הקדמה הגדרת הזהות הדתית מתעצבת ומשתנה במהלך השנים. תהליך זה קשור להיבטים שונים כמו חברה, משפחה, מקום לימודים/עבודה, וגם להיבטים אישיים ואישיותיים. ממחקרים קודמים אנו יודעים כי השתנות זו נעשית במיוחד בשנות הילדות והנערות, והיא מתייצבת בקרב מרבית האנשים עד סביבות גיל 30, פחות או יותר. במסגרת המחקר של ערוץ 7 ומכון רבדים , בנושא זהות דתית של בוגרי החינוך הדתי, ביקשנו לבחון את התהליך הממוצע למתבגר דתי. לשם כך בחנו את השינויים שחלו בתחום הגדרת הרמה הדתית במהלך מספר גילאי מפתח במהלך הילדות, הנערות ועד הבגרות. לפני כל משיב הוצגו מספר נקודות זמן, יחד עם הבקשה הבאה: "אפיין את רמתך הדתית בכל אחת מנקודות זמן אלו, בהשוואה לרמתך הדתית היום. קח בחשבון הן את רמת האמונה והן את רמת קיום המצוות". נקודות הזמן שהוצגו הן הילדות המוקדמת (המייצגת את בית ההורים), גיל 14, גיל 18, גיל 21 וגיל 25. חשוב לשים לב לכך שהמגמות המתוארות בכתבה הן ברמה הממוצעת, וכמו כן הן משקפות את התפיסה העצמית של המשיבים, אך לא בהכרח את המציאות האובייקטיבית. ירידה ועלייה ברמה הדתית בהווה ביחס לילדות ככלל, קיים דמיון רב בין גברים ונשים בשיעור אלו שמתארים עלייה ברמה הדתית בהווה ביחס לילדות (26.3% לגברים ו24.8% לנשים), ירידה (38% לגברים ו37.1% לנשים) או יציבות (35.7% לגברים ו38.1% לנשים). מכאן ששיעור היורדים בהווה ברמה הדתית ביחס לילדות גבוה משיעור העולים, וזאת בקרב שני המינים. כמו כן, ניתן לזהות במגמה הדתית הבדל משמעותי בין הסגנונות הדתיים. בקרב אלו שתיארו את בית הוריהם כבית דתי-ליברלי או דתי-תורני, שיעור היורדים ברמה הדתית כפול משיעור העולים. לעומת זאת, בקרב אלו שמתארים את בית הוריהם כבית דתי-קלאסי קיים שיעור דומה מאוד של עולים ויורדים. גם ביחס לממצאים אלו אין הבדל בין גברים לנשים. תהליך לאורך הגיל: מבט כולל התרשים הבא מסכם באופן חזותי את מגמות הירידה והעלייה בתקופות הגיל השונות, וזאת בנפרד לגברים ונשים. קו האפס בתרשים מייצג את הרמה הדתית כיום. סולם הציונים הפוטנציאלי נע בין 2- ל 2+, כך שציון גבוה מ "קו האפס" מלמד על רמה דתית גבוהה יותר באותה נקודת זמן, וציון נמוך מ "קו האפס" מלמד על רמה דתית נמוכה יותר מאשר כיום. תהליך לאורך הגיל: מבט כולל ערוץ 7 ומכון רבדים כפי שנכתב למעלה, בהשוואת ההווה לבית ההורים גברים ונשים דומים מאוד אלו לאלו בשיעורי הירידה, העלייה והיציבות. גם כשמתבוננים על התהליך באופן מפורט יותר, נמצא שגברים ונשים דומים אלו לאלו בשיעורי הירידה, העלייה והיציבות במהלך כל אחת מבין שלש תקופות חיים שנבדקו במחקר: תקופת היסודי, תקופת התיכון והתקופה שלאחר גיל 25. נקודת דמיון נוספת בין גברים לנשים היא ביחס לשאלה, מהן התקופות " הסוערות " ביותר מבחינת הרמה הדתית, כלומר התקופות עם השיעור הרב ביותר של אנשים שמתארים שינוי ברמתם הדתית. הן בקרב גברים והן בקרב נשים, תקופות אלו הן תקופת התיכון (14-18) והשנים הסמוכות לסיום התיכון (18-21). בכל אחת משתי תקופות אלו כ43% מהמשיבים חוו שינוי ברמה הדתית, לעומת כ30% בערך שחוו שינוי בתקופות האחרות. זאת למעט גברים יוצאי בית ליברלי, שאצלם השנים שקדמו לגיל 14 הן "סוערות" אף יותר (63.3% חוו שינוי ברמה הדתית בתקופה זו). היכן בכל זאת יש הבדל בין גברים לנשים? ההבדל העיקרי הוא בגילאי 18-25. אמנם שני המינים מתארים שרמתם הדתית הממוצעת בגיל 25 דומה לרמתם הדתית בגיל 18, אולם התהליך שונה מאוד. בקרב גברים קיימת נטייה ברורה לעלייה בגילאי 18-21, כך שאצל יוצאי כל הסגנונות הדתיים בבית ההורים גיל זה מתאפיין בנטייה החזקה ביותר לעלייה ברמה הדתית, וזאת לצד נטייה ברורה לירידה בגילאי 21-25, ולמעשה אצל יוצאי כל הסגנונות הדתיים בבית ההורים, הגיל 21-25 מתאפיין בנטייה החזקה ביותר לירידה ברמה הדתית (אצל יוצאי בית דתי-קלאסי, גם גילאי 25 והלאה מתאפיינים בנטייה דומה). לעומת זאת, בקרב נשים קיים בשתי התקופות (18-21 ו 21-25) דמיון גדול מאוד בין שיעור העולות ליורדות, עם נטייה קלה לעלייה. כמו כן, בקרב נשים שיעור אלו שדיווחו על יציבות דתית בכל אחת מתקופות אלו גבוה יותר מהשיעור המקביל בקרב גברים. תהליך לאורך הגיל – תיאור מפורט בחלק זה של הכתבה נתאר באופן מפורט יותר ממצאים הנוגעים לתקופות הגיל השונות, מהילדות ועד גיל 40. תקופת היסודי והתיכון כאמור למעלה, מגיל הילדות עד גיל 18 ישנה נטייה מתונה לירידה ברמה הדתית, כלומר שיעור היורדים עולה במעט על שיעור העולים. זאת הן בקרב בנים והן בקרב בנות. נטייה זו זוהתה הן בתקופת היסודי והן בתקופת התיכון. כשמתמקדים בתתי קבוצות שונות, נמצא כי נטייה זו לירידה אינה קיימת אצל כולם. היא קיימת במידה משמעותית בקרב בנים ובנות שגדלו בבית דתי-תורני, ובמידה פחותה בקרב בנות שגדלו בבית דתי-ליברלי. לא נמצאה נטייה לירידה בקרב בנים שגדלו בבית דתי-קלאסי או דתי-ליברלי, בעוד שאצל בנות שגדלו בבית דתי-קלאסי נמצאה אף נטייה לעלייה. האם השינוי בטווח גילאים זה הינו יציב לטווח ארוך? באופן כללי, התשובה לכך חיובית. כ70% מתוך היורדים ו58% מתוך העולים עד גיל 18 שימרו את הירידה או העלייה גם בבגרות (כלומר, גם בהשוואת הרמה הדתית בהווה לרמה בילדות הם מדווחים על ירידה/עלייה, בהתאמה), ורק 5.6% מתוך היורדים ו14% מתוך העולים הפכו את המגמה בבגרות והם מתארים עלייה או ירידה, בהתאמה, ביחס לילדות. השנים הסמוכות לסיום התיכון (18-21) בשנים שלאחר התיכון, בין גיל 18 ל21, ישנה עלייה משמעותית יחסית ברמה הדתית, שמחזירה את הרמה הממוצעת אצל כלל המשיבים לרמתה בילדות (בהשוואה בין גיל 21 לגיל הילדות, קרוב לחצי מהמשיבים מדווחים שרמתם הדתית בגיל 21 הייתה דומה לרמה בילדות, מעט יותר מרבע עלו ומעט יותר מרבע ירדו). עם זאת, קיים הבדל בין גברים לנשים: בקרב גברים מדובר בעלייה משמעותית (26.6% תיארו עלייה ו15.7% תיארו ירידה, כלומר קיים בין היורדים לעולים פער של 10.9%), ולמעשה זו התקופה עם הפער החיובי הגבוה ביותר ביחס לכל התקופות האחרות, מה שמביא את הגברים יוצאי כל הסגנונות הדתיים לרמה דתית גבוהה יותר בגיל 21 בהשוואה לילדות. לעומת זאת, בקרב נשים העלייה היא מינורית (19.7% שעלו לעומת 18.1% שירדו, כלומר פער של 1.6%), מה שמביא את הנשים לרמה דתית נמוכה יותר בגיל 21 בהשוואה לילדות. עד כמה העלייה בגיל זה משתמרת בטווח הארוך? בקרב אלו שעלו בגילאי 18-21, הרוב הגדול (78.2%) שימרו את העלייה באופן מלא (66.4%) או חלקי (11.8%) גם לאחר גיל 25, ולעתים אף המשיכו לעלות. מיעוט קטן (9%) הפכו את המגמה, והם מתארים את רמתם הדתית כיום כנמוכה יותר בהשוואה לגיל 18. גיל 21-25 כאמור, גם בגילאי 21-25 קיים הבדל בין גברים לנשים. אצל גברים קיימת בקרב יוצאי כל הסגנונות הדתיים ירידה משמעותית ברמה הדתית, הגבוהה ביותר יחסית לכל התקופות האחרות, הרי שאצל נשים המגמה היא הפוכה ושיעור העולות אף גבוה במעט משיעור היורדות. למרות מגמת הירידה בתקופה זו בקרב גברים, אין להסיק מכאן שהעלייה שהתרחשה לפני גיל 18 "ירדה לטמיון". כפי שנכתב למעלה, כשני שליש מאלו שעלו בגילאי 18-21 שימרו עלייה זו באופן מלא גם לאחר מכן, וחלק גדול מהירידה ברמה הדתית אחרי גיל 21 נובע מהמשך הירידה אצל אלו שלא עלו ברמתם הדתית גם לפני גיל 21. אחרי גיל 25 בתקופה זו נרשמה היציבות הרבה ביותר יחסית לכל התקופות האחרות (כ75% מהמשיבים), כאשר שיעור היורדים (16.5%) כפול משיעור העולים (8.5%). שיעורי הירידה, העלייה והיציבות דומים מאוד אצל גברים ונשים. כפי שראינו, דמיון בין גברים לנשים נמצא גם בתקופות היסודי והתיכון. בקרב יוצאי בית דתי-תורני מגמה הירידה כמעט נבלמת לאחר גיל 25, כך שקיים דמיון רב בין שיעור היורדים לשיעור העולים. לעומת זאת, בקרב יוצאי בתים ליברליים מגמת הירידה מתחזקת מאוד וזאת הן אצל גברים והן אצל נשים. כזכור, בגילאי היסודי נמצאה תופעה הפוכה, כך שהירידה המשמעותית נרשמה דווקא בקרב אלו שגדלו בבתים תורניים, הן גברים והן נשים. עוד באותו נושא: היית דתי? בוא להיות שותף במחקר עומק הקשר בין בית ההורים לבין הזהות הדתית יש קשר בין מקום המגורים לזהות הדתית? לקויי הלמידה אינם הבעיה אלא הפיתרון כאמור בתחילת הכתבה, המגמות ברמה הדתית שנמצאו במחקר מתארות את התפיסה העצמית של המשיבים. האם מגמת הירידה הכללית שנמצאה משקפת מגמה אמיתית, או שהיא משקפת נטייה ל"נוסטלגיה" של העבר ולצביעתו בצבעים וורודים? למטיבי לכת לטובת המבקשים להעמיק, מצורף כאן תרשים המסכם באופן חזותי את מגמות הירידה והעלייה בכל אחת מתתי הקבוצות שנבדקו במחקר, בתקופות הגיל השונות. כזכור, קו האפס בתרשים מייצג את הרמה הדתית כיום. סולם הציונים הפוטנציאלי נע בין 2- ל 2+, כך שציון גבוה מ "קו האפס" מלמד על רמה דתית גבוהה יותר באותה נקודת זמן, וציון נמוך מ "קו האפס" מלמד על רמה דתית נמוכה יותר מאשר כיום. מגמות הירידה והעלייה בכל אחת מתתי הקבוצות שנבדקו במחקר ערוץ 7 ומכון רבדים יש לכם שאלה או הצעת שיפור הנוגעת לכתבה הנוכחית? רוצים להזמין מחקר ממכון רבדים? מוזמנים לפנות למכון רבדים: revadim12@gmail.com
