נתוני אכ"א מלמדים על כך ששליש מהחיילים המתאבדים בצה"ל מגיעים מהעדה האתיופית. עם הרב ליאור נגסה, ראש מכינת 'דרך אבות' ממוסדות בני דוד, שוחחנו על התופעה המדאיגה ששולחת אותו שנים לא מעטות לאחור, אל אירוע טראגי שעבר הוא בעצמו.
האירוע הקשה אירע כשהרב נגסה היה בגיל 18 וחבר טוב שאתו גדל ולמד חווה משבר אישי קשה שנגסה עצמו לא הבחין בו כלל, ובאחד הימים לאחר בילוי משותף החבר תלה את עצמו. הרב נגסה משחזר את הרגע בו גילה את המראה הקשה בעקבות צעקה של עובר אורח. הניסיונות להוריד את החבר לא צלחו והרגעים המטלטלים נותרו צרובים בנפשו עד היום. "אין יום עד היום שאני לא נזכר באירוע הזה שהותיר בי צלקת. היינו כמו אחים", הוא מספר.
הרב נגסה רואה באירוע הקשה מנוף לתחושת שליחות אישית למניעת ובלימת התופעה שכבר אינה נדירה בקהילת עולי אתיופיה.
על נתוני אכ"א המלמדים על 33 אחוזים מהמתאבדים כיוצאי אתיופיה, אומר הרב נגסה כי הוא עצמו אינו אוהב להתייחס לנתונים באופן שכזה, שכן יש בהם כדי להחליש את הקהילה כולה ולייצר בה תודעת מסכנות.
"ההתאבדויות הן ביטוי של משבר זהות שקיים בקהילה. מדובר רק באחד מהביטויים הקיימים", הוא אומר ומסביר כי משבר זהות שכזה מצוי בקהילה שבה ההורים חלמו להגיע לארץ ישראל וחלומם מתגשם, אך הפערים בין דור האבות לדור הבנים יצר נתק בין הדורות כאשר הצעירים רואים את העיקר בשאיפה לכסף בעוד הערכים נותרים מאחור, ואיתם גם תפיסותיהם של ההורים. "נער מרגיש תלוש ומחפש עוגן, וכשאין את זה הפיתוי הקיצוני הוא חוסר הבנת מהות החיים וסיבתם, והרבה פעמים מגיעים גם להתאבדויות".
על הקושי של בני העדה האתיופית להשתלב בחברה הציונית דתית, על אף הרקע האידיאולוגי הרואה כערך ואידיאל את השיבה לארץ ישראל, אומר הרב נגסה כי הוא אינו מתמקד בטענת האליטיזם שקיים לכאורה בציונות הדתית ומזכיר את המאמצים של הציונות הדתית בתחילת הדרך להכיל את בני הקהילה בתוכה, ולהערכתו דווקא הגישה שיש לעזור לעולים ולחבק אותם מייצרת התנשאות, גם אם מקורה הוא מקור טוב. זאת במקום להוביל מחשבה שהגיעו עולים עם ערכי ארץ ישראל, צניעות, ענווה, הכנסת אורחים ועוד, ערכים שאותם ניתן וצריך ללמוד מהם על מנת לחזק את החברה הישראלית כולה. גישה כזו, הוא סבור, הייתה מביאה להשתלבות טובה הרבה יותר.
המכינה בראשה עומד הרב נגסה מבקשת לתת מענה למשבר הזהות המדובר, "לקחת חבר'ה בשיא גיל ההתבגרות, לתת להם מענה למשבר הזהות ולבנות זהות שמסתכלת אל ההורים שלנו כאל ענקים ואנחנו ננסים, להסתכל אל הערכים שהם הביאו איתם מאתיופיה הציונות, האמונה בקב"ה, ולתת להם כלים לחיבור נכון לעם ישראל בהיבט של ביטחון עצמי, העצמה אישית, הדרכה לקראת הגיוס המשמעותי לצבא. אנחנו רואים את הפירות במכינה. אנחנו רואים את החבר'ה פורחים ומקבלים ביטוי והצוות יודע לתת מענה לקשיים שהחבר'ה עומדים בפניהם ואת האופן בו משתלבים בעם ישראל עם מטען משמעותי ציוני שכל הצדדים מרוויחים ממנו".