מאות המתים, גברים, נשים וטף, שנרצחו על 'די ו/או בסיוע הפעיל של משוחררי העסקות הקודמות, השמות, התמונות והקברים, זעקת ההורים, האחים והבנים נבלעת בדציבלים מחרישי האוזניים של מערכות הגברה מקצועיות, של יועצי תקשורת ומעצבי דעת קהל 
ההתגייסות הכללית של התקשורת הישראלית לסוגיה, הצונאמי העכור שיצרה, שוטף ומכסה בגלי ענק את ניסיון העבר ואת תחזיות העתיד
מגויסים ומתנדבים. גם העובדה כי הכניעה חסרת הפרופורציה עשויה להביא לגל סיטונאי של חטיפות איננה מהוה גורם מעכב.
ההתגייסות הכללית של התקשורת הישראלית לסוגיה, הצונאמי העכור שיצרה, שוטף ומכסה בגלי ענק את ניסיון העבר ואת תחזיות העתיד. ועל גליו גולשים כל המי ומי בהפגנתיות מתוקשרת תוך הפרחת סיסמאות שקריות בשם המחוייבות, האנושיות, הסולידריות ומה לא. כן, יש משפחה וידידים, יהודים טובים שכואבים את הכאב ומוכנים לשלם כל מחיר. אך זאת טעות. זה לא מוסרי. זו לא האמת.
לפי שום קנה מידה מוסרי לא יהודי ולא כללי איננו רשאים לסכן בוודאות את חייהם של מאות אזרחים וחיילים תמורת הפסקת הסיכון של יחיד. לא של אזרח, וקל וחומר לא של חייל שמהות שרותו ותפקודו הוא בגדר של סיכון חיים. האנומליה שפשתה בחברה הישראלית מאז ארגון ארבע אמהות וגברה בשנים האחרונות, ובמידה רבה הפכה לנוהג, שאזרחים משמשים חומת מגן לחיילים משום חשש לחיי החיילים-הבנים, גישה מעוותת המסכנת את עצם קיומנו.
זה לא בא מבנינו, מנכדינו, מחיילינו. זה תוצר של הנהגה מתרפסת שאיבדה דרך ואת האמון בצדקת הדרך. לאחרונה אפילו את
לפי שום קנה מידה מוסרי לא יהודי ולא כללי איננו רשאים לסכן בוודאות את חייהם של מאות אזרחים וחיילים תמורת הפסקת הסיכון של יחידהעופרת היצוקה שצה"ל יצק הצליחה הנהגה זו להמס ולהפוך לנוזל חסר משמעות. לאור נסיון העבר והתחזית לעתיד, שחרורם של מאות רוצחים בפוטנציה, חלקם עם נסיון שהפעם נכשל למזלנו וחלקם עם קבלות על הידיים, הוא מעשה בחזקת פשע לאומי. יש לא מעט אמצעים שניתן להפעיל בכדי להבטיח את חייו של גלעד, גם אם לא את חזרתו הביתה מחר.
לסיכום, אני מנסה לחשוב על תסריט לא דמיוני במידה והעסקה תתבצע כדרישת החמאס. בפרק זמן כל שהוא יתבצע פיגוע שמבצעו או מתכננו הוא ממשוחררי עסקת שליט. אני מניח שמנהלי הקמפיין הזה, מבחינת לקיחת האחריות, החרטה ומסקנות לעתיד, ינהגו כמו אדריכלי אוסלו אחרי כאלף חמש מאות "קורבנות השלום", וכמו יוזמיו ומבצעיו של חורבן גוש קטיף אחרי אלפי הרקטות שנחתו על ערי הדרום. ניחשתם. אין חרטה, אין אחריות, אין הסקת מסקנות. את המחיר מי סופר. הם היועצים, המעצבים, הדוחפים, הם בתודעה מאותו הכפר האורבאני ההוא ללא הפסקה, מאותה אג'נדה. אותם -- העובדות והנסיון לא יבלבלו. להם גלעד שליט הוא רק תרוץ, סיבה טובה וקלה לשיווק. הם כבר שיחררו מאות במסגרת "צעדים בוני אמון". הם מאמינים בזה: למחיר אין משמעות בדרך אל המטרה.