסק. הפגישה התארכה וקומץ מתלמידיו נצמד לחלון, ולא האמינו שהרב עדיין מדבר איתי. לאחר מכן הרב והרבנית החלו להתעניין בי ובמשפחתי, ביישוב בית אל ובמצב הבטחוני. הערבים לא מציקים לכם? שאל הרב. הרב מבריסק נהג להזמין את הרב חרל"פ דרך קבע לשמחותיו והושיבו ב'מזרח' (הרב שריה דבליצקי) לא. הם פוחדים... עניתי. פוחדים תמה הרב? בטח, עניתי וראו כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך... הרב לא וויתר והמשיך לברר על בית אל וגם על ישיבת הרב בוצ'קו בכוכב יעקב. אני בקשתי לצלם את הרב עם הספר שירת הי"ם והוא ליטף את ידי בחום וטען שלא נוהג להצטלם. שאלתי את הרב אם יש לו מכתבים שכתב הרב חרל"פ לטובת הספר החדש "אגרות מרום" (היוצא אור בימים אלו). הרב ברכני "ה' ישמור עליכם". ביטחון התושבים היהודים מאוד מאוד העסיק את הרב. מספר ימים אח"כ כשנרצחו מס' חיילים, ותושבת היישוב נפצעה קשה, נזכרתי בדאגתו הגדולה של הרב. כתבו: יאיר חרל"פ והרב אבישי גרוסר
