בערב שבת קודש פרשת מקץ, כט' כסלו תשפ"ב, נר חמישי של חנוכה, נפטר בגיל תשעים ושתיים, זקן רבני מרוקו בישראל ורבה של כפר-סבא (לשעבר), הגאון הרב אברהם שלוש זצ"ל.
הרב שלוש, בן למשפחת רבנים מפורסמת במרוקו, נולד בירושלים בשנת תר"צ לרב יוסף שלוש, שהיה רב עדת המערבים בעיר, מרבני ישיבת פורת-יוסף וחבר הרבנות הראשית לארץ ישראל.
בצעירותו, למד הרב אברהם בישיבת 'פורת-יוסף' ומאוחר יותר המשיך את לימודיו בישיבת 'מרכז-הרב'. בתקופה שקדמה להכרזת המדינה, התנדב ל"מפקד לשירות העם" שהיווה את "כוחות המגן" של המדינה שבדרך. בשנת תשכ"ב, התמנה לרבה של כפר סבא, ובמשך קרוב לשישים שנה כיהן כרב העיר.
הרב שלוש זצ"ל, היה בעל השקפת עולם ציונית מובהקת ובלשכתו היו תלויות תמונותיהם של מוריו ורבותיו הרוחניים – הרב יהודה אלקלעי זצ"ל – ממבשרי הציונות הדתית, הראשל"צ הגאון הרב עוזיאל -מורו ורבו של הרב שלוש והרב שאול דואק הכהן (השד"ה) מגדולי המקובלים בדור הקודם.
הרב שלוש היה אחרון תלמידיו המובהקים של הראשל"צ הגאון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל שכיהן בזמנו גם כנשיא ישיבת 'פורת יוסף'. בין תלמידים מיוחדים אלו ניתן למנות את הגאונים: הרב חיים דוד הלוי זצ"ל רבה של ת"א-יפו וחבר מועצת הרה"ר לישראל, הרב אברהם דוד שלם זצ"ל שהיה רבה של פרו ושל מקסיקו הבירה, וכן, אחיו של רבי אברהם, הרב דוד שלוש זצ"ל, רבה של נתניה במשך כשישים שנה וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל שנפטר בשנת תשע"ו.
בפטירתו, איבדנו נצר אחרון של גדולי תורה בני הדור הקודם שגדלו בארץ ישראל, שימשו בה ברבנות וראו את תקומת המדינה וקיבוץ הגלויות בימינו כתהליכי גאולה מובהקים וזאת, חרף כל הצללים שהתלוו למהלך זה.
בשנת תשע"ז, במלאת יובל לתשועת מלחמת ששת הימים וליום חירות ירושלים, זכינו להוציא לאור מאסף תורני בשלושה כרכים העוסק בקביעת יום ירושלים כיום הודאה לדורות (המחזיר שכינתנו לציון, בהוצאת תנועת המזרחי העולמית). במסגרת הכנת הספר, שלחנו שאלה לרב שלוש בנושא מעמדם הדתי של יום העצמאות ויום ירושלים ובתשובתו כתב שהוא נוהג לומר הלל שלם בברכה ביום ירושלים, וביום העצמאות, הדבר תלוי במנהגי העדות השונות. כמו כן, הביע את אמונו ברבנות הראשית לישראל לדורותיה ואת תרעומתו על אלו "שאינם מודים לה' על הניסים ועל הפורקן הגדול" שזכינו להם בימים אלו.
לזכרו של הרב ולעילוי נשמתו הננו מפרסמים את תשובתו הנ"ל בשנית כעת. (התשובה נדפסה בכרך ב' של ספרנו, בעמוד 391).
ראוי הוא הגאון הרב אברהם שלוש זצ"ל שיכירו בני הדור את אבדתם הגדולה בעת הסתלקותו, וילכו לאורו ולמורשתו עד ביאת גואל צדק, במהרה בימינו אמן.
***
תשובה בעניין יום העצמאות ויום ירושלים
שאלה: לכת"ר, הגאון הרב שלוש שליט"א, רבה של כפ"ס.
ברצוני לדעת כיצד יש להתייחס מבחינה השקפתית ליום העצמאות וליום ירושלים? וכן, כיצד כת"ר מורה שיש לנהוג בימים אלו בסדרי התפילה (מבחינת הלל ואמירת תחנון).
תשובת הרב
ב"ה היום יום רביעי, טו' חשון תשע"ז, 6 ימים שלמים לשאלת טל ומטר לברכה.
בתשובה לשאלת כבודו.
עמדתי היום כעמדתי בשנים שעברו.
להישמע להוראות הרבנות הראשית, שעמדה ועומדת ותעמוד עד ביאת משיח צדקנו (במהרה) שיחזיר עטרה ליושנה בביהמ"ק, סנהדרי גדולה (אגן הסהר) בלשכת הגזית וסנהדרי קטנה בשערי העזרה ובשערי הר הבית (כאמור בעניין זקן ממרא ועי' ברמב"ם משנה תורה).
באשר ליום העצמאות - הלל לא גמור (למנהג הספרדים ללא ברכה תחלה וסוף ולמנהג האשכנזים עם ברכה תחילה וסוף כמו בר"ח)
באשר ליום ירושלים שהיא כמעט גאולה שלימה בהחזרת עטרה ליושנה כל המקומות הקדושים ובמיוחד החזרת שריד בית מקדשנו הכותל המערבי וגם היתה תשועה גדולה לעם ישראל וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלוהינו. וכן אני עצמי נוהג, הן כשאני מתפלל בבית הכנסת של האשכנזים הקנאים שאינם מודים בדבר ולא די שאינם מודים לה' על הניסים ועל הפורקן הגדול שהיה לנו בימים אלה בזמן ההוא בשעות אלו, נוהגים ביום זה כשאר ימים ואם חל בימי בה"ב אומרים סליחות ותחנונים כרגיל כימי בה"ב אחרים. אולם, אני בתומי אלך, אומר לעצמי הלל גמור בברכה וגם הסדר הנזכר בחוברות של הרה"ר.
ואם אני מתפלל באחד המניינים של עם ישראל הן ספרדים הן אשכנזים ובמיוחד בביהכנ"ס הקבוע שלי, הרוב מתפללים כפי שנקבע ע"י הרבנות הראשית, וע"י הרבנים הראשיים גדולי הדור שעמדו בראש הרבנות הראשית ובראש עם ישראל.
תפלתי לה' כי ישלח לנו משיח צדקנו בן דוד מלכנו חי וקיים ולא יהיו יותר מחלוקות כמו שאנו מתפללים בכל תפילת מנחה של שבת ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ ובא לציון גואל בב"א ואז נאמר שירה חדשה שבחו גאולים לשם על כל הטובות לישראל.
בכבוד רב,
אברהם שלוש
הכותב: הרב שי הירש – חוקר תורני ומחברם של ספרים