סנגוריו החדשים של עמירם בן אוליאל, אשר הורשע ברצח שלושת בני משפחת דוואבשה בכפר דומא, נערכים לדיון בערעור שהגישו לבית המשפט העליון.
עורכי הדין, אביגדור פלדמן ויהושע רזניק, הגישו כחלק מההליך עתירה לגילוי ראייה חסויה, בנוגע לאישור שהתקבל להפעלת עינויים בחקירת פרשת דומא.
במסגרת העתירה מבקשים הסנגורים לקבל לידיהם חומרי חקירה שלא נמסרו עד כה להגנה בתיק, ובהם תוכן פגישת בכירי הפרקליטות בעניין הפעלת העינויים בחקירת רצח בני משפחת דוואבשה.
נציין כי בית המשפט העליון הורה לפרקליטות להשיב לעתירתם של עורכי דינו של בן אוליאל עד מחר (שלישי).
אחת הטענות אותה מגבשים עורכי הדין לקראת הערעור, היא כי "חקירות הצורך" שעבר בן אוליאל – שכללו עינויים ואלימות, לא היו חוקיות ונעשו שלא כדין, כך שההודאות שנמסרו תחת עינויים אלו אינן קבילות.
"יש בחומרים המבוקשים עתה כדי לסייע להגנה", נכתב בדרישה שנשלחה לפרקליטות, "בהפרכת הטענה כי חקירת הנאשם היא חקירת צורך, דהיינו עוברת באותו חריר של צורך שנשאר לכאורה פתוח בבג"ץ 5100/94, פסק דין העינויים. בערעור נטען, גם על יסוד החומרים המבוקשים, כי לא הייתה זו חקירת צורך, כי הפצצה המתקתקת למזלנו לא הייתה ולא נבראה".
עוד טענו עורכי הדין כי כל המעורבים בחקירה כולל היועץ המשפטי והמשנה לו, ידעו כי אין מדובר בחקירת צורך, "מכוח הסכמה שבשתיקה לנצל את הימים האחרונים לאיסור הפגישה, לפני שיעלה על הבמה עורך דין של המערער וימנע את חקירת הצורך והשימוש בעינויים, כדי לחלץ הודאה מן המערער".
בין החומרים שמבקשים עורכי הדין בדרישה, נכללים פרוטוקול וזיכרון דברים מישיבת מטה של השב"כ, עליה סיפר עו"ד רז נזרי – המשנה ליועמ"ש, בתוכנית "עובדה" בחודש ינואר 2020, וכן תיעוד הדיווח ליועמ"ש דאז, יהודה ויינשטיין, אודות השימוש בעינויים ותוצרי החקירה שהתקבלו במהלך הפעלת העינויים.
בנוסף, מבקשים עורכי דינו של בן אוליאל חומרים הקשורים להוראות פנימיות בשב"כ, בעניין חקירות צורך, הכוללות את ההנחיות על הפעלת אמצעי חקירה מיוחדים, מבחינת האישורים שנדרשים להן ומבחינת מהותם של האמצעים הללו. "ממסמכים אלה נלמד כי חקירת צורך היא אמצעי קבוע בשב"כ המעוגן בהנחיות פנימיות, המפרטות מי מוסמך לאשר חקירת צורך ובאיזה אמצעים על החוקר להשתמש מבחינת מנגנון גרימת הכאב, הזמן המקסימלי להפעיל אמצעי זה וכמה פעמים ניתן להשתמש במהלך חקירה אחת באמצעים 'מיוחדים', אלה", נכתב.
לבסוף מבקשים עורכי הדין בדרישתם את החומר החסוי ששימש להארכת איסורי המפגש של בן אוליאל עם עו"ד במהלך כל ימי החקירה "בערעור יטען המערער באמצעות באי כוחו כי 'חקירת הצורך', שנטענה בבית המשפט קמא על ידי התביעה, הייתה אחיזת עיניים, כי ברור מאליו שהחקירה נועדה לקבל מהמערער הודאה באישומי דומא, ולא היה לה ולא כלום עם מטרה סיכולית, שהייתה עשויה להצדיק בדיעבד אמצעי חקירה אלימים, כי בכירי השב"כ מיהרו ליועמ"ש כדי לפרט בפניו את הצורך להפעיל 'חקירת צורך' כדי לחלץ מהמערער הודאה בפרשת דומא".
עוד נכתב בדרישה כי הדחיפות במפגש עם היועמ"ש נבעה מהעובדה שהזמן שהוקצה לחקירה בעינויים הלך ואזל, ומניעת הפגישה של בן אוליאל עם העו"ד נועדה לשכנע אותו להמשיך ולמסור הודאות שווא, למרות בקשותיו התכופות להיפגש עם עורך דינו.
"על כן נבקש לקבל במסגרת חומרי החקירה, את מלוא החומר הסודי שהוגש לבית המשפט במסגרת הבקשה להאריך את איסור הפגישה, מיום 16.12.2016 ועד יום 20.12.2015 ולאחר מכן לבקשה להאריך את איסור המפגש, עד לקץ כל הימים הקבועים בחוק".
בהמשך הדרישה הובאה באופן מפורט התנהלות המשטרה במהלך החקירה, ניסיונות ההלבנה של העינויים בידי המשטרה והמניעה המתמשכת של המפגש בין בן אוליאל לעורך הדין.
"אנחנו משוכנעים כי בחומר הסודי שנמסר לבית המשפט כדי להאריך את איסורי המפגש, נמצא חיזוק לטענה כי הארכות אלה של איסורי המפגש התבקשו כדי למנוע מן המערער לשמוע מעוה"ד שלו ייעוץ משפטי העומד בניגוד ל'ייעוץ המשפטי', שבו הולעט המערער על ידי חוקריו מן השב"כ ומן המשטרה.
מן התיק עולה בבירור כי לא היה כל צורך חקירתי להאריך פעמיים את איסור המפגש, כי ניתן היה לקיים חקירות אלה לאחר פקיעת איסור המפגש, כי המניע היחיד והבלעדי שהיה להארכה נוספת של איסור המפגש, היה כדי למנוע מהמערער לשמוע מעורך הדין שלו כי מוטב לו לשמור על זכות השתיקה, ולא לצאת לשחזור לאחר חקירת הצורך, כי לא זו בלבד שחקירות אלה לא נועדו לעזור לו כדברי החוקרים, אלא לקבור אותו עמוק באדמה".