השתתפתי אמש באירוע לזכר רבנו הרצי"ה קוק זצ"ל. הרבה נאומים נישאו, הרבה סרטים הוקרנו, הרבה שירים הושרו.
אבל רגע השיא, לפחות שלי כרב בהתיישבות הצעירה, היה כשנוגן השיר לך אתן את הארץ הזאת.
החשמל הורגש באוויר, האולם רעד והלב שלי רעד יחד איתו.
כשהקרינו את דברי הרצי"ה הידועים על חברון שלנו ושכם שלנו ויריחו שלנו ועבר הירדן שלנו, עברה בי צמרמורת.
עשרות שנים חלפו מקריאתו, עשרות שנים שתלמידיו וממשיכי דרכו מתנחלים בכל מרחבי הארץ.
עדיין לא תמה הדרך, עוד לא הגענו אל המנוחה והנחלה.
כעת תורנו, בניהם, נכדיהם, תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם של תלמידי רבנו הגדול - לשאת את הדגל בגאון, מכוחם ובהכוונתם.
יש לנו כח, יש לנו סיבולת, יש לנו סבלנות.
אנחנו זוכרים את ערכה ומעלתה של ארצנו האהובה. אנחנו זוכרים שאנחנו לא מתנחלים בה בשביל רווח גשמי כזה או אחר (כן, גם לא בשביל חשמל...), אנחנו מתנחלים כי זו ארצנו. ארץ אבותינו מאז ושלנו היא לעולם.
את חברון, שכם, יריחו, עבר הירדן וגם את שכונת שמעון הצדיק (שיש המכנים עוד בשמה הערבי), אנחנו לא שוכחים ולא נשכח.
שום קושי ושום סיבוך לא יפריע לנו לממש את החזון הגדול שהנחיל והשריש רבנו הגדול: ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל.
הרב ינון קליין הוא רב הישוב גבעת אסף וראש הכולל במקום, שלוחת ישיבת מרכז הרב