הרב שמואל אליהו, רבה של צפת, קורא לזכור בליל הסדר לא רק את ניסי היציאה ממצרים, אלא גם את ניסי העת הזו, העת החדשה. שוחחנו אתו על כך.
אז איך משלבים את סיפורי הדורות הללו בסיפורי יציאת מצרים? הרב אליהו ממליץ על סדר מובנה כמו זה של ההגדה, מתחיל בגנות ומסיים בשבח, לספר בתחילה על הגלות, על השואה, האינקוויזיציה, הפרעות והשמדות ומכאן לעבור להצלת ה' אותנו מידם, "זכינו לרשת את הארץ, לחזור להרי יהודה ושומרון, יש אלפי ישיבות, עשרות אלפי לומדי תורה, הכלכלה פורחת", מזכיר הרב אליהו המוסיף תזכורת גם מדברי הנביאים ירמיהו וישעיהו שקבעו שניסי הדור האחרון יהיו גדולים יותר מניסי יציאת מצרים עד כדי כך שניסי יציאת מצרים יישכחו.
בדבריו מציין הרב אליהו את המחלוקת בין הדעה לפיה יש לעסוק בליל הסדר אך ורק בניסי הדור האחרון ולוותר על ניסי יציאת מצרים, לבין דעת חכמים שהתקבלה ולפיה יש לספר גם את אלה וגם את אלה, אך להקפיד שניסי יציאת מצרים יהיו תפלים לניסי הדור הזה, כך שאם השקענו שעה בקריאה ההגדה הרי שיש להשקיע לפחות שעתיים בסיפור ניסי התקופה האחרונה וראוי שכל אדם יספר על צאת משפחתו מהגלות וכך ילדי המשפחה יכירו את סיפורם האישי, סיפור נס בפני עצמו.
הרב אליה מזכיר את הכתוב "אשר גאלנו וגאל את אבותינו", ואת הכתוב "אשר עשה לנו את הניסים", ביטויים המלמדים שבראש ובראשונה עלינו לזכור ולספר את הניסים שקרו לנו עצמנו ולאחר מכן את ניסי אבותינו.
אז למה קשה לנו לזכור ולספר את ניסי עצמנו ואנחנו מעדיפים להתמקד בסיפורי העבר הרחוק? "מישהו פעם הסביר לי שממרחק זמן רואים את הדברים בפרספקטיבה רחבה ולא בגובה של מטר ושבעים", אומר הרב אליהו המציין כי גם ישראל היוצאים ממצרים ראו לכל היותר את גבו של מי שהולך לפניהם ולא ידעו להכיר בגודל הנס שלהם עד ששאלו 'היש ה' אם אין'. גם בהם הייתה מוטמע חוסר אמונה.
"בשנה האחרונה ירדה אנטישמיות באירופה בעשרה אחוז. הם רואים את מעלתה וכישרונה של ישראל. ירדה ההתעניינות בנושא הפלשתיני בעשרים אחוז. זה לא רק המדינות שכרתו איתנו הסכמי שלום, אלא שרמת ההערכה לישראל עולה, תחת היות ישראל עזובה", מדגיש הרב אליהו. "אנחנו עסוקים במסכות ובגובה האף, אבל כשמגביהים עוף רואים את הדברים. לדוגמא לבנון, שבה יש 250 אלף טילים שמכוונים אלינו, קרסה כלכלית בשנה האחרונה. אין שם לחם וחלב, אין דלק. זה נס. ראה את מה שקורה בסוריה ובאיראן התרסקות המטבע שם, על כל אלה צריך להגיד תודה".
בהזדמנות זו אנו מזכירים את כינוסי אמירת ההלל שהרב מקיים לאורך ימי חול המועד, והרב אליהו מציין כי ההלל הנאמר הוא הלל מורחב ועניינו הוא זכירת חסדו המתמשך של הקב"ה עלינו עד היום ולא כנס וכחסד חד פעמיים. כך עולה גם מהביטוי 'כי לעולם חסדו' וגם מ'נשמת כל חי'. "בכל פעם שאומרים הלל מתייחסים גם לעכשיו".