לצד הישגי ישראל באולימפיאדה אך עם הרבה פחות תשומת לב תקשורתית, זכתה נבחרת ישראל במתמטיקה לשורת הישגים באולימפיאדת המתמטיקה הבינלאומית שהתקיימה באחרונה.
יו"ר המשלחת, פרופ' אברהם איזנבוד, מספר על ההישגים, על מעמדה של ישראל בתחום ועל האופן שבו נבחנים מתמודדים לפני ובתוך אולימפיאדה שכזו.
הנבחרת הישראלית הגיעה למקום השביעי באולימפיאדה כשקטפה 3 מדליות זהב, 2 מדליות כסף, ומדלית ארד אחת. "התלמידים היו חזקים במיוחד השנה. המקום השביעי הוא השיא שלנו. השיא הקודם היה בשנת 2000, אז הגענו למקום ה-11", אומר פרופ' איזנבוד.
איך בוחרים את מי שיגיע לאולימפיאדה? המיונים מתבצעים לאורך השנה כולה כאשר ישנה הנבחרת המונה כחמישים בני נוער בגילאי תיכון ומתוכם נבחרים אותם תלמידים שייצגו את ישראל באולימפיאדה או בתחרויות בינלאומיות אחרות. עוד הוא מספר על מאמני הנבחרת המתגייסים לקראת תחרויות בינלאומיות ומשתתפים במחנות האימונים ככותבי השאלות וכמי שמלמדים את המתחרים על שיטות למציאת דרכי חשיבה מקוריות לפתרון. רבים מהמאמנים הם בוגרי הנבחרת.
על התחרויות הארציות במתמטיקה שלפיהם ממיינים את הנבחרת, מספר פרופ' איזנבוד כי אלו נפרסות בדרך כלל לאורך של עד חמש שעות וכוללות לא יותר מ-5 או 6 שאלות קשות המחייבות, כל אחת מהן, חשיבה של שעה או יותר. "שאלות במתמטיקה לא דורשות הרבה ידע אבל נדרש ניסיון וחשיבה מקורית", אומר איזנבוד ומציג כמה דוגמאות לשאלות שעלו בתחרות האחרונה.
עוד שאלנו את פרופ' איזנבוד אם המשלחת והנבחרת מהוות אי מנותק של ידע ועניין במתמטיקה ומדעים, או שמדובר בקבוצה איכותית המשליכה על מערכת החינוך כולה. "העיסוק בתחרויות ואולימפיאדות הוא חוד החנית של מערכת החינוך", הוא משיב ומציין כי אמנם לאולימפיאדה יוצאים רק שישה משתתפים אך מאחוריהם נבחרת הכוללת כחמישים בני נוער שלימים הופכים למדענים ואף למדענים מובילים, חלקם הופכים לאנשי מפתח בהיי-טק וחלקם משתלב בשורות הצבא בתפקידים שהשתיקה יפה להם. ההשפעה של הקבוצה על החברה בישראל היא רבה, הוא אומר.
בניגוד לבכי ולנהי על מצב מערכת החינוך בישראל, מפתיע פרופ' איזנבוד ואומר כי הוא די מרוצה מהישגי הישראלים מול נציגי מדינות אחרות. "מצבנו מול העולם יוצא מהכלל, ואני גאה בהישגים הישראלים הן באולימפיאדות במדעים והן במדע בכלל. מצד שני, יש הרבה מה לשפר, בעיקר חסרה בגילאים הצעירים מודעות למסגרות הקיימות למימוש כישרונות של הרבה צעירים".
על מנת לחזק את המעמד המתמטי של תלמידי ישראל ממליץ איזנבוד על חתירה להשתתפות בתחרויות בינלאומיות במדע וגם על המסגרות האקדמאיות לתלמידי תיכון. "בכל אוניברסיטה יש מסגרת כזו למתעניינים במדע ואני ממליץ לכל תלמיד לנסות ואולי להיסחף לעולם המדע".
עוד שאלנו אודות תחושתו לנוכח תשומת הלב הרבה לה זכו ספורטאי ישראל לנוכח הישגיהם באולימפיאדת טוקיו, לעומת השקט היחסי בה התקבלו בתקשורת הישגי נבחרת המתמטיקה. "עיני לא צרה בהישגי הספורט. בכל העולם מקובל שזה נושא שיותר קל להזדהות אתו", הוא משיב אך מוסיף: "אני גם שמח לראות שיש חשיפה תקשורתית לאולימפיאדת המתמטיקה והמדעים, גם אם פחות, אבל החשיפה גוברת בשנים האחרונות. ברור שבטווח הארוך מה שחשוב לחברה שלנו ולעולם הוא המדע והטכנולוגיה ורוב האנשים מבינים את זה".