חודשים ספורים לאחר פרוץ המרד הערבי הגדול ב-1936, הוקמה ועדת פִּיל על ידי המנדט הבריטי. הוועדה ביקשה לחקור את מקורות הסכסוך הערבי יהודי ולהמליץ על צעדים מעשיים לפתרונו.
בפרעות שנמשכו לסירוגין כמעט 3 שנים, נרצחו מעל 400 יהודים, וכ- 5,000 ערבים נרצחו על ידי ערבים. רובם המוחלט באשמת שיתוף פעולה עם בני ישראל והשאר חיסולי חשבונות אופייניים למגזר.
המסקנה המרכזית של וועדת פיל הייתה שצריך לחלק שוב את ארץ ישראל. זאת לאחר שהבריטים כבר נתקו את עבר הירדן המזרחי מן השטח שיועד במקור למדינה היהודית.
כעת הוצע לחתוך מן השטח שנותר עוד 85% לטובת הערבים. שטח שיכלול את כל הנגב, ואת כל רכסי יהודה ושומרון על מורדותיהם, מזרחה לבקעה ומערבה אל מה שכונה לימים "המשולש" ומזרח השרון ואת כל מישור החוף הדרומי עד אשדוד של היום.
ליהודים הציעה התכנית, את השארית עם כמה חורים. את מישור החוף במובנה הצר של המילה. מאשדוד כאמור ועד אזור נהריה. פתח תקווה סומנה כעיר גבול ובצפון מקו זיכרון יעקב מזרחה, הוכללו העמקים- יזרעאל, הירדן ובית שאן- צפונה לצפת וכמעט עד מטולה. זהו. וגם בהצעה הענייה הזו, לא הסכימו הבריטים להציע ליהודים ריבונות מלאה. שכן את הערים המעורבות הציעו להשאיר בידיים שלהם, כביכול באופן זמני.
בנוסף הוצע לחצות את השטח היהודי הזעיר לשניים, על ידי יצירת פרוזדור בינלאומי המתחיל ביפו ונגמר בבית לחם. בולע בדרכו את כל אזור צריפין של היום, את השטחים המקיפים את רמל'ה ולוד כולל, בואכה מזרחה את כל אזור המועצה האזורית גזר של היום וכל פרוזדור ירושלים, כולל העיר עצמה במובן הרחב של אדמותיה.
בעוד היהודים לא דחו תחילה את ההצעה ואף ודנו בה בכנסים וסימפוזיונים, סירבו לה הערבים באופן מידי ובכך הסתיימה הפרשה. מזל. מי בכלל חושב שניתן לקיים מדינה בשטח כה צר ומוגבל?
שטח שאין בו אפשרות להתרחב אורבנית כמו שהנגב מציע, שטח שנמצא בנחיתות ביטחונית אסטרטגית תחת ההר והשפלה הלוחצים לכל אורכו. שטח שאין בו ריבונות על בירתה ההיסטורית של האומה ודגלים לא יוכלו להניף בה.
אבל פתאום כל זה נשמע מוכר ונשאלת השאלה האם אנחנו עדין מדברים על תכנית משנת 1936, או על המצב בו ישראל נתונה בו היום, כפי חשפו בפנינו פרעות תשפ"א.
הרי אם משהו למדנו מסבב האלימות האחרון שניהלנו בעזה ומבית, הוא שמדינת ישראל נהדפה לאחור בכל שטחיה ומרחביה. והאמת המרה היא שמדובר בתהליך שהתרחש לנגד עיננו זה למעלה מעשור, פשוט אף אחד במחנה הלאומי לא דפק מספיק חזק על השולחן.
ישראל איבדה מיליוני דונמים בנגב לטובת התנועה האסלמית. והבניה הבדואית הבלתי חוקית פועלת ימים כלילות במודע ובמכוון ליצירת רצף אורבני המתחיל בעזה ומסתיים בחברון. מדובר באוכלוסייה הקרובה ל-300 אלף איש, אשר חווה במשך העשור האחרון תהליכים מואצים של פלסטיניזציה, איסלמיזציה ופליליזציה ברמה ששום כוח משטרתי רגיל כבר לא מסוגל לעצור.
הנגב יוצא בהדרגה מן המדינה היהודית וזו עובדה. על היישובים במזרח השרון והמשולש אין בכלל מה לדבר. את העוצמה הלאומנית אשר פרצה משם בזמן מבצע "שומר החומות" לא ניתן להסתיר. כביש ואדי ערה נסגר ליהודים. ישובים יהודים היו נצורים והתמודדו עם מתקפות אלימות, כך גם בגליל. בימי השיא של הפרעות יהודים באזורים הללו נסעו בשיירות ולעיתים רק בליווי חמוש.
בערים המעורבות ביצעו לינצ'ים ביהודים, חלק נרצחו. גם היום מתנכלים ליהודים הגרים בקרבת ערבים בערים הללו.
בכל רחבי יהודה ושומרון בונה הרשות הפלסטינית בכסף אירופאי על מאות אלפי דונמים, תוך יצירת טבעות חנק ייעודיות לבלימת ההתיישבות היהודית. מי שמדבר היום על חאן אל אחמר פשוט לא מעודכן, כי ישנם עוד אלפי "חאני אל אחמר" בשטחי ואף אחד לא חולם לגעת בהם.
המענה הממלכתי לנסיגה הזו, מתאפיין בדרך כלל בגישה אותה למדנו מהבריטים. קודם כל מתקפלים מול הערבים כדי לא להרגיז אותם. ובאותה נשימה מרסנים בכוח קולות יהודיים המתרעמים על כך. אוסרים על חיילים במדים להסתובב ביפו. מודיעים לטייסים שחוזרים הביתה מהדרום שאם הם לא מחליפים ללבוש אזרחי ושמים אקדח מתחת לברכיים- מוטב שישארו בבסיס. שירת המנון ברחבת הר הבית תזכה את היהודי במעצר ואת פרסי ישראל מחלקים לפרופסורים שקוראים ללחץ בינלאומי נגד ישראל.
כל זה בלי לדבר על פריסת האוכלוסין במדינה ובלי להזכיר שבמחוז תל-אביב ומישור החוף מצטופפת רוב האוכלוסייה היהודית. כך שבאמת נראה שממשלות ישראל הנבחרות על ידינו, מימשו בהצלחה את תכנית פיל. רק שבמקורית הציעו לנו את הגליל והפעם נראה שגם אותה אנו עלולים לאבד.
ואף על פי כן, לא אבדה תקוותנו. צריך ואפשר לשנות את המגמה. החברה הישראלית ובעיקר אנשי המחנה הלאומי חייבים להפסיק לחשוש לבקר וללחוץ ביתר שאת על האנשים שהם שלחו למעלה. כולנו עשינו הנחות לממשלות הקודמות- גם לנתניהו וגם לשאר השרים וראשי מפלגות הימין. כעת ברור שהמצב הביטחוני- פנימי, רחוק מלהיות טוב וחלק מזה נובע מכך ששתקנו ולא הייתה סיבה לכך. חוסך ביקורתו, שונא מדינתו.
מתן פלג - יו"ר תנועת אם תרצו