אור, אלמנתו של רס"ן איתמר אלחרר ז"ל שנהרג יחד עם רס"ן אופק אהרון מירי דו צדדי של כוחות צה"ל, שוחחה בראיון מיוחד עם סיון רהב מאיר בחדשות 12 על דמותו של בעלה ועל תחושותיה כלפי האסון.
"בעיקר חשוב לי לומר מי הוא היה ומה הוא היה בשבילי ובשביל הקרובים שלו, כמה הוא אהב את המדינה. ההורים שלו והאחים שלו היו הכול בשבילו. אני חושבת שמשם הוא קיבל את כל הערכים", היא מספרת.
החתונה שלהם, היתה אחת מחתונות הקורונה הראשונות בישראל. "שלושה ימים לפני החתונה הגבילו ל-100 איש, וערב לפני החתונה הגבילו את החתונה ל-10 אנשים. הוא שלח לי שלפעמים חלומות מתגשמים. רצה חתונה קטנה, זה היה החלום שלו".
על ימי השבעה היא מספרת, "יש המון המון הודעות, תמיכה וחיבוקים מאנשים שאין לי מושג מי הם ומעולם לא פגשתי. אני פתאום מבינה כמה זה עצום. אני מרגישה שכל אחד ששולח לי הודעה זה כאילו שהוא אומר לי תודה על עוד לילה שישנו בנפרד, ועל עוד חג שלא היינו ביחד, או על אפילו סתם איזה ערב משפחתי שהוא לא הגיע, שהיה מבאס אותי כל-כך".
כמה שעות לפני מותו מתברר כי איתמר שינה לגמרי תוכניות כדי לפגוש אותה. "בצוהריים הוא מתקשר אליי שהוא קופץ הביתה. היינו ביחד עד 20:30, ואז הוא יצא מהבית. ברבע ל-23:00 עוד דיברנו, ובסביבות 01:00 כבר דפקו אצלי בדלת בבית".
לחייל שירה בשוגג בקצינים היא מבקשת להעביר מסר ברור. "הייתי רוצה לפני הכול שהוא יידע שאין בנו כעס, שאנחנו כולנו שולחים לו המון כוחות. אני מתפללת ומקווה שהוא ימצא מאיפה לשאוב אותם. אני מנסה לחשוב אם הסיטואציה הייתה הפוכה – אם היום אני הייתי פה עם בעל שהייתי רוצה שימשיך לחיות".
בשבת האחרונה, השבת הראשונה ללא איתמר, סיפרה אור כי החליטה להתפלל במניין אליו נהג להגיע."התחלתי ללכת ועמדתי שם בתפילה. פתאום הרגיש לי שכל תפילת שמונה עשרה זה 'מחיה המתים', שאלה המילים היחידות שיש שם. אבל איתמר היה מחובר כל-כך, מאמין כל-כך באיזו אמונה תמימה כזאת. אני כל הזמן מרגישה שאני בין שיחות, בין עם אלוהים לבין עם איתמר. נראה לי ששם זה פוגש אותי".