אחת הבעיות המרכזיות שלנו במדינה היא כוחו של ההרגל. אנחנו מתרגלים. לפני 20 שנה לא חשבנו שנתרגל לירי רקטות בלתי פוסק על ערינו, ואתמול ראש הממשלה אומר 'נגיב בזמן ובמקום שנבחר', זאת אומרת – המשוואה התבררה. לא מגיבים.
אנחנו מתרגלים לגל הצתות ושריפות, בזמן שהתקשורת מסמאת את עינינו ובכירי הפרשנים מדברים על משבר האקלים. מתרגלים לכך שחיילים במדים לא יכולים להסתובב ביפו ובלוד, גם לא תמיד במאה שערים.
אבל יש דבר אחד שבאמת קשה להבין כיצד התרגלנו אליו, ואסור לנו להתרגל אליו לעולם. מעורבות של ממשלות זרות בעניינו הפנימיים. מאז הקמתו, האיחוד האירופי שם לעצמו כמטרה להשפיע על מה שקורה במדינת ישראל, פוליטית וחברתית. ולא באופן דיפלומטי לגיטימי, אלא באמצעות העברת מאות מיליוני דולרים ממדינות אירופאיות ומהאיחוד האירופי, לארגונים פוליטיים ומשפטיים מקומיים כדי לשנות ולערער את את יסודות קיומה של המדינה.
חוסר הגבול לחוצפה כמובן לא עוצר רק במימון תעמולה ומשפט וכן בהגנה על מחבלים ובני משפחותיהם בבג"ץ ומול הצבא, אלא גם בבניה של ממש. גם למחבלים שרצחו יהודים- משל רצו לגמול להם.
לפני שלושה שבועות, בעת סיור שערכו פעילי אם תרצו באזור גוש עציון, הם נתקלו במבנים ארעיים כביכול עליהם התנוססו מדבקות של האיחוד האירופי. בדקנו של מי השטח והתברר כי מדובר בביתו של אדם בשם ריזק אבו סלאח. ומי אותו אבו סאלח? מחבל מורשע, הרוצח של החייל גיא פרידמן, אשר שוחרר בעסקת שליט.
בכל מדינה בעולם האיש הזה בכלל לא היה משוחרר, אבל לצערנו בארץ ישראל עוכריה ומשמדיה חוגגים. אז הוא שוחרר. אבל כאן נכנס לתמונה האיחוד האירופי, והחליט לסייע במימון ביתו.
שלושה שבועות עברו מאז פנייתנו לגורמים שונים. המנהל האזרחי ממשיך להתעכב ולספר שאולי "שבוע הבא יגיעו לזה". חברי כנסת הפגינו מול ביתו של המחבל וגם זה עבר בסך וכלום לא קורה. אמש, יחד עם חברי כנסת מסיעת הציונות הדתית, שיגרנו מכתב לשגריר האיחוד האירופי בישראל. נקווה לטוב. אנחנו בספק.
אז אפשר לדבר עד מחר על הצביעות של האיחוד. על עידוד הטרור האקטיבי שמתבצע כאן. על העובדה שאם היינו בישראל מסייעים בהקמת בתים למחבלים שביצעו פיגועים על אדמת אירופה, היו ראשי המדינות מנתקים איתנו קשרים באותו היום. אבל האמת היא שהבעיה היא אצלנו. הבעיה היא בשר החוץ שמחליט לתקוף את פולין ולמוטט את הברית שלנו עם מדינות וישגראד ממזרח אירופה, אבל עד עכשיו לא הוציא מילה על המפגן האנטישמי של צלב הקרס בכפר ביתא או על אותו בית מחבל שנבנה בניגוד לחוק הישראלי והבינלאומי במימון אירופי.
כל יום שבו שגריר האיחוד האירופי, עמנואל ז'ופרה, לא מזומן לשיחת בירור ונקרא לשוב לאירופה עד שמימון בית המחבל ייעצר, הוא אות קלון לנו כחברה, כעם יהודי.
כל יום שבו ממשלת ישראל מוכנה להכיל את הרוע בארגונים הקיצוניים, הממומנים בידי ממשלות אירופה, הוא עדות לכך שהשיפוט המוסרי שלנו התנוון.
מצופה ממי שהגדיר את ממשלתו 'ממשלת עשר מעלות ימינה', לנקוט בצעדים מיידים. דמו של אחינו, גיא פרידמן, זועק מן האדמה. עד מתי נמשיך לשתוק?
מתן פלג הוא יו"ר תנועת אם תרצו