תום עידן החל"ת שלח רבים מחדש לשוק העבודה. איך עושים את זה נכון כשצוואר הבקבוק עובר לא פעם דרך הרשת? איך הופכים לנוכחים מול מציעי העבודה כאשר התחרות רבה כל כך? על כך שוחחנו עם מאיה רענן מנהלת תוכן בעמותת נטע, המרכז לפיתוח קריירה.
"אנשים שנזרקים למים עמוקים של חיפוש עבודה כשיש הרבה שמחפשים עבודה, צריכים להתייחס לעצמם כאל עסק לכל דבר שעומד מול מנהלים וחברות. מחפשי העבודה צריכים להבין מה הם מחפשים, מה הערך המוסף שלהם, מאיזה רקע מקצועי ואקדמאי הם מגיעים, מה הניסיון שהם צברו ומה הכלים המקצועיים שלהם", אומרת רענן.
איתור החוזקות שצבר כל מועמד לעבודה כזו או אחרת נעשה טוב יותר כאשר מול מבקש העבודה נמצא בעל מקצוע, היא אומרת ומציינת את חשיבות ההיוועצות בפסיכולוגיות תעסוקיות "שיודעות לעשות את הסדר הזה בראש".
אנשי מקצוע, מסבירה רענן, יודעים כיצד לשים את מבקש העבודה בקדמת הבמה כאשר אחד הכלים המרכזיים לשם כך הוא הרשתות החברתיות, "שם נמצאים היום האנשים ושם ניתן לראות את האנשים עוד לפני שהם הגיעו, מה שלא היה בעבר".
כמה דוגמאות לאופן בו ניתן למנף את הרשתות החברתיות לטובת מבקש העבודה, מעלה רענן כשהיא מזכירה כי כיום "הפייסבוק הוא דף מסרים אישי", ובמדיה זו ניתן לחזק את הנראות המקצועית, "לשתף כתבות ומאמרים בנושא המקצוע, להביע עמדות, להיכנס לקבוצות רלוונטיות ולהביע שם דעות, לענות על שאלות ובכך להנכיח את עצמנו".
לזאת היא מוסיפה ומעירה כי המדיה החברתית מחייבת גם משנה זהירות בתקופה בה אנו מחפשים מקום עבודה: "כאשר מתייחסים לפייסבוק כאל מערכת שיווקית צריך להיזהר מלפרסם דברים מעוררי מחלוקת כמו פוליטיקה, חיסונים וכו', לפחות לא בתקופת חיפוש העבודה". בשלבים המאוחרים יותר, לאחר שהתקבלנו לעבודה, אפשר להרגיש משוחררים יותר בהבעת דעות, אם כי תמיד רצוי לשמור על שפה ראויה ונימה תרבותית יותר מהמקובל.