הניצחון שמנסה ציפי לבני לייחס לעצמה ולקדימה, בעזרתה המסיבית של התקשורת על ערוציה וסוגיה, הוא בגדר שותפות בעורמה והערמה ממש. המשטר והדמוקרטיה הישראלית בסיסה ובחירת הממשל בה היא תוצאה של רוב פרלמנטרי. אין עדין במדינת ישראל משטר נשיאותי, וכבר לא בחירה אישית לראשות הממשלה. הניסיון הפתטי לפרש את העובדה כי קדימה קיבלה מנדט יותר מהלכוד כנצחון המחייב עינינית ומוסרית למסור לה את הרכבת הממשלה, זהו ניסיון הזוי ושקרי, המעוות את משמעות התוצאות ורצונו של הבוחר.
המנצח האמיתי הוא הליכוד שמ-12 מנדטים זינק ל-27 מנדטים, וישראל ביתנו מ-11 ל-15. הציבור נתן רוב מוחלט למחנה הלאומי. זהו רצונו של הבוחר
העובדות הן כי קדימה איבדה מנדט. השותפות הקואליציוניות: האחת - העבודה התרסקה. האחרת - הגמלאים התנדפה. בשמאל האידיאולוגי נשארה רק דוגמית. המנצח האמיתי הוא הליכוד שמ-12 מנדטים זינק ל-27 מנדטים, וישראל ביתנו מ-11 ל-15. הציבור נתן רוב מוחלט למחנה הלאומי. זהו רצונו של הבוחר. כל אינטרפטציה אחרת היא שקרית ובלתי מוסרית בעליל. הרף שמציבים הסקרים, הן לחיוב והן לשלילה, הוא רק אינדיקציה אולי ליום עריכתם עם מגבלות של מי העושה, איך, ובעבור מי. אך הסקרים הם לא הדבר האמיתי. הנסיון להשתמש בהבדל ביניהם, בין הסקרים והציפיות שיצרו לבין תוצאות האמת, בכדי ליצור אוירה נוחה, להפוך הצלחה לכשלון וכשלון להצלחה, לא יצלח. הדבר האמיתי הן המעטפות בקלפי והתרגום שלהם לכח ולרוב פרלמנטארי. וזה מה שיש לנתניהו ואין ללבני . וזהו הפרמטר היחיד המצדיק ומחייב הטלת הרכבת הממשלה על מועמד. על בנימין נתניהו.
לנשיאנו בעל הנסיון הפוליטי הרב, אני אומר: אנא, לא תמיד טוב וצריך להפעיל את כל הכישורים, ואת אלה יש במיוחד להמעיט בשימוש, בכל מקרה בזמן כהונתך הרמה, אירוע זה הוא הזדמנות בלתי חוזרת בעלת תהודה ציבורית רחבה להוכיח שאכן כבודו נוהג באיפוק בכישורים המוזכרים מעלה.
לסיכום ולסיום ובכדי להסיר כל ספק: אין שום חוק הנותן עדיפות לסיעה הגדולה יותר, ולשם כך מקיים הנשיא התייעצויות עם הסיעות הנבחרות, כדי להטיל את התפקיד על בעל הסיכוי הרב ביותר להרכיב ממשלה.