בעיצומה של הסערה בנושא הגיור, ראוי לחדד כמה עובדות בסיסיות בעניין מערך הגיור הממלכתי לעומת בתי הדין הפרטיים לגיור.
בתי הדין הפרטיים כמו "גיור כהלכה" ועוד, מושמצים תדיר בתקופה האחרונה, ונטען נגדם שכביכול, אין שם באמת קבלת מצוות, שכן הם מסתפקים בכך שהמתגיירים יהיו מסורתיים. (מיותר לציין שבכל בתי הדין מתקיים הליך קבלת מצוות כדין, ואף אחד אינו מדלג על השלב הזה).
אם נשווה את המתגיירים בבתי דין הפרטיים למתגיירים שגויירו במערך הגיור הממלכתי, נראה כי אצל כולם ללא שום הבדל, לאחר הליך הגיור, רוב המתגיירים חיים כיהודים מסורתיים, ורק מיעוט בוחר באורח חיים דתי.
אם כך, לא רק שאין באמת הבדל הלכתי בין בתי הדין הפרטיים לאלה מהמערך הממלכתי, אלא שיש גם חסרון משמעותי במערך הגיור הממלכתי: שם המתגיירים מתבקשים בעצם לשקר לדיינים ו"להוכיח" להם שהם דתיים, כאשר בפועל ברור שמלכתחילה רובם לא מתכוונים לכך!! יש כאן מסר חמור שכרטיס הכניסה ליהדות כרוך בשקר והעמדת פנים!
בעניין זה, הרבנות הראשית מוליכה שולל את הצבור ולצערי גם מצליחה לסחוף אחריה הרבה רבנים שלחלקם הגדול אין שום יידע במה שקורה בפועל בנושא הגיור, לא במישור המעשי וגם לא במישור ההלכתי. המחלוקת שמובילה בימים אלה הרבנות הראשית לישראל, אינה הלכתית כלל וכלל. במקרה הטוב, זו מחלוקת פרוצדוראלית וטכנית שאינה מצדיקה את כל קריאות הזעקה הנשמעות היום!
האמת צריכה להאמר, אכן יש פוסקים שסוברים שגר שהתגייר ואינו שומר תורה ומצוות גיורו אינו תקף. אם הרבנות רוצה עתה לטעון כך, המשמעות היא שבעצם גם גיורי הרבנות עצמה אינם תקפים!!! ואם לדעת הרבנות הראשית, הגיורים תקפים כדעת רוב הפוסקים, וכפי שנהגו הרבנים הראשיים לדורותיהם, אזי גם הגיורים של בתי הדין הפרטיים תקפים באותה מידה על סמך אותם הפוסקים.
הכותב: מזכיר אגוד חכמי המערב בא"י, דיין גיור ב"גיור כהלכה" ורב קהילת אוהל יצחק – הר ברכה