
ברקים באמצע הקיץ. זה התחיל עם אהוד ברק, המשיך עם ברק אובמה, והשבוע מככב בכותרות כבודו - אהרן ברק. לא הבנתי מאיזה ארון יצא כבודו. נדהמתי, עד שהתברר לי כי לא מדובר על יציאה מהארון אלא מסתם ארון. נרגעתי. האמת, אינני מבין את הרעש, את הקולומבוסים שגילו פתאום את אמריקה, את אהרן ברק האמיתי. לזכות כבודו ייאמר כי לא הסתרת לא את השקפותיך על מדינת ישראל, לא על פתרון הסכסוך באזורנו, ולא את דעתך על ציבוריים מסויימים בעם ישראל. הרכב האנ"ש שארגנת בבית המשפט העליון, ובפסיקותיו בשבתו בדין בלטה השפעתך והשקפת עולמך והעידה מי הוא בעל הדעה ובעל הבית.
בית המשפט העליון הוא המרכיב החשוב והמשפיע, הכלי היקר והחסין בשרשרת האליטיסטית, הכוללת בנוסף את התקשורת, אילי ההון, האקדמיה הפוסט ציונית וגיבורי תרבות ואמנות, שהמחבר ביניהם היא אידיאולוגיה ואינטרסים, והמשותף לכולם היא העובדה כי 
בית המשפט העליון הוא המרכיב החשוב והמשפיע, הכלי היקר והחסין בשרשרת האליטיסטית, הכוללת בנוסף את התקשורת, אילי ההון, האקדמיה הפוסט ציונית וגיבורי תרבות ואמנות, שהמחבר ביניהם היא אידיאולוגיה ואינטרסים
לא עמדו מעולם בשום מבחן דמוקרטי על אף רוממות הדמוקרטיה שבשמה הם פועלים.
המייחד את בית המשפט משאר הגורמים שמניתי, שהוא פועל מתוך המערכת הדמוקרטית ומעליה ואמור לקבוע את גבולותיה. האנומליה הזו ורידודה, וכתוצאה מכך חולשתה של המערכת הפוליטית מצד אחד, העטיפות בצמר גפן וחומות בטון סביב בית המשפט העליון מצד שני, הדומיננטיות של כבודו ותמיכת האליטות, מצד שלישי, יחד יצרו כרסום בלתי נסבל במעמד ובסמכויות הגוף הנבחר המחוקק שממנו נבחרת הממשלה, ונוצרה המציאות והקביעה כי הכל שפיט. דהיינו, פגיעה קריטית בעקרון הפרדת הרשויות ותפקודן.
לפני כמה שנים כתבתי מאמר שעיקרו העובדה הבלתי נתפסת כי על אף הניסיון המצטבר בסכסוך עם שכנינו, ניסיון רווי בדם ודמעות, כולל הנסיגה וחורבן גוש קטיף לטובת ההסדר המיוחל שרק גרם סבל ושפיכות דמים. כן, קיצוניים ומשיחיסטיים יש גם בשמאל, כאלה שהעובדות והמציאות לא יבלבלו אותם, אך התקשורת מסתירה אותם ושומרת את תארי הכבוד הללו רק לטובת הצד הימני של המפה הפוליטית. זאת כמובן מתוך הערכה וסימפתיה מופגנת.
אך איך ניתן להסביר את התנהגותם של אנשי שמאל אינטליגנטיים שמפעילים ונעזרים בניסיון בכל תחומי החיים, ולרבים הניסיון הוא גם כלי חשוב בעבודתם. איך יתכן שבנושא של חיים או מוות הניסיון לא מהווה פונקציה, או שהוא מעוות לבלי הכר. ממה נובעת הרדיפה הבלתי מוסברת אחרי שלום הזוי, קצר חיים ויקר במחיר? וכתבתי כבר אז, כי לדעתי רדיפת הכאילו שלום של כבודו, ושל חבריו לדעה, היא פיקציה, היא אחיזת עיניים, היא רק מטרת ביניים. היא יצירת תנאים לשינוי אוירה, שלב לקראת המטרה האמיתית, והיא חיסול היישות הריבונית היהודית והפיכתה למדינת כל אזרחיה, זו קונספירציה, כבודו, וגם תמימות בלתי מובנת שהרי גם אם תקום מדינה כזאת כמה זמן ייקח עד שהאילוזיה הזאת, של מדינת כל אזרחיה תתמסמס ובמקומה תקום המדינה הערבית ה-24, והשלישית של העם-לא-עם הנקרא פלסטיני?!
ומשהו לסיום, על יושר ומוסר אישי: כבודו היה אמור להיות בבחינת מגדלור ומצפן לספינת המדינה היהודית דמוקרטית השטה זה שישים ואחת שנה בסערות אין ספור תוך עקיפת מכשולים אל מטרתה. זה היה תפקידך, ממנו נובע מעמדך, כבודך ומעמד המוסד שבראשו עמדת, וכבודך זה שנים מנצל את התפקיד, היוקרה והמעמד ופועל לשנות את נתיבה ומטרתה של ספינת ישראל ולהפוך את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה, לנתק אותה מעברה ומיהדותה ולמשכן את עתידה. אז במטותא קצת צניעות ומעט ענווה. כבודו לא במעמד של מטיף מוסר בשער.
בכבוד הראוי,
יוסי שחר
